מדוע מוראלי בכיסא גלגלים - ואיך הגיע יובל מהשב"כ לחמ"ל של טילי?

בשלושת הפרקים הראשונים של הסדרה "שמים אדומים" הספקנו להכיר דמויות רבות, לצד שלושת הגיבורים, סער, עלי וג'ני, פגשנו גם את יובל בר-זאב, איש שב"כ שמוצב בחמ"ל 8200 ומפקח על טילי רובין, קצינת מודיעין נלהבת. ואת משה מוראלי, חייל קבע ותיק ומנוסה, שכבר ראה הכול בקריירה ומוצב אף הוא בחמ"ל.

רגע לפני הפרק הרביעי של "שמים אדומים" (הערב ברשת 13), שוחחנו עם דניאל שנער, אחד מיוצרי הסדרה ומי שכתב את הספר שעליו מבוססת הסדרה, וגילינו מידע חדש על שתי הדמויות הללו שלא ידענו קודם.

כתבות נוספות:

• לצפייה בפרקים של שמים אדומים
• פרויקט מיוחד: האירועים המרכזיים של האינתיפאדה השנייה
• הצטרפו לקבוצת הפייסבוק הרשמית של שמים אדומים

מדוע יובל בר-זאב זנח קריירה מפוארת בשב"כ ועבר לפקח על קצינת מודיעין?

קשה להבין מדוע איש שב"כ, בעל קריירה מצליחה, בחר לעזוב את תפקידו הנחשק ולעבור לתפקיד עורפי. למרות שלא הוסבר בסדרה מדוע בחר לעבור תפקיד, שנער סיפר לנו את הסיבה. בר-זאב היה נשוי באושר וקיים חיי משפחה מחוץ לתפקיד. לאחר קריירה ארוכה המתחים שהתפקיד הביא איתו והאינטנסיביות שהתפקיד דרש (במיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה) השפיעו עליו מאוד.

המתחים גלשו הביתה והרסו את התא המשפחתי. אך, זה לא הכול. המשבר בבית הגיע לשיאו בהפלה שעברה בת זוגו. בר-זאב הושפע מאד מהאירוע והבין שמשהו צריך להשתנות. הוא החליט לא לשרת בתפקיד שגבה מחיר כל-כך גדול מחייו האישיים. לכן, כשהציעו לו לעבור לחמ"ל 8200 הוא שמח לקבל תפקיד עורפי יותר ולפקח על קצינה צעירה בביצוע תפקידה.

בהמשך הסדרה, בר-זאב התלבט האם אותה מפקדת, טילי, באמת מוכנה לפקד על החמ"ל, תפקיד שדורש לקבל החלטות קריטיות בעניין של שניות. בפרק השלישי הוא החליט ובישר לטילי שהוא חושב שהיא לא בשלה לתפקיד, ושהוא גדול עליה. הפריע לו שהיא מקבלת החלטות הרות גורל מבלי למצמץ: "את אפילו לא עוצרת לרגע להתלבט איך להגיב, כל כך בטוחה בעצמך".

 

למה משה מוראלי נמצא בכיסא גלגלים?

בשלושת הפרקים הראשונים של הסדרה, הספקנו להכיר את משה מוראלי, חייל קבע בחמ"ל 8200. אפשר לראות בסדרה שמוראלי בכיסא גלגלים, אך לא הוסבר מה גרם לכך. לאחר שיחה עם שנער גילינו פרטים חדשים. מוראלי בכלל התחיל את שירותו כלוחם קרבי בשטח, מסתערב ביחידת דובדבן. הוא רצה להילחם למען המדינה. באחד המבצעים הראשונים שלו, באירוע מצער ובעקבות כישלון מודיעיני, הכוח הצבאי לא היה מודע לנוכחות חמושים פלסטיניים באזור בו שהה והחל ירי מאסיבי.

אחד הכדורים (ייתכן אפילו ירי כוחותינו) פילח את גבו של מוראלי הצעיר והשאיר אותו מאז על כיסא גלגלים. הוא החליט לא לוותר והמשיך לשירות צבאי ארוך כמאזין (אלחוטן ערבי) בחמ"ל 8200, בניסיון לוודא שאחרים לא יסבלו ממה שקרה לו.

משה משרת בחמ"ל כבר שנים רבות, הוא כבר ראה הכול. הוא היה בשטח ונלחם. לכן, קשה לו לקבל פקודות ממפקדת צעירה שלא מכירה את השטח כמוהו. מוראלי כבר מיצה את התפקיד והוא מחכה לפרוש לפנסיה.