בעלי עסק קטן? לא תאמינו על מה אפשר לתבוע אתכם

עו"ד סשה בוגטירוב, מומחית בדיני עבודה ועסקים קטנים, מסבירה מדוע אין דבר כזה עסק קטן מדי מכדי להיתבע, ולמה דווקא עסקים קטנים קורבנות קלאסיים של תובענות ייצוגיות

Mjaczy
עו"ד סשה בוגטירוב | צילום: אדריאן סבל

סשה בוגטירוב היא עורכת-דין והבעלים של משרד בוטיק בולט בישראל העוסק, בין היתר, בדיני עבודה ובליווי שוטף לעסקים, כשמירב מאמציה מושקעים בליווי עסקים קטנים. אז על מה חשוב לשים דגש, ממה צריך להיזהר, ומה אתם חייבים לעשות לפני שאתם מחליטים לגדול או לעלות לאוויר? התשובות בראיון שלפניכם.

למה להתמקד בעסקים קטנים?

"כי הם הרבה יותר 'סחיטים', ביחס לתאגידי ענק, וקל לתבוע אותם ולהביא אותם לפשיטת רגל. מה שהכי כואב פה, זה שעלות המניעה כל כך זניחה, שזה פשוט פשע לדעת שיש בעיה, ולא לטפל."

מעטפת משפטית מקיפה לעסקים קטנים

עו"ד סשה בוגטירוב עוסקת בעריכת דין מ-2013. היא ייצגה כמה מהשחקנים המרכזיים בשוק כמו כללית שירותי בריאות, והמון עסקים בתחומי המלונאות, מפעלים וחברות הייטק. היום היא מספקת שירותים משפטיים בעיקר לעסקים קטנים, מעסיקים ועובדים ברחבי הארץ.

אשמח שנתחיל עם סקירה של השירותים שלך.

"כל עסק שמתחיל לעבוד איתי מתחיל מ'שירותי איפוס ויישור קו', שזו סריקה של המצב הקיים. אני לומדת את העסק, מכינה דוח ליקויים, וניגשת להכין את כל המסמכים הנדרשים לצורך תפעול תקין של העסק. אני משקיעה המון מאמצים בהעלאת המודעות בקרב עסקים קטנים לעניין החשיפות הקיימות בכל עסק, בכל הנוגע לפרצות של תובעים סדרתיים וחשיפות משפטיות בכלל."

תובעים סדרתיים?

"צריך להבין את התופעה שמצליחה להוציא עשרות אלפים מבעלי עסקים. התובעים, לא משקיעים מאמץ או כסף כשהם מחליטים 'להתלבש' על עסק קטן, כי הם מחזיקים בטמפלייט מוכן לתביעות ייצוגיות, שכבר שוגר לאינספור עסקים בשת"פ עם העו"ד מטעמם. זו תופעה נוראית ואכזרית שצוברת תאוצה, ומחריבה אלפי עסקים. לרוב התובעים הסדרתיים מגישים תביעות לפי תקרת בית-משפט השלום, שעומדת על 2.5 מיליון ₪, והכל מבלי לשלם אפילו שקל בודד של אגרה. מהצד השני, עומד בעל עסק קטן, שנכנס לחרדה עם קבלת מכתב ההתראה. לאותו מכתב, לרוב יצורף גם 'פתק' שאומר 'תשלם לי X, ואשכח מהכל'. ממש ככה – סחיטה אמיתית בגיבוי עורכי-דין. בעל העסק יגלה במהרה כי מעבר לסכום התביעה המופרז, התגוננות מול דבר כזה יכולה להגיע לעלויות של כ-150,000 ₪, אז הם ממהרים לחתום על הסכם פשרה של עשרות אלפים מול הסחטנים האלו. בפועל, הרבה יותר זול לטפל במחדלים מראש, מאשר לנהל את הקרנבל הזה."

Bamyza
עו"ד סשה בוגטירוב | צילום: הילה ארנליב

נוכחות דיגיטלית והכללים מאחוריה

סשה בוגטירוב מסבירה כי יש המון כללים שצריך להכיר לפני שמחליטים לעלות לאוויר, ובניגוד לדעה הרווחת, עסקים יכולים לעמוד לדין בגלל הפרות, גם אם יש להם רק עמוד נחיתה קטן וחובבני.

מה חשוב לדעת על אתרים?

"חשוב לדעת שע"פ הדין, אתר ועמוד נחיתה זה אותו דבר. ברגע שנעשה בהם הליך של איסוף נתונים על הגולשים, תוך שימוש במטא או פייסבוק פיקסל, או אנליטיקס (מה שכולם עושים כדי לשווק ב-2024), חוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף, ושווה להכיר את החובות מכוחו. אותו איסוף נתונים עולה לכדי "בילוש והתחקות" אחר אדם, וזה כשלעצמו מהווה פגיעה בפרטיות מכח החוק. בשביל לאסוף נתונים על גולשים, צריך לקבל את הסכמתם באמצעות סימון הסכמה אקטיבית למדיניות הפרטיות, שכדאי להקפיץ כפופ אפ רגע לפני שמתחיל איסוף הנתונים."

חוקים נוספים שחשוב להכיר?

"חוק הספאם, שהוא בעצם סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), מחייב עסקים ששולחים מסרים שמעודדים הוצאת כספים בדרך כלשהי, בכל סוגי הפלטפורמה, לעמוד בכללים, וביניהם, קבלת הסכמה ספציפית של הנמען לקבלת הדיוור, ובאמצעות סימון אקטיבי של דבר ההסכמה. כדאי גם שתהיה לעסק מערכת לוגים. בנוסף, חשוב שהמילה 'פרסומת' תמצא מקום בכותרת. אפשר להיות יצירתיים באופן השימוש בה, אבל חשוב שהיא תהיה. מעבר לזה, חשוב שיהיה פירוט של פרטי השולח, לינק להסרה, וגם כתובת מייל ייעודית לקבלת בקשות הסרה. וגם, תנגישו את האתרים שלכם ותדאגו לפרסם הצהרת נגישות. זה כסף קל לתובעים."

באמת תובעים על דברים כאלה?

"כן, היה לי לקוח שהקים עמוד ב-2019 ושכח להוסיף סימון להסכמה, בשנה שעברה הוא השיק מוצר ושלח לכל רשימת התפוצה שלו, כולל החבר'ה שנרשמו לעמוד ב-2019. אחד מהם היה תובע סדרתי, שהתחיל לסחוט אותו. כשהוא לא הצליח, הוא תבע אותו על 2.5 מיליון ₪. הלקוח שלי מצא את עצמו משלם עשרות אלפים עבור שכר-טרחה ומתחנן לבנקים שלא ייסגרו לו את האשראי ברגע שהם קיבלו הודעה על הגשת התובענה."

מפחיד.

"בהחלט. חשוב גם לדעת, שכל נותן שירותים שמפעיל אתר לטובת הציבור הישראלי, חייב להנגיש אותו לבעלי מוגבלויות ולפרסם הצהרת נגישות. ואני אחדש לך משהו, התוסף החינמי הזה שאנשים מורידים או מקבלים מבונה האתרים, הוא לא הצהרת נגישות והוא גם לא חינמי, הוא אסון כלכלי כבד. יש לי המון מידע על זה בעמוד שלי באינסטגרם."

בעמוד שלך באינסטגרם?

"כן. אני יוצרת המון תוכן לבעלי עסקים קטנים, כדי לעזור להם לקחת את העסק בידיים ולהימנע מתביעות ובעיות משפטיות מראש. השאיפה שלי היא לתת להם את כל המידע מול העיניים, בצורה נוחה ונגישה, כדי שיוכלו לקבל החלטות חכמות."

וואו, זו ממש שליחות בשבילך!

"אחרי שראיתי עסקים קטנים שנאלצו לסגור את העסק בגלל חוסר ידע, החלטתי להרים את הכפפה ולספק את המענה החסר הזה. אני מקווה שכמה שיותר אנשים יוכלו לראות את העמוד שלי, וללמוד. יש שם טיפים ששווים זהב, והכל מרוכז במקום אחד."

Hariub
עו"ד סשה בוגטירוב | צילום: אלכסה קרוטיקובה

הסכמים, סליקות והעסקת פרילנסרים

סשה בוגטירוב מצביעה על טעות נפוצה נוספת של עסקים קטנים – הרבה מהם עושים שימוש בהסכמים שמצאו בשיטוט בגוגל. לא רק שזה לא חכם, זה גם מסוכן ולא מספק הגנה.

בואי נדבר על נושא של רכישות באתר.

"עסקים שמוכרים מוצרים באתר צריכים להצטייד בתקנון, שהוא למעשה חוזה מחייב בין מפעיל האתר לבין משתמש האתר. התקנון שומר על מפעיל האתר, ומשקף את המצב הקיים בפני המשתמש לפני הרכישה. כל מידע שמופיע באתר עלול להיות פתח לבעיות משפטיות, וכדי להימנע מכך, צריכים לעשות "כסתחת" דרך התקנון, שמגדיר את תחומי האחריות והגבלתה, מדיניות ביטולים, זכויות קניין ועוד. התקנון הוא בשביל לשמור על בעל העסק, ולא הפוך."

ולסיום, בואי ניגע גם בדיני עבודה.

"עסקים קטנים מפחדים מהתחייבויות ולכן בדרך-כלל הם עובדים עם פרילנסרים לפני שהם מגייסים עובדים. הבעיה שבהתנהלות לא נכונה, נגיד החלטה לתת לפרילנסר נייד או מחשב, כתובת מייל פנימית, מתנה לחג, תן-ביס ועוד, כל אחד מאלו מהווה חשיפה להכרה ביחסי עבודה. אז הכלל הראשון מול פרילנסר הוא הסכם. אני תמיד עושה את 'השיחה' עם הלקוחות שלי לפני הגיוס הראשון של הפרילנסר, כדי להציב גבולות ברורים לגבי מה מותר ובעיקר, מה אסור כדי לא לחשוף את העסק לתביעות מיותרות."

 

לעוד המון מידע שמתעדכן כל הזמן תעקבו אחרי סשה בוגטירוב, כאן.