פסקול התקופה: כך השפיעה האינתיפאדה השנייה על הפלייליסטים

בתקופת האינתיפאדה השנייה כמעט בכל יום אירע פיגוע, מה שהוביל לשידורים מיוחדים ברדיו, שבהם הושמעו שירים נוגים. לצד זאת, אותה תקופה גרמה ליוצרים רבים לכתוב שירים שעוסקים בהלך הרוח הכללי ולהשפיע על רשימת ההאזנה של כל אחת מתחנות הרדיו: "השירים התאימו לתחושה של כל ישראלי באותם ימים"

יהודה פוליקר, ארקדי דוכין, עידן רייכל, דיוויד ברוזה, חמי רודנר
יהודה פוליקר, ארקדי דוכין, עידן רייכל, דיוויד ברוזה, חמי רודנר | צילום: לירז עמיר, דניאל קמינסקי, שרון בוקוב

תקופת האינתיפאדה השנייה לוותה באינספור "שידורים מיוחדים" ברדיו שניגנו שירים נוגים. לא מעט יוצרים הוציאו שירים בהשראת האירועים דאז ועיצבו פסקול לתקופה. בעקבות עליית הסדרה "שמים אדומים" (שני, ברשת 13), חזרנו לאותה התקופה ושוחחנו עם מי שהשפיעו על הפלייליסט של תחילת שנות האלפיים.

כתבות נוספות:

 

"השיר 'דרכנו' היה חלק מהפסקול של השירות הצבאי שלי בגל"צ, בתחילת שנות האלפיים, מספרת רומי נוימרק ששירתה בגלי צה"ל באותן שנים. "תקופה קשה ומדממת, עם הרבה מאוד שידורים מתגלגלים. הייתי חיילת במחלקת קריינים וחלקנו משמרות 24/7".

רומי נוימרק
רומי נוימרק | צילום: מיכה לובטון

"היה לנו דיסק חבוט ושרוט מרוב שימוש עם שירים שמתאימים לאירועים כאלו. לא שירי אבל וזיכרון בהגדרתם, אבל כאלו שלא יצרמו למאזינים אחרי דיווח ראשוני על אירוע טרור. שירים שקטים בעברית, מסודרים לפי אורכם הבלתי נשכח: "מאיה" 1:40, "יש בך" 2:02, "חדר משלי" 3:00, "דרכנו" 4:30. ניגנו את השירים בזמן שהכתבים המשיכו לאסוף פרטים בשטח. אם שמעתם את דני בסן ברדיו, זה אומר שהמשדר התכונן ליציאה להפסקה ארוכה, כלומר - אלו לא חדשות טובות בכלל".

כך השפיע המצב הביטחוני על יצירות מוזיקליות חדשות

אידית אבשלומי, עורכת מוזיקה ראשית ב-Eco99fm, מספרת לנו: "בתחילת שנות ה-2000 המצב בארץ היה בשפל מבחינה מורלית עם כישלון הסכמי קמפ דיוויד, האינתיפאדה ואפילו אסון התאומים שהשפיע בעקיפין". האמנים, כמו כל אדם שחי במדינה, הושפעו מכך ישירות. אפשר לראות ניצנים של זה באמצע שנות ה-90 לאחר גל הרוק ששטף אותנו בתחילת אותו עשור ואז רצח רבין והפיגועים. כל אלו הביאו את האמנים ליצור מוזיקה קצת יותר עדינה שמתאימה להלך הרוח, לא בכדי שישדרו אותם ברדיו, אלא מכיוון שזה היה הלך הרוח באותה תקופה".

אידית אבשלומי
אידית אבשלומי

לדבריה, "בתחילת שנות ה-2000 היה סוג של ייאוש בחברה, אפשר לראות את זה בשיר 'איך קוראים לאהבה שלי' שדי אומר את הכול במשפט 'ערב טוב ייאוש, בוקר טוב תקווה'. השירים שיצאו בתקופה הזאת תאמו לפסקול של הרדיו מכיוון שזה מה שהרגישו האמנים וזה מה שכל ישראלי הרגיש באותה התקופה. לכן, הם גם נכנסו לפלייליסט ברדיו. לרדיו היה ועדיין יש תפקיד בשיקוף המצב ובחיבור לרגשותיהם של המאזינים".

השירים שקיבלו פרשנות מחודשת סביב ההתנתקות

עפרי גופר, מנהל תחנות המוזיקה של התאגיד כיום ומי שהיה עורך מוזיקלי בגל"צ ובגלגל"צ בשנים 2007-2003, ניתח: "בתחילת שנות האלפיים חלו כמה תמורות משמעותיות במוזיקה הישראלית שלבסוף חלחלו לפסקול התקופה, בעיקר דרך הרדיו שהיה עדיין המדיום השולט. חלקן בהחלט הושפע ממצב הרוח הלאומי שנבע מהמצב הביטחוני בעקבות האינתיפאדה השנייה ולבסוף ההתנתקות. שיר כמו 'חום יולי אוגוסט' של שלמה ארצי בביצוע של להקת סינרגיה קיבל פרשנות מחודשת לחלוטין בקיץ 2005 סביב ההתנתקות, ודור שלם של נערים ונערות חיבקו את השיר מחדש בקונטקסט אחר מהמקור.

כמובן שהאוזן הישראלית עדיין נשענת ברובה על החיבה למלודיות חזקות ולא לגרוב. לכן, דור בית ספר רימון שסיפק בלדות מרגשות להישען ולהתנחם בהן, הצליח בגדול כחלק מהפסקול המרגיע בזמן פיגועים וסופי השבוע הרגועים של גלגלצ באותה התקופה.

עפרי גופר
עפרי גופר

נזכרתם בשירים נוספים של התקופה? מוזמנים לשתף אותנו בקבוצת "האינתיפאדה השנייה - שמים אדומים"