גסטרוסקופיה (אנדוסקופיה של דרכי עיכול עליונות): מתי חשוב לבצע?
בדיקת גסטרוסקופיה היא אמצעי אנדוסקופי מתקדם המאפשר לאבחן מחלות שונות במערכת העיכול העליונה ולעיתים אף לבצע טיפולים נחוצים. אילו תסמינים ידרשו את ביצוע הבדיקה, מה המחלות אותן ניתן לאבחן באמצעותה ואילו הליכים מתאפשרים לביצוע במעמד הבדיקה? התשובות בכתבה
מאת פרופ' נתן גלוק
לעמוד של פרופ' נתן גלוק באינפומד לחצו כאן >>
בדיקת גסטרוסקופיה (Gastroscopy) היא הליך רפואי אנדוסקופי שנועד לבחון מקרוב את דרכי העיכול העליונות: הוושט, הקיבה והתריסריון (תחילת המעי הדק). הבדיקה מתבצעת באמצעות גסטרוסקופ – צינור דק, גמיש ומתקדם, שבקצהו מצלמה זעירה. המטרה העיקרית של הבדיקה היא לאפשר לרופא לראות בשידור חי ובהגדלה משמעותית את רירית האיברים, כדי לאתר דלקות, כיבים, גידולים או מקורות לדימום.
מעבר ליכולת האבחון, הגסטרוסקופיה משמשת כיום כ"חדר ניתוח זעיר" בזמן אמת. בזכות תעלת עבודה מיוחדת המהווה חלק מהגסטרוסקופ, ניתן להעביר כלים כירורגיים עדינים לביצוע פעולות טיפוליות מיידיות: נטילת דגימות רקמה (ביופסיות), אבחון נוכחות החיידק הליקובקטר, הסרת פוליפים, צריבת כלי דם מדממים, הרחבת היצרויות ואף תפירת טיפולית של דופן האיברים.
חשיבותה של הבדיקה בולטת במיוחד אל מול חלופות כמו CT, אולטרסאונד או MRI. בעוד שבדיקות הדמיה אלו מצוינות למבט חיצוני על מבנה האיברים, הן אינן מסוגלות לספק "מראה אופטי" ישיר של הרירית הפנימית. הגסטרוסקופיה מעניקה דיוק אבחוני גבוה לאין שיעור, שכן היא מאפשרת לזהות שינויים עדינים ולהעניק מענה טיפולי בו-ברגע, דבר ששום סריקה חיצונית אינה יכולה להשיג.
מתי תסמינים במערכת העיכול דורשים בירור מעמיק?
ההחלטה לפנות לבדיקת גסטרוסקופיה מתבססת לרוב על הופעת "דגלים אדומים" – תסמינים המעידים על בעיה פוטנציאלית בוושט, בקיבה או בתריסריון. התסמינים העיקריים מתמקדים בבטן העליונה וכוללים כאב מתמשך, קושי בבליעה (דיספאגיה) או כאב בזמן בליעה. צרבות כרוניות ותחושת שריפה עלולות להעיד על דלקת בוושט כתוצאה מעליית חומצה. עם זאת, ישנם תסמינים המצריכים בדיקה דחופה יותר, כגון ירידה בלתי מסברת במשקל, אנמיה מחוסר ברזל (העלולה להעיד על אובדן דם סמוי), הקאות חוזרות, או עדות לדימום פעיל המתבטאת בהקאה דמית או בצואה שחורה (מלנה). זיהוי מוקדם של סימנים אלו הוא קריטי למניעת הידרדרות ובניית תוכנית טיפול מדויקת.
גסטרוסקופיה היא כלי האבחון המדויק ביותר למגוון רחב של פתולוגיות. היא מאפשרת לנו לאשש את קיומה של מחלת כיב פפטי (אולקוס, פגיעה ברירית הקיבה או התריסריון), ולזהות גורמים כמו חיידק ההליקובקטר פילורי או מוקדים דלקתיים, אשר מתבטאים לרוב בכאבי בטן עליונה המחמירים בזמן רעב, תחושת נפיחות, בחילות, גיהוקים מרובים ואף איבוד דם שעלול להוביל לאנמיה.
זאת ועוד, הבדיקה חיונית לאבחון תסמונת רפלוקס ובקע סרעפתי, מצבים העלולים להוביל להצטלקות, חסימות ואף לשינויים טרום-סרטניים בוושט. בנוסף, באמצעות נטילת דגימות רקמה (ביופסיות), ניתן לאבחן מחלות כמו צליאק וגידולים מסוג קרצינומה או לימפומה.
לעמוד הרופא של פרופ' גלוק באתר אינפומד >>
האם גסטרוסקופיה משמשת גם כבדיקת סקר?
בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה, הגסטרוסקופיה אינה מוגדרת כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה, שכן סרטן הוושט והקיבה נדירים יותר מסרטן המעי הגס. עם זאת, עבור אוכלוסיות בסיכון, הבדיקה הופכת לכלי סקר ומניעה קריטי. מטרת בדיקת הסקר היא לאתר דלקות כרוניות העלולות להתפתח לתהליכים ממאירים. כך למשל, גברים מעל גיל 50 הסובלים מעודף משקל ומריפלוקס כרוני, או מטופלים עם תלונות מתמשכות על אי-נוחות בבטן העליונה, יופנו לבדיקה כדי לשלול מחלה. במידה ומזוהים מצבים טרום-ממאירים, כמו "וושט על שם בארט" או שינויים כרוניים ברירית הקיבה, המטופל יתבצעו מעקב תקופתי באמצעות גסטרוסקופיה שתאפשר התערבות מוקדמת למניעת סרטן. בנוסף, הבדיקה משמשת כסקר הכרחי עבור אנשים עם רקע גנטי רלוונטי, דוגמת תסמונת לינץ' או היסטוריה משפחתית של סרטן הקיבה, שם המעקב היזום יכול להציל חיים.
שימוש בגסטרוסקופיה ככלי טיפולי
מעבר ליכולות האבחון המדויקות, היתרון המשמעותי של הגסטרוסקופיה הוא הפיכתה לכלי טיפול פולשני בזמן אמת. באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת, הרופא יכול להשתמש בתעלת העבודה של המכשיר כדי לבצע פעולות מורכבות ללא צורך בניתוח בטן פתוח. טכניקות כמוEMR (כריתת נגעים שטחיים באמצעות הרמת הרירית) ו- ESD (כריתה תת-רירית מדויקת של גידולים כיחידה אחת), מאפשרות להסיר נגעים טרום-סרטניים וגידולים בשלב מוקדם בדיוק מירבי. בנוסף, הבדיקה מאפשרת מענה מידי למצבים רפואיים דחופים: החל מעצירת דימומים מכיבים או מכלי דם על ידי הנחת קליפסים, דרך תפירת חורים (פרפורציות) בדופן מערכת העיכול או תפירת מעבר ושט קיבה כטיפול ברפלוקס, טיפולים מתקדמים להשמנה כגון שרוול קיבה אנדוסקופי, ועד להרחבת היצרויות בוושט. יכולות אלו הופכות את הגסטרוסקופיה לכלי מציל חיים המונע סיבוכים עתידיים ומקצר משמעותית את תקופת ההחלמה של המטופל.
מהלך הבדיקה
הכנות לבדיקת גסטרוסקופיה: ההכנה לגסטרוסקופיה פשוטה משמעותית מזו של קולונוסקופיה, שכן היא אינה דורשת ריקון של המעי, אך היא מחייבת הקפדה יתרה על צום כדי להבטיח ראות מקסימלית ומניעת סיבוכים. על המטופל להקפיד על צום מלא מאוכל של שמונה שעות לפחות לפני הבדיקה, ועל צום משתייה (כולל מים) של שלוש שעות לפני המועד המתוכנן.
מעבר לצום, ישנה חשיבות רבה להתאמת הטיפול התרופתי: יש להפסיק את לקיחתן של תרופות מסוימות, בדגש על זריקות חדישות להרזיה, כשבוע לפני הבדיקה בהתאם להנחיות הרופא. כמו כן, למטופלים הנוטלים מדללי דם, תבוצע לרוב הפסקה זמנית של התרופה (בהתאם לסוג המדלל), וזאת כדי לאפשר לרופא לבצע פעולות טיפוליות כמו ביופסיות או כריתת נגעים ללא חשש מדימום. מומלץ תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לכל תרופה קבועה.
מהלך הבדיקה
החשש מהבדיקה הוא טבעי, אך חשוב לדעת כי מדובר בפרוצדורה קצרה ויעילה באופן מפתיע. מהלך הבדיקה הכולל אורך לרוב עד לחצי שעה, כאשר זמן הבדיקה ה"נטו" (הזמן בו האנדוסקופ נמצא בפנים) הוא קצר אף יותר ואורך דקות ספורות בלבד. הבדיקה מבוצעת בדרך כלל תחת טשטוש (סדציה) הניתן דרך הווריד, מה שמבטיח שהמטופל יהיה רגוע ולא יחוש אי-נוחות או כאב. הרופא מחדיר את האנדוסקופ דרך הפה, תוך ניטור רציף של הדופק, לחץ הדם ורמות החמצן, וסורק ביסודיות את הרירית.
בסיום הפעולה, המטופל מועבר לחדר ההתאוששות למשך כשעה, כדי לאפשר השגחה צמודה בזמן שהשפעת הטשטוש פגה. לאחר מכן, ברוב המכריע של המקרים, ניתן להשתחרר הביתה עם ליווי, ולחזור לשגרה מלאה כבר למחרת. הידיעה שמדובר בתהליך מהיר ומבוקר מסייעת למטופלים רבים לעבור את הבדיקה בראש שקט, בידיעה שהם מקבלים את האבחון והטיפול המדויקים ביותר במינימום זמן.
התאוששות ותקופת ההחלמה הראשונית
באופן עקרוני, מיד לפני השחרור, הצוות הרפואי מוודא כי רפלקס הבליעה תקין וכי המטופל יכול לבלוע מים או מזון קל ללא קושי. באותו היום מומלץ להסתפק בארוחה קלה בלבד, ולאחר מכן ניתן לחזור לאכילה רגילה ולשגרה מלאה. חשוב לציין כי במקרים בהם בוצע טיפול פעיל במהלך הבדיקה (כמו כריתת נגע או צריבה), הצוות ייתן הוראות תזונה ספציפיות המותאמות לסוג הפעולה שבוצעה.
תוצאות הבדיקה: מתי מקבלים תשובות?
חלק נכבד מהמידע האבחוני מתקבל כבר בזמן אמת. בזכות ציוד אופטי מתקדם המוטמע בגסטרוסקופ, ניתן לאפיין נגעים וכלי דם בדיוק רב כבר תוך כדי ההסתכלות. לכן, מיד בתום הבדיקה, בשיחה הראשונית עם הרופא, יסופקו תוצאות ראשונית ולעיתים אף המלצה לטיפול מידי.
עם זאת, חשוב להבחין בין האבחנה הוויזואלית לבין תוצאות הפתולוגיה: במידה וניטלו ביופסיות (דגימות רקמה), הן נשלחות למעבדה לאפיון מיקרוסקופי מעמיק. תוצאות אלו, המאשרות באופן סופי את סוג הממצא, מתקבלות בדרך כלל תוך מספר שבועות. השילוב בין המבט הישיר בחדר הבדיקה לבין הניתוח הפתולוגי מבטיח למטופל את האבחנה המהימנה והמקיפה ביותר.
לסיכום, בדיקת הגסטרוסקופיה נמצאת בתנופת פיתוח אדירה, והיא הופכת לכלי זעיר-פולשני ומדויק מאי פעם. כיום, באמצעות הגסטרוסקופ ניתן לבצע פרוצדורות מורכבות דרך הפה שבעבר דרשו פתיחת חזה או בטן, כמו כריתת גידולים והרחבות מתקדמות של היצרויות בוושט ובקיבה באמצעות השמת סטנטים. בחזית הרפואה הזו עומד גם האולטרסאונד האנדוסקופי- מכשיר המשלב מתמר אולטרסאונד על קצה האנדוסקופ, המאפשר לנו להתקרב לאיברים פנימיים כמו הלבלב והכבד ברמת דיוק שאין לה תחליף. מה שהחל ככלי להסתכלות בלבד, הפך למערך טיפולי מקיף המאפשר לנו להעניק למטופלים רפואה מתקדמת, בטוחה ויעילה יותר מאי פעם.
פרופ' נתן גלוק מומחה לרפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מנהל שירות ורופא בכיר, מניעת גידולים במערכת העיכול במכון הגסטרו בבית החולים איכילוב. פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב ופרופסור חבר נלווה בבית הספר לרפואה במכון ויצמן למדע. חוקר בנושא מניעת סרטן בחולים בסיכון מוגבר וסיפור משפחתי של סרטני מערכת העיכול.