כאן קבורה גוגל פלוס – הרשת שכמעט ולא הייתה

בשעה טובה, לפני שבועיים, סגרה גוגל את שעריה של הרשת החברתית גוגל פלוס, והפכה מהצלחה יחסית בשנותיה הראשונות לכישלון המהדהד ביותר שידעה חברת גוגל עד כה. כמתחרה נוספת בזירת הרשתות החברתיות, נהנתה גוגל פלוס מבסיס חברים של יותר מ-500 מיליון משתמשים במהלך שנותיה הראשונות. אלא שמאז כל משתמשי הרשת הדועכת, פחות או יותר, נטשו אותה, ואפילו גוגל עצמה הודתה בשנה האחרונה כי 90% מהכניסות לרשת אורכות לא יותר מ-5 שניות. אז מה גרם לגוגל פלוס, בבעלות חברת האינטרנט הגדולה והחזקה ביותר בעולם, לפרוץ אל התודעה כאלטרנטיבה מעניינת לפייסבוק, ובאותה נשימה גם לקרוס מטה ולהיעלם מהמפה החברתית וממפת האונליין בכלל?

ככלל, את חיי המדף של גוגל פלוס אפשר לחלק ל-3 תקופות מפתח: השנים הראשונות והטובות, תקופת הביניים המדאיגה והסוף המוחץ. עבור כל תקופה, ניתן לזהות שורה של אלמנטים שהכריעו בסופו של דבר את טיבה של אותה תקופה. לעיתים מדובר בדמות ניהולית אחת שפורשת, וגוררת אחריה את כל הפרויקט כלפי מטה, ולעיתים זהו רצף של החלטות ניהוליות שגויות, כפי שנגלה בהמשך.

השנים הראשונות 2011-2014 – השנים הטובות

השנים הראשונות של גוגל פלוס דווקא היו די טובות. בשנים אלה הציעה הפלטפורמה פיצ'רים ייחודיים, שלא היו קיימים ברשתות המתחרות. מעגלי החברים אפשרו למשתמשי הרשת לשלוט בצורה קלה ויעילה במידע שהם חושפים לחברים השונים, ולמעשה לנהל את החשבון כמעין רשת של קהלים, כשמול כל קהל יכול המשתמש להיחשף כדמות אחרת עם פרסומים שונים. לרשת היה גם מנגנון האשטג מתקדם בדומה לטוויטר, אך עם יכולת להעלות פרסומים ארוכים בדומה לפייסבוק. אפשרויות העיצוב היו קלות אך מקיפות.

למעשה, גוגל פלוס הייתה בין הראשונות להפוך את תהליך העלאת התמונות לתהליך מהנה, המשלב אפקטים משעשעים, ובכך רכשה לעצמה תדמית של רשת משעשעת ומהנה לשימוש. אז גם נהנתה גוגל מהצלחה בשירותים משלימים כדוגמת Hangouts-On-Air ושירות חדשות ששימש כמקור מרכזי עבור אתרי חדשות רבים.

בשנים האלה, הייתה גוגל פלוס פלטפורמה נהדרת כדי להתחבר ולהכיר אנשים חדשים, עם שלל פיצ'רים שמיועדים בדיוק לכך. קהילות, איוונטס, והנגאאוט היו כולם פיצ'רים להתחברות עם אנשים אחרים, אבל היה חסר שם משהו חשוב ומרכזי שנכח בהחלט ברשתות החברתיות המתחרות – היכולת לעקוב אחרי מובילי דעת קהל, מוסיקאים או ספורטאים אהובים. לידוענים, בלוגרים וחברות גדולות לא הייתה שום סיבה אמיתית להתחבר לרשת של גוגל פלוס, ואם כבר התחברו, זכו לתשומת לב מעטה מאוד ביחס לחשבונותיהם ברשתות המתחרות.

במצב דברים זה, המשתמשים היחידים היו צלמים, גיקים של טכנולוגיה, גיקים של אנדרואיד ואפילו שחקני SEO שיצרו קשרים באמצעות הרשת החדשה וניצלו אותה לפרסום תכני קידום – את זה ניתן ללמוד באמצעות ההאשטגים המרכזיים ששלטו אז ברשת. בארבע השנים הראשונות האלה, נהנתה גוגל מ-500 מיליון משתמשים פעילים כאמור, אבל זה היה השיא ממנו המשיכה הרשת בצניחה חופשית.

תקופת הביניים 2014-2016 – תחילת הנפילה

את תחילת הנפילה מסמנת עזיבתו של ויק גונדוטרה, ממייסדי גוגל פלוס והתומך הגדול ביותר שלה. הוא היה נלהב ובעל חזון, ועשה באמת את הכל כדי שגוגל פלוס תצליח. ב-2014 החליטו גונדוטרה וגוגל במשותף על עזיבתו את תפקידו, והחלפת מערך הניהול של הפרויקט. באותו הזמן לא הייתה שום סיבה לחשוב שמדובר בהחלטה קריטית שגויה, אלא שצוות הניהול החדש שינה את הכיוון שאליו צעדה גוגל פלוס, ואולי בכך החל להתהוות תהליך הנפילה הכואבת. הכיוון החדש התבסס על החלטות מוזרות ולא ברורות. כבר ב-2014 החליט מטה גוגל על צמצום המשאבים וכוח האדם שיועמדו לטובת גוגל פלוס, ובכך עצר את פוטנציאל הצמיחה ואת הכושר התחרותי של הרשת מול פייסבוק וטוויטר, שלא הפסיקו לחדש ולהשתנות. ב-2015 הכריז סונדר פיצ'יי, שעבד ישירות תחת מנכ"ל גוגל, לארי פייג', על הפרדת כל מה שטוב בגוגל לשירותים נפרדים: גוגל פלוס האנגאאוטס, גוגל פלוס תמונות וגוגל פלוס עצמה.

בהמשך, בוטלה גם פונקציית ההאשטג, האינטגרציה עם יוטיוב ובשקט בשקט גם האפשרות לשתף מעגלי חברים. או אז הכריזה גוגל פלוס על Collections שהעביר את המוקד מאינטראקציה בין בני אדם, לאינטראקציה בין גלריות של תמונות, ואם זה לא מספיק, הרשת עברה גם עיצוב מחדש שהוביל לצמצום שטח הפיד בצורה דרמטית. החלטות אלה יצרו בעיות רבות בתוך גוגל פלוס, ובעיות גדולות עוד יותר עבור המשתמשים שעוד נותרו בה. לבסוף, כאילו כדי לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה שלה עצמה, הסירה החברה את משחקי גוגל פלוס, את פונקציית האיוונטים ואת האנגאאוטס שדווקא זכו לפופולאריות בקרב משתמשי הרשת דאז. באמצע התקופה כבר היה ברור לרבים כי גוגל פלוס התחילה את דרכה מטה, וב-2016 כבר לא היה שום דבר דומה בין הרשת החברתית המקורית ובין הרשת שהיא הפכה להיות.

מכת המחץ – 2016-2018

קשה לומר שזאת הייתה מכה שנחתה עליה משום מקום, אבל הנפילה של גוגל פלוס הייתה בהחלט מוחצת וסופנית. בתחילת התקופה, בשנת 2016, כמות המשתמשים הפעילים צנחה, למעט משתמשים מזדמנים והמון "זבל" מוזנח שנותר בחשבונות הלא פעילים. ב-2017 ניסתה החברה להפחית מעט את השטח הלבן המוכר לכל משתמשי גוגל פלוס, ונתנה עדיפות גבוהה יותר לפוסטים עם תמונות, מה שפגע במשתמשים שעוד נותרו ברשת, אבל לא בשביל התמונות.

בתחילת 2018, ניסתה הרשת עוד להרים את ראשה עם אפליקציית אנדרואיד חדשה, שהגיעה עם מראה חדש לחלוטין, אבל ללא שום פיצ'רים חדשים או מעניינים. או אז נפרצה הדרך לבוטים שהציפו את הרשת החברתית הקורסת עם מודעות סקס אינסופיות והרבה מאוד ספאם. בתגובה הוסיפה הרשת אפשרויות מחיקה, חסימה ודיווח, אבל זה היה קצת מדי ומאוחר מדי.

רגע לפני סגירתה, נראתה גוגל פלוס כמו סלאמס מוזנח, שדייריה הותירו אחריהם את כל הריהוט, אך נפש חיה אינה מסתובבת שם. אולי לא באמת היה מקום לרשת חברתית נוספת, אבל בלתי אפשרי לשפוט זאת על פי התנהלותה הכושלת למדי של גוגל פלוס והנהלתה. לרגעים ניתן לקבל את התחושה, שאם הרשת הכושלת לא הצליחה למצוא את דרכה לבית הקברות, חברת האם שלה גוגל דחפה אותה לשם. חבל? אולי... אבל עם זירת הסושיאל האינסופית הקיימת, לא הקמתה ולא נפילתה של גוגל פלוס הצליחו להרשים מישהו.

תודה לדניאל מסטר, מחברת מסה מדיה אשר סייע בהכנת הכתבה.