צמיחה מתוך כאב: כך ניתן להתחזק מאירוע טראומטי

פסיכו-טראומה עלולה להתרחש אצל כל אדם נורמטיבי (בעקבות מלחמה, פיגוע, אסון טבע, אונס, שוד, תקיפה או ניסיון תקיפה ועוד). במרבית המקרים, האדם יצליח להתמודד בכוחותיו ובסיוע גורמים תומכים בסביבתו ויחזור לשגרת חייו.

כל אחד מגיב בדרכו

חוסן הינו מרכיב משמעותי בפיתוח או אי פיתוח של פוסט טראומה. אנשים מגיבים לאירוע טראומטי בדרכים שונות וחווים לחץ בעוצמות משתנות. הדבר תלוי בשלושה גורמים מרכזיים: מאפייני האדם (אישיותו, משאביו הפנימיים, אירועי חיים, תחושת המסוגלות שלו, יכולת ההתמודדות שלו במצבי דחק ומוכנות להיעזר); מאפייני הסביבה (מידת התמיכה החברתית המוגשת לאדם ומשאבים סביבתיים העומדים לרשותו); ומעגל הפגיעה (האם האדם נפגע באופן ישיר, האם היה עד לפגיעה של אחר, האם היה קרוב לפגיעה). ייתכן שאדם שנמצא במעגל פגיעה ראשון לא יפתח תגובה פוסט טראומטית בעוד אדם שלא נפגע ישירות, דווקא כן יפתח תגובה כזו, כתוצאה ממאפייניו האישיים, חשיפה קודמת לאירועים טראומטיים ומהיעדר גורמי תמיכה.

הצורך בתמיכה

כאשר מועצמות תחושות של פגיעות ומצוקה, אנו שואבים כוחות ונחמה מתחושת משמעות, שייכות, חיבור לאחרים וסולידריות חברתית. כשהמציאות הלא פשוטה נתפסת כמשותפת, גובר הרצון להושיט יד ולסייע ובמקביל גדלה גם הנכונות להסתייע. חשוב לזכור כי מצוקה נפשית היא לא רק בעיה פרטית אלא בעלת השלכות רחבות היקף על ילדים, הורים וקרובי משפחה, אשר נזקקים גם הם לסיוע ולתמיכה.

לחזק את החוסן

במפגש עם אירועי דחק מעוררי חרדה, אנו נדרשים (כיחידים או כחברה) להתמודד - כלומר לגייס משאבים פנימיים (כמו חשיבה גמישה, יצירתיות, מוכנות ויכולת לבקש ולקבל עזרה) ומשאבים חיצוניים לצורך התגברות על קשיים, נסיבות חיים, מגבלות ומכשולים, המונחים לפתחנו. אנו נדרשים לחוסן בהתמודדות המתמשכת שלנו עם מצוקה וקושי בחיי היום יום בשגרה, במצבי דחק ובעיתות חירום, ברמה האישית, המשפחתית, הקהילתית והלאומית.

אנו נוטים לחשוב כי חוסן פירושו היכולת לחזור ולהיות מה שהיינו לפני קטיעת שגרת החיים על ידי האירוע הטראומטי. אולם למעשה, חוסן הוא היכולת להמשיך ולנוע קדימה, תוך התפתחות אישית וגדילה, כשאנחנו ממצים עד תום את חיינו.

המלצות להתמודדות

1. ניתן להיעזר באסטרטגיות מפחיתות חרדה ומקדמות התמודדות עם מצבי לחץ (הרפיה, פעילות גופנית, מיינדפולנס, חשיבה חיובית וכד').

2. גייסו תמיכה חברתית על ידי שיתוף חברים, בני זוג וקרובים ברגשותיכם ובמחשבותיכם. תנו אמון ואפשרו לעצמכם "לספר את סיפורכם" אודות החוויה האישית שלכם בתוך האירוע או האירועים הטראומטיים. נקודות המבט השונות, התמיכה והעידוד מקלים עלינו ומשחררים אותנו מתחושת בדידות.

3. אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך. זכרו כי היכולת לבקש עזרה בעת מצוקה היא אחד המשאבים המשמעותיים ביותר שעומדים לרשות אדם והיא סימן לחוזק ולקיומם של כוחות נפש.

צמיחה מתוך הכאב

כאשר אנו משוחחים עם אדם שחווה אירוע טראומטי, חשוב לזכור כי הטראומה מביאה, במרבית המקרים, לתגובה של חוסן. חשוב לתת מקום לכאב ולתחושת השבר, אך חשוב לא פחות, להפיח תקווה ולעסוק גם בעוצמות ובכישורים שהתפתחו בעקבות החוויה הקשה.

רבות מדובר על פוסט טראומה, או בשמה המקצועי (Disorder Stress Traumatic-Post (PTSD, יחד עם זאת, ידוע כי בעקבות טראומה מופיעה גם צמיחה, (Growth Traumatic-Post (PTG, הכוללת הערכה מוגברת של החיים, תחושת מסוגלות ויכולת, יצירת תקשורת בין אישית מספקת ועמוקה יותר, נכונות לעריכת שינויים באורח החיים והתפתחות רוחנית.

הכותבת היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, מומחית לחוסן בקואליציה הישראלית לטראומה ומחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו-'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי', בהוצאת מטר.

אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה אל תישארו לבד - דברו איתנו. עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מיידי . לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן il.org.eran.www://https/ בצ'אט, וואטסאפ, פורום, מייל ומסרונים.