בשביל מנוחה נכונה: כשהישראלים בוחרים איך להיפרד מהחיים

בשנים האחרונות נראה שינוי בעולם הקבורה בישראל כשקמות עוד ועוד חברות שמציעות למשפחות לקיים טקסי קבורה אזרחיים, במטרה לאפשר פרידה אינטימית ומחבקת, שמתאימה באופן אישי לצרכים ולרצונות של המשפחה האבלה. שוחחנו עם נציגת "בשביל מנוחה נכונה" בשביל להבין לעומק מה המשמעות של קבורה אזרחית, איך היא נבדלת מקבורה מסורתית, ועד כמה משתנה מציאות הקבורה בישראל?

"בשביל מנוחה נכונה" היא חברת קדישא אזרחית שקמה לענות על הצורך של קבורה אזרחית בישראל. "למעשה קבורה אזרחית נבדלת מקבורה מסורתית בעיקר בהיבט של קבורה בארון שאינו נוגד את ההלכה. שאר הסממנים נשארים בדרך כלל מסורתיים. רוב המשפחות עוברות טהרה, תכריכים וטקסים מסורתיים בליווי רבני צהר והקבורה יכולה להיעשות עם ארון או ללא ארון לפי רצון המשפחה ואנחנו כאן למלא את הצורך הזה".

שינוי בתרבות הקבורה בישראל

במשך שנים רבות נראתה דרך קבורה מרכזית אחת- קבורה מסורתית אצל חברות הקדישא. הצורך בשינוי בתרבות הקבורה הגיע מהציבור, מהשאיפה לחיבור אמיתי לטקס הפרידה מאדם אהוב. "תרבות הקבורה בארץ כבר השתנתה בשנים האחרונות, היום גם חברות הקדישא מגלות רגישות, גם בהן יש מענה לכל מיני צרכים. אני רואה בהחלט מגמרת שיפור, יש תשומת לב לכל הגורמים שקשורים בעולם הקבורה. אנחנו רואים באופן כללי מגמה של שירותיות ואדיבות."

אילו שירותים מיוחדים אתם מציעים למשפחות?

"זה לא שאנחנו מציעים כמו שהמשפחות מבקשות. אנחנו פה כדי למלא כל בקשה של המשפחה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני היבטים, בעיקר כשהטקסים הופכים להיות יותר רשמיים. בהרבה מקרים המשפחה רוצה לקחת חלק ניכר בהנחיית הטקס. בקשה נפוצה נוספת היא ליווי של מוזיקה או מצגת, לפעמים מבקשים קוד לבוש מסוים, לדוגמה שכל האורחים יגיעו בלבן. אנחנו דוגלים ומעודדים שילוב של הטקס המסורתי עם אלמנטים אזרחיים."

החלק המאתגר והקשה ביותר: תכנון מוקדם

ההתעסקות במוות ובתכנון מוקדם של קבורה נתפסת בעיניי רבים כטאבו, וזה טבעי ומובן. אבל באופן מעט אירוני- קל לנו הרבה יותר לתכנן את החופשה המשפחתית הבאה, או רכישה של דירה או רכב, אבל כשזה מגיע למוות, אנחנו מוצאים את עצמינו נדרשים לקבל החלטות בזמן שאנחנו תחת לחץ של זמן  מבולבלים וכואבים את הפרידה מאדם הקרוב בחיינו. "מבחינתי זו שאלה שאני עד היום לא מצליחה להבין- איך כל אחד לא דואג לזה מבעוד מועד. כל פעם מחדש אני מופתעת איך המשפחה מופתעת מהמוות. אנחנו נערכים לדברים הרבה פחות משמעותיים שנה או שנים מראש. אבל בדבר הכי מובן מאליו אנחנו מתעלמים זה חבל כי בעת צער ולאחר פטירה הרבה יותר מורכב בעיקר אם הפטירה בלילה או בבית כשלא ערוכים לזה, הכל מאוד מבלבל. למרות שאנחנו ערוכים לזה ומטפלים במקרים כאלו. אבל זה היה הרבה יותר קל לכל המשפחה אם זה היה מאורגן מראש."

ואיך הרעיון של קבורה אזרחית מתקבל בקהל הישראלי? יכולות לעלות התנגדויות?

"הביקוש רק הולך וגדל. רוב האנשים מגיעים מפה לאוזן. הם הולכים ללוויה של מכר ורואים שהמקום מטופח ויפה, והטקס לגמרי מסורתי, אבל הם מצליחים להתחבר הרבה יותר מבחינה רגשית. כשמתנגנים ברקע שירים כמו אריק איינשטיין או פרנק סינטרה זה מחמם את הלב לכולם. בנוסף, המחירים הם שווי נפש, אין הבדל מחברות הקדישא, זה לא יקר יותר ולכן הרבה אנשים מגלים את האפשרות הזו ומעוניינים בה."

מה בנוגע לשריפת גופות ופתרונות קבורה אחרים? זו בקשה שאתם נתקלים בה?

"אנחנו לא קשורים לשריפת גופות בכלל. אנחנו רק בקבורה אזרחית, באדמה, כמו של פעם. בצורה מכובדת. אבל אם כבר הזכרת את השריפה- אומנם אנחנו לא עושים אותה בעצמינו, אבל יש הרבה שעושים עושים את זה מטעמים אקולוגיים, ואז הם באים אלינו על מנת להטמין את הכד אפר או רק את האפר. פשוט לפזר אותו על מנת שיהיה להם מקום להתכנס אחת לשנה, ברמה הפסיכולוגית. יש נקודה שאליה מגיעים לאזכרה. זה מענה שאפשר לקבל בבתי עלמין אזרחיים בלבד. תתפלאי, כמות האנשים שעושים את זה הולכת וגדלה".

החשיבות של קבורה אזרחית היא שניתנת האפשרות לבחירה חופשית. יש עוד דרך ואפשר לבחור בה כדי להביא לסגירת מעגל ופרידה אנושית, קרובה ואפילו מוכרת, שעטופה בדברים שחשובים למשפחה, למה שמאפיין ומחבר בין הקרובים. "אנחנו לומדים כל יום. מכל לוויה אנחנו צומחים, מכל אירוע אנחנו לומדים. אני לומדת בעיקר שהחיים הם תמיד מפתיעים, ומשתדלת תמיד להיות שם בשביל המשפחות. המוות הוא אירוע קצר, נקודתי, שחייבים להיות מוכנים אליו, ערוכים אליו."