״המסיבות כבר לא עוזרות״: הדיג׳יי הישראלי שמחליט לשנות את חוקי המשחק

במשך שמונה שנים אוראל סספורטס חי את חיי הלילה. ממסיבות קטנות בתחילת הדרך ועד להופעות במועדונים ובאירועים גדולים בישראל, ובהמשך גם בספרד וביוון, הוא בנה לעצמו שם כדיג׳יי שמכיר את הרחבה, יודע לקרוא קהל ובעיקר מבין מה גורם לאנשים להרים את הידיים באוויר.

התשובה הייתה ברורה: ליצור מוזיקה מקורית.

״לנגן מוזיקה של אחרים זה המקצוע, ליצור מוזיקה משלך זה החלום״
סספורטס לא מתכוון להפסיק לנגן להיטים של אמנים אחרים, להפך. מבחינתו, היכולת לשלב בין סגנונות, להבין את הקהל ולבחור את השיר הנכון ברגע הנכון היא הבסיס למקצוע. אבל הוא מאמין שבשלב מסוים, דיג׳יי שרוצה להתפתח כאמן צריך להביא לעולם גם את הקול המוזיקלי האישי שלו.

״שלא יבינו אותי לא נכון, אני אוהב לנגן מוזיקה של אחרים ואני אמשיך לעשות את זה. זה חלק ממי שאני. אבל אני חושב שלכל דיג׳יי שמכוון רחוק צריך להיות בשלב מסוים גם קו מוזיקלי משלו. מוזיקה שמזוהה איתו, סאונד שאנשים שומעים ויודעים שזה הוא״.

״תמיד דמיינתי את הרגע הזה שאני עומד מול אלפי אנשים, מתחיל לנגן שיר שלי, וכולם שרים את המילים. לא כי זה להיט של מישהו אחר, אלא כי זאת מוזיקה שאני יצרתי. בעיניי זה אחד הרגעים הכי גדולים שאמן יכול לחוות״.

״המטרה שלי היא לא רק להצליח כלכלית, אלא להשאיר חותם דרך המוזיקה״
בעולם שבו הצלחה נמדדת לא פעם במספרי צפיות, השמעות והכנסות, סספורטס מציג גישה מעט שונה ליצירה.

״ברור שכל אמן רוצה שהמוזיקה שלו תצליח ותגיע לכמה שיותר אנשים. אבל כסף הוא לא הסיבה שבגללה החלטתי להתחיל ליצור. מה שמניע אותי הוא הידיעה שמשהו שנולד אצלי בראש, מנגינה או רעיון קטן באולפן, יכול להפוך לשיר שמישהו אחר שומע בדרך הביתה, במסיבה או ברגע משמעותי בחיים שלו״.

לא כל דיג׳יי חייב לרוץ לאולפן
למרות ההחלטה להיכנס לעולם היצירה, סספורטס דווקא לא חושב שכל דיג׳יי בתחילת הדרך צריך למהר ולהוציא מוזיקה מקורית.

״אני רואה היום דיג׳יים שרק מתחילים וכבר רוצים להיות מפיקים ולהוציא שירים. בעיניי חשוב קודם כל להכיר את המקצוע. לעמוד מול קהל, ללמוד לקרוא אותו, להבין איזה שיר עובד ובאיזה רגע, להרגיש את האנרגיה ברחבה ולדעת איך להוביל אותה״.

לדבריו, השנים מאחורי העמדה הן גם חלק בלתי נפרד מהדרך שלו כמפיק.

״אני מגיע לאולפן עם ניסיון של שמונה שנים ברחבות. אני יודע מה גורם לאנשים לקפוץ, מה גורם להם להתרגש ואיזה רגע יכול להפוך ערב רגיל לערב שלא שוכחים. עכשיו אני רוצה לקחת את כל הידע הזה ולהכניס אותו לתוך המוזיקה שלי״.

השיר מגיע אחרי תקופה ארוכה של עבודה, עיכובים, שינויים ואתגרים, ומסמן עבורו הרבה יותר מהוצאה מוזיקלית ראשונה.

״עבדנו על השיר הזה המון זמן. היו רגעים שדברים התעכבו וכבר לא ידענו מתי הוא ייצא, אבל לא ויתרנו. מבחינתי זה לא רק שיר ראשון, זאת התחלה של פרק חדש בחיים שלי״.

מבחינתו של סספורטס, השיר הוא רק הסנונית הראשונה. הוא כבר עובד על חומרים נוספים, כשהמטרה היא לפתח זהות מוזיקלית ייחודית שתשלב את הניסיון שצבר ברחבות עם הרצון ליצור משהו חדש ושונה.

״אני מסתכל על אמנים כמו מרטין גריקס וקלווין האריס, ומבחינתי ההשראה היא לא רק מהמוזיקה שהם יוצרים, אלא מהדרך שהם בנו לעצמם , סאונד שאנשים מזהים בכל העולם. וזה אחת השאיפות שלי כאמן, שאנשים ישמעו וידעו שזה אוראל סספורטס״.

אחרי שכבר הופיע בספרד וביוון, בחג החנוכה הקרוב הוא מתכנן להגיע לסבב הופעות בניו יורק ובמיאמי, שתי ערים שמייצגות עבורו יעד משמעותי בדרך לקריירה בינלאומית.

״כשהתחלתי לנגן לפני שמונה שנים, לא דמיינתי שיום אחד אגיע להופיע מעבר לים. אני מתרגש להגשים חלום נוסף עם הופעות בניו יורק ובמיאמי בחנוכה הקרוב. מבחינתי זה ממש לא מובן מאליו, ואני גאה בכל הדרך שעברתי כדי להגיע לרגע הזה״

אבל מבחינת סספורטס, זה רק חלק מהחלום.

״השאיפה הגדולה שלי היא להגיע יום אחד לבמה בחו״ל, לנגן שיר מקורי שלי ולשמוע קהל שלם שר אותו איתי. בשביל רגע כזה אני עובד כל כך קשה״.

הוא מדגיש כי השאיפה שלו היא לא רק להופיע מעבר לים, אלא להגיע בעתיד לבמות האלה עם מוזיקה שהקהל כבר מזהה כשייכת לו.

״מבחינתי, זאת רק ההתחלה״
למרות שמונה שנות ניסיון, הופעות במועדונים הגדולים בישראל והצעדים הראשונים בקריירה הבינלאומית, סספורטס מרגיש שהדרך המשמעותית ביותר שלו עוד לפניו.

״אני גאה בכל מה שהשגתי עד היום, אבל אני יודע שיש לי עוד המון לאן להתפתח. אני רוצה להמשיך להגיע לבמות גדולות, להכיר קהלים חדשים ובעיקר להמשיך לאתגר את עצמי בכל פעם מחדש. מבחינתי, כל מה שעשיתי עד היום הוא רק הבסיס למה שעוד יגיע״

והוא מסכם במשפט שמסביר אולי יותר מהכול את הדרך החדשה שבחר:

״שמונה שנים למדתי איך לגרום לקהל להתרגש ממוזיקה. עכשיו הגיע הזמן לרגש אותו מהמוזיקה שלי״.