אלימות במשפחה: איך מתמודדים עם התופעה בהיבט המשפטי?

אלימות במשפחה מתרחשת במסגרת המשפחה ובהקשר של היחסים שבתוכה, לרבות עם בני זוג לשעבר. אלימות במערכת יחסים אינטימית היא בעיה רבת פנים החוצה תרבויות, מגדר, דתות, מצב חברתי-כלכלי ורמת השכלה. אלימות במשפחה יכולה להתבטא במגוון דרכים, ועל פי אמנת איסטנבול אלימות במשפחה מוגדרת כמעשים של אלימות פיזית, אלימות מינית, התעללות רגשית או אלימות כלכלית, המתרחשים במשפחה או בתא המשפחתי.

כדאי לשים לב שתופעת האלימות מאופיינת בהטרוגניות אשר נובעת בין השאר מהשוני בהגדרת התופעה במדינות שונות, ובמאפייני מבצעי האלימות והקורבנות. לאלימות במשפחה יש היסטוריה ארוכה, אולם היה זה הגל השני של הפמיניזם שהעלה לראשונה את הנושא כבעיה חברתית שיש לדון בה ולהכניסה לשיח הציבורי.

נתחיל בהסבר: אילו סוגי אלימות קיימים?

לצערנו, ישנם מספר סוגים של התנהגויות הנחשבות כאלימות שראוי להתייחס אליהן:

אלימות פיזית
אלימות פיזית היא האלימות ה”פשוטה” ביותר לזיהוי, וכוללת בתוכה כל התנהגות כוחנית המבוצעת כלפי אדם אחר ומתבטאת בפגיעה בגוף ובבריאות. מבחינה משפטית העבירה העיקרית האוסרת על אלימות פיזית היא עבירת התקיפה, הכוללת בתוכה כל הכאה, מגע, נגיעה, דחיפה או הפעלת כוח כלפי אדם אחר (באופן ישיר או בעקיפין) ללא הסכמתו. העונש הרגיל על תקיפה הוא עד שנתיים מאסר עבור אדם שתוקף אדם אחר ולא פוצע אותו משמעותית, ועד שלוש שנות מאסר למי שתוקף אדם אחר וגורם לו בכך חבלה של ממש. עונשים אלו רלוונטיים למי שתוקף אדם “רגיל” שאינו קשור אליו בשום אופן, ונהיים חמורים יותר כאשר מושא האלימות הוא קרוב משפחה, קטין, חסר ישע, עובד ציבור, שוטר וסיווגים אחרים ההופכים את העבירה ליותר חמורה בעיני החברה. תקיפת בן משפחה למשל, היא עבירה חמורה בהרבה, הגוררת איתה עונש מאסר מקסימלי כפול מזה של עבירת התקיפה הרגילה.

אלימות מינית
אלימות מינית היא כל התנהגות ו/או מעשה בעל אופי מיני הנכפה על אישה, גבר או ילד/ה ללא הסכמה, בניגוד לרצון החופשי ושלא מבחירה; או, לחלופין, כאשר ההתנהגות/המעשה המיני נעשה תוך ניצול פערי כוחות, חולשה או גיל צעיר, באופן שמעקר את יכולת הנפגע/ת לספק הסכמה באופן חופשי. תקיפה מינית יכולה להתבצע בידי גבר, אישה או קטין/ה. תקיפה מינית היא אקט של אלימות אשר נוקט התוקף כלפי מי שנתפס בעיניו כחלש ממנו. היא אינה דחף מיני בלתי נשלט, אלא פשע שנעשה במודע, במטרה לשלוט בקורבן ולהשפילו.

אלימות מילולית
אלימות מילולית היא בראש ובראשונה קללות. אלימות מילולית היא גם השפלות, כגון שהתוקף אומר לנפגע שהוא לא שווה כלום. השפלה בחברה יכולה להיות כאשר התוקף אומר לחבר משותף שהנפגע לא יודע מה הוא אומר.

אלימות מילולית הינה גם איומים לפגיעה פיזית. אם התוקף מאיים על הקורבן שיפגע בו, או אף בעצמו, הדבר נחשב לאלימות מילולית. אם התוקף בנוסף מראה לנפגע את הנשק שלו, או שיש לו עבר של אלימות פיזית או של מימוש האיומים שלו, הרי שיש סכנה אמיתית.

אלימות רגשית / נפשית
ההתעללות הנפשית לובשת צורות כה מעודנות וסמויות מן העין עד כי הקורבנות, אלה החיות בתוך האכזריות הזו אינן מודעות לה ובעצם משתפות פעולה עם ההתעללות לאורך שנים ארוכות. הקורבנות של האלימות הנפשית הינם בבחינת "מתים מהלכים". התעללות נפשית הורסת את קורבנותיה מבפנים הרס רגשי ופסיכולוגי. התעללות רגשית  נעשית ע״י מגוון התנהגויות, אישה או איש שנמצאים בתוך מערך תופת שכזה מכירים את תקופות השקט והפיוס ו״החרטה״. בתקופות אלו המתעלל יאמר כי אוהב את בת זוגתו, או אפילו מעריץ אותה, יאמר שהוא פועל מתוך חולשה, ומצטער על מעשיו. הקורבן בתקופות אלו מרגישה טוב יותר אולי אפילו תחושת כח. התעללות רגשית בזוגיות היא רפטטיבית כלומר חוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב. זו אינה התפרצות חד פעמית, זו דרך חיים.

אלימות כלכלית
אלימות כלכלית היא אלימות שקופה, אין לה שפה או חוק כנגדה אך היא פוצעת אלפי א.נשים בכל שנה. אלימות כלכלית היא שימוש בכסף ובמשאבים כסנקציה, איום או אמצעי שליטה על בן או בת הזוג. שימו לב: אלימות כלכלית באה לידי ביטוי בצורות רבות ושונות, כגון:

מניעת מידע על רכוש וכסף
מניעת גישה לחשבון בנק
איסור על החזקת פנקס צ'קים או כרטיס אשראי
הסתרת נכסים
פיקוח הדוק על כל הוצאה קטנה
יצירת חובות על שם בת/בן הזוג באמצעים פסולים
איסור על יציאה לעבודה ועוד
פגיעה בבן או בת הזוג והילדים על ידי מניעה של רכישת מוצרים בסיסיים כגון אוכל, תרופות, חינוך ורווחה.
על החוק שמאפשר לקבל "צו הגנה"
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א- 1991, מאפשר הוצאת צו הגנה, אשר במסגרתו יורה בית המשפט על הרחקתו של בן הזוג הפוגע מבית המגורים המשותף, ממקום העבודה של בן הזוג הנפגע ועוד.

תוקפו של הצו יהיה עד שלושה חודשים וניתן להאריך את תוקפו של הצו מעת לעת ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חצי שנה. במקרים מיוחדים, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת. למרבה הצער, ישנם מקרים רבים בהם בן המשפחה האלים מפר את הצו ובמצב זה יש לפנות למשטרה. הפרת הצו הנה עבירה פלילית, אשר יכולה להביא למעצרו של התוקף ואף להגשת כתב אישום נגדו על כל המשתמע מכך.

לגזור ולשמור - למי אפשר לפנות על מנת לדווח על אלימות במשפחה? על פי אתר "כל זכות": "ניתן לפנות לכל אחד מהגופים הבאים:

קו חירום ארצי לאלימות במשפחה - 118 (חלק ממוקד משרד הרווחה). הקו פועל 24 שעות ביממה בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
משטרת ישראל - מוקד 100
קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות (ארצי) – 02-6555744, 02-6555745.
בתי חולים ומרפאות קופות החולים."
כמובן כמובן - לעורך דין לענייני משפחה

יש גם כאלו: תלונות שווא על אלימות

בתור עורך דין גירושין בנהריה, פגשתי גם כאלו - הגשת תלונות שווא במשטרה על אלימות במשפחה, שהיא תופעה די נפוצה במחוזותינו. מדובר בהתנהגות פסולה שבה בן או בת הזוג מגישים תלונה שקרית במשטרה כנגד הצד השני, וזאת על מנת להשיג אינטרסים שונים במסגרת הליך גירושין וכו'. מסירת ידיעה כוזבת במשטרה הינה עבירה פלילית חמורה שהעונש הקבוע לצידה יכול להגיע עד ל- 5 שנות מאסר.

חרטתי על דגל המשרד שלי להילחם בכל נפשי בתופעה המטרידה של אלימות במשפחה. זקוקים לעזרה? אני תמיד זמין לעזרה ללא התחייבות בנושא: עורך דין גירושין בקריות, אמיר בר-לב.