מה באמת בודקים לפני שמגישים תביעת רשלנות רפואית?
תוצאה רפואית קשה אינה מעידה בהכרח על רשלנות. עו״ד דיקלה ואנונו מסבירה אילו שאלות נבחנות לפני שמחליטים אם קיימת תשתית להגשת תביעה, מהתיעוד הרפואי ועד הקשר בין הטיפול לנזק
מתחילים מהתיעוד הרפואי ומהשתלשלות האירועים
כשמטופל יוצא מניתוח עם נזק שלא ציפה לו, מחלה מתגלה בשלב מאוחר או טיפול רפואי מסתיים בתוצאה קשה, טבעי שתעלה השאלה האם הייתה כאן רשלנות רפואית. אלא שתוצאה לא רצויה, גם כאשר השלכותיה משמעותיות, אינה מספיקה כשלעצמה כדי לקבוע שהטיפול היה רשלני.
עו״ד דיקלה ואנונו עוסקת לאורך שנים בתיקי רשלנות רפואית. הרקע המקצועי שלה כולל גם ייצוג של רופאים, בתי חולים וגופים רפואיים, לפני שעברה לייצג מטופלים ומשפחות. ההיכרות עם שני צדי ההליך ממחישה מדוע בדיקה של מקרה כזה מתחילה לא בתחושה שמשהו השתבש, אלא בבירור מסודר של מה שהתרחש מבחינה רפואית ומשפטית.
הזיכרון של המטופל ושל בני משפחתו חשוב להבנת המקרה, אך הבדיקה נשענת במידה רבה גם על המסמכים שנוצרו בזמן אמת. סיכומי אשפוז, תוצאות בדיקות, הפניות, צילומים, דו"חות ניתוח, מעקבים ומכתבי שחרור מאפשרים לבנות את רצף האירועים ולראות אילו החלטות התקבלו בכל שלב.
במסגרת בדיקה עם משרד עו״ד דיקלה ואנונו לרשלנות רפואית נבחנים בין היתר התיעוד הרפואי, ההחלטות שהתקבלו במהלך הטיפול והקשר האפשרי ביניהן לבין הנזק הנטען.
המטרה אינה למצוא משפט בודד בתיק שמוכיח כי נעשתה טעות. צריך להבין את התמונה המלאה: אילו תלונות הציג המטופל, אילו בדיקות הוזמנו, מה היו הממצאים, כיצד פורשו ומה החליט הצוות הרפואי בעקבותיהם.
לעיתים דווקא רצף האירועים הוא שמעלה את השאלות החשובות. האם סימן מסוים הופיע כבר בבדיקה מוקדמת? האם הומלץ על המשך בירור? האם נערך מעקב אחר ממצא חריג? כדי לענות על שאלות כאלה יש לבחון את המקרה כמכלול.
האם ההתנהלות הרפואית הייתה סבירה בנסיבות המקרה?
גם כאשר מתברר בדיעבד שאפשר היה לפעול אחרת, אין פירוש הדבר בהכרח שהייתה רשלנות רפואית. אחת השאלות המרכזיות היא האם ההתנהלות חרגה ממה שהיה מצופה מצוות רפואי סביר בנסיבות הספציפיות של אותו מקרה.
כאשר מחלה אובחנה באיחור, למשל, יש לבדוק אם בשלב מוקדם יותר הופיעו סימנים שהצדיקו בדיקות נוספות או הפניה לבירור. במקרה של ניתוח שהסתבך, צריך להבחין בין סיבוך מוכר שעלול להתרחש גם כאשר הטיפול ניתן באופן סביר לבין מצב שבו ההתנהלות עצמה עשויה הייתה להשפיע על התוצאה.
הבחינה אינה נעשית בחלל ריק. היא תלויה במצבו של המטופל בזמן אמת, במידע שעמד בפני הצוות, בסוג הטיפול ובנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות.
זו גם הסיבה לכך שתיקי רשלנות רפואית דורשים שילוב בין ניתוח משפטי לבין בחינה מקצועית של הסוגיות הרפואיות הרלוונטיות.
לא מספיק לזהות טעות: צריך לבחון את הקשר לנזק
גם כאשר עולה חשש להתנהלות רפואית לא תקינה, נותרת שאלה מרכזית נוספת: האם אותה התנהלות היא שגרמה לנזק שבגינו נשקלת התביעה?
נניח שאבחון מסוים התעכב. עצם האפשרות לבצע את האבחון בשלב מוקדם יותר אינה סוף הבדיקה. צריך לברר גם מה היה צפוי לקרות אילו המחלה הייתה מאובחנת בזמן. האם ניתן היה להציע טיפול אחר? האם סיכויי ההחלמה היו משתנים? האם ניתן היה למנוע את הנזק או לצמצם את היקפו?
אותו עיקרון עשוי להיות רלוונטי גם בניתוחים, בלידה, במעקב היריון ובתחומים רפואיים נוספים.
במקרים המתאימים נעזרים גם במומחה רפואי מהתחום הרלוונטי. תפקידו לבחון שאלות מקצועיות כגון מה היה מצופה מהצוות המטפל, האם ההתנהלות תאמה את הפרקטיקה הרפואית המקובלת ומהי המשמעות הרפואית של הפעולות או ההחלטות שנעשו.
חוות הדעת אינה רק עניין טכני לקראת הליך משפטי. היא יכולה להיות חלק משמעותי מהיכולת להבין מלכתחילה אם קיימת תשתית רפואית לטענות שמועלות.
לפעמים הבדיקה מובילה דווקא למסקנה שלא נכון לתבוע
הניסיון משני צדי ההליך המשפטי מאפשר לבחון לא רק את הטענות האפשריות של המטופל, אלא גם את השאלות שהצד השני צפוי להעלות.
בתביעה עשויות לעלות טענות שלפיהן הטיפול היה סביר, שהנזק נבע מהמצב הרפואי עצמו, שמדובר בסיבוך שלא ניתן היה למנוע או שאין קשר בין ההתנהלות הרפואית לבין התוצאה. לכן בדיקה יסודית אינה מסתפקת בשאלה מה ניתן לטעון, אלא בוחנת מראש גם את נקודות החוזק והחולשה של המקרה.
ולא כל מקרה צריך להגיע לבית המשפט.
תחושה שמשהו השתבש בהחלט יכולה להצדיק בירור, אך בירור מקצועי עשוי להסתיים גם במסקנה שאין תשתית מספקת להגשת תביעה. עבור מטופל או משפחה, עדיף לדעת זאת לאחר בחינה מסודרת של התיעוד והנסיבות מאשר להיכנס להליך ממושך מתוך הנחה שכל תוצאה רפואית קשה מעידה על רשלנות.
בסופו של דבר, בחינת תביעת רשלנות רפואית מבוססת על חיבור בין כמה שאלות: מה קרה בפועל, כיצד פעל הצוות הרפואי, מה היה מצופה ממנו בנסיבות המקרה, איזה נזק נגרם והאם קיים קשר בין הדברים.
ככל שהבדיקה הראשונית מקיפה ומדויקת יותר, ניתן לקבל החלטה מושכלת יותר לגבי האפשרויות המשפטיות והמשך הדרך.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי למקרה מסוים.