מהי חרדה חברתית וכיצד מטפלים בה?

חרדה חברתית היא תופעה רגשית עמוקה ומורכבת אשר משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, גם אם היא כמעט ואינה נראית מבחוץ. מדובר במצב שבו מפגש עם אחרים, השתתפות בשיחה או אפילו פעולה יומיומית פשוטה הדורשת לנהל אינטרקציה עם אדם אחר מציפים את האדם בתחושת איום, ביקורת ופחד מכישלון. למרות שהסביבה אינה שופטת באמת, האדם החווה חרדה חברתית מרגיש כאילו כל העיניים מופנות אליו והוא עתיד לטעות, להיחשף או להתבייש

חרדה חברתית
חרדה חברתית | צילום: Yan Krukau באתר PEXELS

על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM), מדובר על אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בנושא החרדה, אך באופן מפתיע, רבים מהמתמודדים עם חרדה חברתית כלל אינם פונים לעזרה לאורך שנים. לא פעם חולף עשור ואפילו שני עשורים עד שאדם שסובל מחרדה זו מחפש טיפול וזאת על אף שהחרדה שלו משפיעה על קשרים חברתיים, לימודים, עבודה, זוגיות והערכה עצמית.

הבשורה המעודדת היא שטיפול בחרדה חברתית נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר כיום וניתן להשיג שינוי משמעותי בזמן קצר יחסית, במיוחד במסגרת קבוצתית שמדמה מצבים חברתיים באופן בטוח ומכיל.

מתי מתחילה חרדה חברתית?

אצל חלק מאלה הסובלים מחרדה חברתית הקושי מתעורר כבר בילדות, כשהמפגש הראשון עם סביבה חברתית מעורר תחושת דחייה או ביקורת. אצל אחרים, החרדה מתעצמת סביב גיל ההתבגרות, תקופה שבה המודעות העצמית גבוהה במיוחד. ללא מענה טיפולי, הדפוס מתקבע וממשיך להשפיע גם בבגרות.

הפחד החברתי אינו "נעלם עם הזמן". להפך, הוא גורם להימנעות חוזרת וככל שהאדם נמנע ממפגש חברתי, החרדה גדלה. כך נוצר מעגל שמצמצם את חייו: הוא נמנע מלהשתתף בשיעורים, לא מגיע לאירועים, חושש לדבר עם זרים, מתרחק מיוזמות חברתיות ומוותר על הזדמנויות ליצירת קשרים שיכולים לקדם אותו בחייו ולהעניק לו איכות חיים.

במקרים מסוימים מצטרפים גם סימנים גופניים שהאדם סובל מהם לפני כל אינטרקציה חברתית שהוא צריך להיות חלק ממנה או באינטראקציה חברתית עצמה, כך לדוגמא: רעד, דופק מואץ, הסמקה, הזעה, כאבי בטן או הרגשה שהוא קופא ולא מסוגל לעשות כלום. חרדה חברתית יכולה להוביל לאורך זמן לבדידות, לירידה בביטחון העצמי ואף לדיכאון או שימוש בחומרים משני תודעה כדרך התמודדות.

ראוי לציין כי אנשים רגישים במיוחד כמו אלה שקולטים כל ניואנס, מפרשים כל מבט ומבקרים את עצמם ללא הפסק – מועדים יותר לפתח חרדה חברתית, אך הרגישות עצמה אינה הבעיה. הקושי נובע מהעומס הרגשי ומהפחד מהתגובה של האחר.

אבחון -הצעד הראשון לשינוי אמיתי

כשחרדה פוגעת בתפקוד, מומלץ לפנות לאבחון אצל פסיכולוג קליני או פסיכיאטר המתמחה בהפרעות חרדה. האבחון קצר, אינו מאיים ומאפשר להבין האם מדובר בחרדה חברתית או בקושי אחר הדורש טיפול.

במקרה של ילדים ובני נוער, חשוב להגיע מוקדם ככל האפשר. בגיל זה ניתן למנוע שנים של הימנעות מאינטראקציות חברתיות ולבנות דימוי עצמי בריא ובטוח. הורים הם חלק משמעותי מהתהליך, במיוחד אצל ילדים צעירים.

תקווה אמיתית-החרדה ניתנת לטיפול

חרדה חברתית איננה מצב קבוע. בטיפול מתאים ניתן לשנות אמונות, לבנות ביטחון, להתמודד עם הפחד ולהרחיב בהדרגה את היכולת לפעול בחברה. שילוב של תרגול זוגי או קבוצתי מעניק הזדמנות ללמוד מיומנויות חברתיות בסביבה בטוחה ומכילה  ולעיתים הוא המפתח לשינוי הגדול ביותר.

אם חרדה חברתית מגבילה אתכם או את ילדכם, אין סיבה להמשיך להתמודד לבד. אפשר ללמוד לחיות אחרת, להרגיש בנוח עם אנשים ולבנות ביטחון שלא תלוי בנסיבות באמצעות בחירה בטיפול מקצועי מתאים יכולה לסייע לאבחן את החרדה ולהעניק לסובל ממנה כלים מעשיים להתמודדות יעילה שתאפשר לו לחיות חיים טובים יותר.