רבנים, מתנדבים וחיילים לשעבר: הכירו את ארגוני זכויות האדם שפועלים בשטחים

ביום ראשון תעלה לאוויר ברשת 13 "שתולה", התוכנית החדשה של צבי יחזקאלי אשר תתחקה אחר סוכנת סמויה שהתחזתה לפעילה בארגון זכויות אדם והצליחה לחשוף את הקשר הכלכלי בינם חמאס. רגע לפני שנצלול לסיפור הדרמטי של השתולה קבלו מאיתנו תמונת מצב של ארגוני זכויות האדם הפועלים ביהודה ושומרון. נבהיר: אנחנו לא נוקטים צד, רק מציגים את הארגונים הבולטים.

עשות משפט: קול רבני לזכויות אדם | 1988

הארגון הוקם בתקופת האינתיפאדה הראשונה על ידי קבוצת רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, אשר החליטה להשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. מיום הקמתו ועד היום, משמש הארגון "שופר", כך להגדרתם, "להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים וכן פועל לשמירה על זכויות המיעוטים והפלסטינים".

"עשות משפט" מגדיר את עצמו א-פוליטי, ואנשיו - כפי שנכתב באתר האינטרנט של הארגון - סבורים כי "כיהודים, אנו מחוייבים להתריע על כל עוול הנגרם לכל אדם באשר הוא - תפיסה המבוססת על האמונה שהאדם נברא בצלם אלוהים". למעט המאבק במה שלטענתם מהווה פגיעה בזכויות הפלסטינים, הארגון פועל גם למען מבקשי המקלט מאפריקה.

יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם | 2005 

הארגון שפועל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים הוקם על ידי כמה מנשות "מחסום ווטש" אשר פעלו, ועדיין, במחסומים. ב"יש דין" הציבו לעצמם למטרה "להגן על זכויות האדם של הפלסטינים בגדה המערבית הכפופים לשלטון הכיבוש הצבאי הישראלי", כלשונם, "וכן להגביר את המודעות הציבורית להפרת הזכויות בשטחים הכבושים".

אנשי הארגון, שהם מתנדבים ברובם, מתעדים ומפיצים מידע "מהימן ועדכני בדבר פגיעות שיטתיות בזכויות האדם", הנעשות לכאורה על ידי ישראלים. "אנו מתמקדים באכיפת החוק על מתנחלים ואזרחים ישראלים אחרים שפוגעים בפלסטינים וברכושם, ומפעילים לחץ ציבורי ומשפטי על רשויות המדינה במטרה שיממשו את חובתן על פי עקרונות המשפט ההומניטרי הבינלאומי".

לוחמים לשלום | 2005

אנשי התנועה הינם לוחמים לשעבר שלדבריהם "לקחו חלק פעיל במעגל האלימות כחיילים בצבא ההגנה לישראל", ולצידם פלסטינים שמגדירים את עצמם "לוחמים למען חירותה של ארצם פלסטין מהכיבוש הישראלי". לדברי מקימיה, "פתרון הסכסוך לא יושג באמצעים צבאיים על ידי אף אחד מן הצדדים".

"לוחמים לשלום" תומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים במסגרת גבולות 67', או "בכל פתרון אחר שיתקבל בהסכמה הדדית ויאפשר לישראלים ולפלסטינים לקיים חיים חופשיים, בטוחים ודמוקרטיים מתוך מקום של כבוד במדינת שלהם", כפי שנכתב באתר שלהם. אנשי הארגון טוענים כי הם "נושאים דגל כפול - לא לכיבוש ולא לכל פעולה אלימה".

כרם נבות | 2012

שלא כמו שאר הארגונים המוזכרים בכתבה הבאים להגן על זכויות האדם של הפלסטינים, ב"כרם נבות" מתמקדים בעיקר בקרקעות ובאדמות בגדה המערבית. ה"מחקר" שהם מבצעים, כלשונם, הינו "פורץ דרך אשר מבקש לערער את יסודות מפעל גזל האדמות שמדינת ישראל מקיימת בגדה".

אנשי התנועה מצהירים כי הם מחוויבים לחזק ולהעצים את הגופים "הנאבקים בכיבוש ובמפעל ההתנחלויות", אך מדגישים כי המכנה המשותף להם ולשאר הגופים שנעזרים בממצאים שלהם הוא שהם מנהלים מאבק בלתי-אלים שמשמש אותם במהלך עבודתם. "מטרתנו היא להביא לידיעת הציבור הרחב בישראל, בגדה המערבית ובעולם כולו, עובדות חדשות ורלוונטיות שטרם נחשפו עד היום".