עו"ד נועם קוריס: תביעה ייצוגית, מיליארדי שקלים ותום לב

יש להניח שגם בעתיד ימשיכו בכך אחרים שכלל לא ביקשנו מהם לנהל עבורנו מאבקים משפטיים במסגרת תביעות ייצוגיות שעוד יוגשו בישראל, יש להניח שבדרך כלל בכלל לא נדע מכך.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

רק בודדים בדרך כלל יבקשו "לצאת מהקבוצה" בתביעה הייצוגית לכשתאושר, כך שבהתאם לדיני התובענות הייצוגיות, אם לא ביקשתם שלא להיות מיוצגים יכול כל אחד אחר לבקש לייצג אותכם, ומדובר בתביעות במיליארדי שקלים.

תביעה ייצוגית נועדה בין היתר על מנת לאפשר לכל אחד, לעמוד למשל מול תאגידי הענק ולהציב דרישות בשם כלל ציבור הלקוחות. הפוזיציה שנוצרת ובה כל אחד יכול לנהל תביעות ענק עקרוניות ו/או במיליארדי שקלים, במטרה לכאורה להיטיב עם הציבור, מייצרת פעמים רבות תופעות לוואי בעולם התביעות הייצוגיות, אשר אחד מעקרונותיו היסודיים הינו עקרון תום הלב.

בתקופת הקורונה למשל חלה עליה ניכרת במספר הליכי בקשות חדשות לניהול תביעות ייצוגיות שהוגשו לבתי המשפט בישראל, תביעות ייצוגיות רבות שהוגשו לאור העדר נגישות לכאורה בהתאם לחוק הנגישות, ותביעות ייצוגיות רבות בהתאם לחוק התקשורת, בטענות בקשר לדואר זבל ומשלוח ספאם.

באופן כללי, למרות שינויים רגולטוריים שונים שבוצעו בחוק תובענות ייצוגיות במטרה לצמצם את כמות התביעות הייצוגיות המוגשות, הרי שעדיין מדובר במגמת עליה של הליכים חדשים שנפתחו, מגמה הפוכה לזו של כמות התיקים הכללית שהוגשה לבתי המשפט בתקופת הקורונה, שבהתאם לכל אינדיקציה ניתן לראות שירדה בשנת הקורונה ב- 2020, יחסית לשנת 2019.

הרפורמה בהליכי התביעות הייצוגיות, שבוצעה גם היא רק לפני שנים מועטות כללה הטלת אגרה בסכומים של אלפי שקלים המוטלת על תובעים ייצוגיים, ומטרתה לצמצם את כמות התביעות הייצוגיות ולדרוש מכל תובע ייצוגי שייבחן היטב את תביעותיו בטרם יוגשו, וגם מתוך הבנת המעמסה הכבדה המוטלת על העסקים בהתגוננות מפני בקשות לניהול תביעות ייצוגיות.

אפשר אולי להבין את המניע לעלייה המתמדת בהליכים החדשים שנפתחים מדי שנה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, שכן לעיתים הגשת תביעה ייצוגית על ידי הצרכן הפשוט יכולה להיות מתגמלת ביותר ומשתלמת למדי ולמשל בשנת 2016, במסגרת עשרת התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו באותה שנה, הוחזרו לציבור 433 מיליון ש"ח; וכאשר התגמול הממוצע שקיבל כל אחד מהתובעים הייצוגיים בכל אחת מתביעות אלו, עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מהסכום הכללי בפסקי הדין בתביעות אלו.

בשנת 2017 הוחזרו לציבור כ 200 מיליון ₪ רק במסגרת 10 הסדרי הפשרה הגדולים שהושגו, שכר-הטרחה הממוצע שנפסק לעורכי הדין - עמד על כ-3.1 מיליון ש"ח והתגמול הממוצע לכל אחד מעשרת התובעים הייצוגיים בתביעות אלו עמד על כ-1.4 מיליון שקל.

סך הכספים שהוחזרו לציבור במסגרת הליכי תביעות ייצוגיות שהסתיימו ב- 2018 הסתכם ב-425 מיליון שקל. את הנתח המרכזי מבחינת היקפי הפיצוי תופסות תביעות בתחום הצרכנות שהפיצוי הכולל בהן הסתכם ב-272 מיליון שקל. אחריהן השבה מרשויות שהסתכמה ב-35.5 מיליון שקל ולאחר מכן הבנקים וחברות הביטוח שנאלצו לשלם כ-55 מיליון שקל.

לגבי תביעה ייצוגית בודדת, הרי שבמסגרת פסק הדין בתביעה ייצוגית שנוהלה נגד החברות "מאגרי-בנייה" וחב' "מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה בע"מ", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון ש"ח לחברי הקבוצה שהינם הצרכנים מקרב הציבור, ושולם תגמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - תגמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בישראל עד כה.

טרם הגשת תביעה ייצוגית בישראל יש לבחון האם כבר רשומה בפנקס התובענות תובענה דומה שכן לא ניתן לנהל שתי תובענות ייצוגיות באותו עניין במקביל, וככל שאין תובענה דומה יש לרשום בפנקס התובענות הייצוגיות את התביעה, מייד עם הגשתה.

בהתאם לכך, הפנקס מכיל את הבקשות שהוגשו לניהול תביעות ייצוגיות בישראל, כך שאת הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות שמוגשות לבתי המשפט על ידי תובעים שונים ניתן למצוא במרוכז.

עיון בפנקס מראה שבמקרים רבים ניתן למצוא תובעים סידרתיים, שמגישים עשרות תביעות במקביל, אך גם לא מעט תובעים אוטנטיים מקרב הציבור.

על פי רוב, כל אחד להגיש בקשה לניהול תביעה ייצוגית. אם נעשה לך עוול והחלטת לתקן את העולם, או אם סתם החלטת לנסות להתעשר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית.

בעניין פרשת חרסט למשל, הגישו קבוצת עורכי דין עשרות בקשות מקבילות לניהול תביעות ייצוגיות נגד אתרי קופונים בטענה שההצעות לקופונים נשלחו שלא על פי חוק דואר זבל, ובית המשפט קבע שהגשת עשרות התביעות לבתי המשפט השונים מהווה חוסר תום לב של התובעים.

בפרשה אחרת, בית המשפט המחוזי בנצרת, כבוד השופט אברהם דחה גם הוא עשרות תביעות ייצוגיות שהוגשו על ידי אותו עורך הדין בעניין נגישות וקבע, כי "הקלקול בהתנהגותם של התובעים הייצוגיים ובא כוחם, מתחיל בהגשת 48 בקשות לאישור ייצוגית, תוך פיזורן על פני שמונה בתי משפט שלום ברחבי הארץ. זאת, כאשר עניינן של הבקשות זהה ונוסחן אחיד". לדברי השופט, התנהגות זו מגיעה כדי חוסר תום לב. הוא מפנה לפסק דין של בית המשפט העליון, שקבע כי במקרים מעין אלה חובה על התובע הייצוגי ובא כוחו להגיש את התובענות באופן מאוחד.

בפרשה אחרת, קבע בית המשפט העליון רק לאחרונה, שוב ובין היתר, שאת מכשיר התביעות הייצוגיות יש להפעיל בתום לב, באותה החלטה מחודש מרץ 2021 בית המשפט העליון קרא "לשים סוף", להליכים הארוכים שהתנהלו נגד חב' ארקיע בשנת הקורונה, במספר ערכאות במקביל, בטענות למשלוח ספאם והודעות דואר זבל על ידי ארקיע, לכאורה שלא בהתאם לחוק התקשורת.

כתבתי כבר כמה טורים, על כך שכל אחד שמרים את הכפפה יכול להפוך למיליונר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית. בין אם אתה לוחם חברתי שמבקש לתקן עוולות צרכניות ואחרות ולפעול לטובת ציבור רחב של נפגעים ובכדי לעשות את העולם טוב יותר ובין אם הוא רק מחפש היכן אולי יפגוש את הכסף הגדול בעולם המשפט.

כל אדם שנפגע מעוולה צרכנית, בנקאית, ביטוחית, כעמית פנסיה, כבעל מניות בחברה ציבורית ועוד במקרים נוספים, יכול לכאורה לבקש לנהל תביעה ייצוגית ולייצג גם מיליוני אחרים שנפגעו מאותו העניין, אפילו אם הפגיעה בכל אחד מחברי הקבוצה הינה פגיעה של שקלים בודדים.

בדרך כלל, תביעה ייצוגית מוגשת ללא צורך בהסכמה של הציבור להגשת התביעה ולניהולה, כך שהתביעה מוגשת בשם רבים, אפילו בלי לשאול לדעתם של כל האחרים שאותם מבקשים לייצג, ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.

החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך .

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות וכן בעלי מוגבלות ובהקשר לחוק הנגישות.

באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.

מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.

מנגד, למשל בעניין פסגות הפחית בית המשפט את סכום התגמול ושכר הטרחה שנפסקו לתובעים, ואילו בעניין קולך -פורום נשים דתיות נ' רדיו קול ברמה בע"מ, הופחת סכום הפיצוי שנפסק נגד התחנה שכן "תיקון תופעת הדרת נשים בשידורי התחנה ע"י חיוב בפיצוי שתוצאתו תהיה סגירת התחנה והדרתו (לפחות הזמנית) של כל ציבור מאזיניו משוק התקשורת היא תוצאה בלתי סבירה ובלתי רצויה."

לציין, שבשנה החולפת הגיש היועמ"ש את עמדתו, במסגרת שתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהתנהלו נגד 21 חברות מסחריות, בטענה לפיה הן מפרסמות את עצמן ו/או את המוצרים שלהן, על ידי "סלבס" (ידוענים) באינסטגרם, מבלי שברור לכל מהפרסומים, שמדובר בתוכן שהוא פרסומת, ולכן יש בפרסום זה כדי "פרסום סמוי" והפרה של סעיף 7(ג) לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי "פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה". לטענת התובעות, הפרסומים הסמויים מונעים מהצרכנים, ובכללם קטינים, להבחין בין תוכן אישי של הידוענים לבין תוכן פרסומי, ובכך שוללים מהצרכנים את האפשרות לבחור את התוכן שאליו הם רוצים להיחשף.

כאמור, התובענות השונות הציפו שתי שאלות עקרונית, השאלה הראשונה בדבר תחולת האיסור על פרסום סמוי גם על כלל המפרסמים ברשת האינסטגרם, והשאלה השנייה הינה האם פרסומות המפורסמות על ידי סלבס, ידוענים ומשפיעי רשת באינסטגרם, ללא הבהרה מודגשת או ברורה בקשר לעובדה שמדובר בפרסומת, עשויות להוביל אדם סביר להניח בשגגה כי האמור בהן הוא לא פרסומת, למרות תיוג הגורם המפרסם או הכללת "האשטאג" בפרסום, ועל כן יש לראות בהן כפרסומות מטעות.

בעמדת היועץ המשפט לממשלה, שהוגשה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), נאמר כי ברשת האינסטגרם, או בפלטפורמות אחרות המשלבות פרסומים אישיים יחד עם פרסומים מסחריים, אין להפחית מהאיסור על פרסום סמוי, ואפילו אפשר להגיד, שהמטרה של האיסור מהותית ביותר ברשת חברתית שבה משתתפים רבים וביניהם גם קטינים, שהם אוכלוסייה פגיעה אף יותר.

עוד נאמר, כי פרסום סמוי הפך להיות נפוץ בשנים האחרונות, בעיקר עם השינויים הטכנולוגיים אשר השפיעו בצורה משמעותית על אמצעי התקשורת והביאו לשינויי ממשי של המודלים העסקיים לפיהם הם מתנהלים. ממצאי מחקרים הראו בדרך כלל על קושי בזיהוי של פרסום סמוי על ידי צרכנים. לעמדה צורפה סקירת מחקר תמציתית שערכה הרשות להגנת הצרכן, ממנה עולה הצורך בהבהרה ברורה לצרכן כי לפניו פרסומת, כדי למנוע הטעייתו בדבר טיב הפרסום וכן עולים ממצאים לגבי האפקטיביות של אופני גילוי שונים על כך שמדובר בפרסומת. מהמחקרים עולה עוד, כי הצרכן הסביר מתקשה לזהות מסר שיווקי אף כשהוא כמעט שאינו מוסווה ואף אם נלווה אליו תיוג. המחקרים מעידים, כי בכל הקשור לפרסום הנעשה על ידי משפיענים ברשת, אין בתיוג משום הבהרה כי מדובר בפרסומת, וכי כדי לשפר את זיהוי הצרכן שמדובר בפרסומת נדרשת הבהרה חד-משמעית שמדובר בפרסומת בתשלום. סקירת עמדת גורמי אכיפה ורגולציה ברחבי העולם בסוגיה זו העלתה כי גם שם העמדה שהתקבלה היא כי אין די בתיוג תמונה עם שם פרופיל העסק עבורו מפרסמים כדי לעמוד בחובות הגילוי לצרכן.

במקרה של בקשה לאישור תביעה ייצוגית (בתקופת הפוסט קורונה כדאי להזכיר גם את עניין עינת גולוק נ' צותא לשכון ובניה בע"מ, שם קבע בית המשפט שקריסת הנתבעת המספקת שירות חיוני לא תביא תועלת ראויה ועל כן דחה את התביעה הייצוגית שהוגשה נגדה.

בהליך אחר, שהתנהל זמן קצר לפני פרוץ הקורונה, בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים— יצא שייחסכו מהתיירים שבאים לישראל מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות אותה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

 

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.