אי אפשר ללמד את הילד שלנו על סובלנות - ולמחרת לקלל בכבישים

ילדים לוקחים את ההרגלים המגונים שלנו, סופגים אותם ולוקחים לקצה. אז איך אנחנו מצפים שהם יתנהגו אם אנחנו נכנסים לרכב, צופרים בלי הפסקה ומקללים כל נהג שלא בדיוק התנהג כמו שציפינו? • דעה

בן אדם מקלל בכביש
השינוי מתחיל בנו | צילום: Shutterstock

נהג שמתפרע בכביש מסרב לקבל את ההערות של הולכי הרגל שכמעט דרס, או את ההערה של מישהי שפשוט בלמה כדי למנוע תאונה, ואז יוצא עם סכין זמינה ועושה נזק בלתי הפיך. זה מה שאנחנו מראים לילדים שלנו, בזמן שאנחנו מלמדים אותם על סובלנות.

כתבות נוספות בהורים ברשת

אנחנו מתמודדים עם ההתנהגויות שלהם, אבל שוכחים לקחת אוויר ולהתנהג בעצמנו באותה צורה כמו שאנחנו מצפים מהם להיות. ילדים לוקחים את ההרגלים המגונים שלנו, סופגים אותם ולוקחים לקצה, נחשפים להתבטאויות קשות וסביר להניח שגם ימשיכו בדרכינו ויעלו מדרגה. אז איך אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מנומסים ומחונכים, סבלניים וסובלניים, מתייעצים וחוקרים, ילדים שיודעים לחלוק, לאהוב ולכבד, אם ברגע שאנחנו נכנסים לאוטו, אנחנו צופרים בלי הפסקה ומקללים כל נהג שלא נהג בדיוק איך שציפינו?

פקקים בכבישים
בואו נתחיל ממשהו קטן שהוא גדול עבורם ונלמד אותם סובלנות כלפי האחר, גם אם רכב חתך אותנו ברגע שאנחנו הכי ממהרים

כדי שנעצור את הלופ הזה של אלימות, אנחנו צריכים לגדל ילדים עם מוסר שיודעים לפתור את הבעיות שלהם בדרך אחרת - וזה מתחיל מאיתנו. אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו לדרכים טובות, אבל חינוך נמצא בפרטים הקטנים. אם אנחנו רוצים שילמדו על סובלנות ופתירת הבעיות בדרכים לא אלימות עלינו להיות דוגמא לכך, וזה מתחיל מהדרך בה אנחנו מתנהגים בכבישים.

בואו נתחיל ממשהו קטן שהוא גדול עבורם ונלמד אותם סובלנות כלפי האחר, גם אם רכב חתך אותנו ברגע שאנחנו הכי ממהרים וגם אם הרכב מאחור פשוט לא מפסיק לצפור. כל אחד מאיתנו צריך לעשות את השינוי הקטן, והוא זה שיביא ליחס סובלני בין כולנו.

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך

ג'יין מיכאלוב
ג'יין מיכאלוב | צילום: יפית פלוזניק