לא מספיק להתנצל: זה מה שילדכם צריך לדעת על בקשת סליחה

סליחה היא לא משהו שאומרים אלא מבקשים. אנחנו מבקשים סליחה בתקווה שהצד השני ייתן את סליחתו. כשאנחנו מלמדים את הילדים להגיד סליחה, אנחנו בעצם מלמדים אותם שיש מילה שתפטור אותם מהמעשה שנעשה. אנחנו מלמדים אותם שאם הם מרביצים או מעליבים הם יכולים להגיד את המילה "סליחה".

עם זאת, למילה "סליחה" אין משמעות, אלא לכוונה שמאחוריה, ולכן חשוב שנלמד את הילדים שלנו אמפתיה ואת החשיבות של המעשים שלהם, ולא רק להגיד את המילה "סליחה". אם למשל ילד הרביץ לילד אחר, חשוב שנראה למרביץ את ההשלכות של המעשה שלו: תראה. הרבצת לילד אחר, הוא נעלב וכואב לו, אולי אתה רוצה לבקש ממנו סליחה כדי שהוא ידע שאתה מצטער, או אולי אתה יכול לחשוב על דרך לדבר עם הילד על מה שקרה?

עוד חשוב להבין, שכהורים, אנחנו לא יכולים לסלוח בשם הילד שהרביצו לו וכדאי גם להימנע מהמשפט: הנה הוא אמר סליחה עכשיו אתם יכולים להתחבק. וזה מכיוון שאנחנו מלמדים ילדים להתנתק מהרגשות שלהם ולרצות אותנו. הם לומדים שאם נאמרה המילה סליחה הם צריכים לסלוח. לילד שפגעו בו מותר לסלוח, מותר לא לסלוח ומותר גם לא לסלוח ועדיין להמשיך לשחק.

כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":

• לא רק בכיפור: הגיע הזמן לבקש סליחה מהילדים שלכם - ויש לכך לא מעט סיבות
• מצב ביטחוני, שביתה ושאריות קורונה: הדברים שלמדנו השנה על הורות
• שנה חדשה, מטרות חדשות: כך תציבו לילדים שלכם יעדים לתשפ"ג

מדובר בשלב ההתפתחותי של הילד - חשוב שההורים ידעו שילד בגיל הרך שמרביץ נמצא פחות או יותר בשלב שנקרא "השלב האגוצנטרי" הילד לא תמיד באמת יכול להבין את ההשלכות של המעשים שלו. הוא לא ממש יבין מה הילד שמולו הרגיש בזמן שהרביצו לו, לא ידע להרגיש את העלבון ולא יבין את חומרת הדבר בשימוש באלימות. הוא עדיין ילד קטן שלומד את כל הנושאים האלה וגם מתנסה בהם. תפקיד ההורים ללמד את הילד את ההשלכות של המצבים האלה ואיך מתמודדים איתן.

בנוסף, חשוב מאוד שהילד יראה בבית שלו דוגמא אישית - הורים, חשוב שגם אתם תבקשו מהילדים שלכם או מבן הזוג מידי פעם סליחה גם על משהו ממש קטן. סליחה שהרמתי את הקול, סליחה שאני עייף ואין לי כוח לרדת לגינה וכו.

כשילד פוגע בילד אחר, הוא לא מיד מבין את חומרת המעשה וההשלכות שלו ולכן מה שחשוב זה להסביר את זה לילד, לשקף לו ולתווך לו את הסיטואציה ובמקביל גם ללמד אותו מהי הדרך האמפטית והנכונה לנהל כאלו מצבים. ממקום כזה הילד באמת ילמד להבין את הצד השני ולבקש סליחה מתוך מקום מתנצל ולא מהמקום ה"מצטט" או ה"מנסה לרצות את ההורים ולסיים את הסאגה". חשוב שמי שבסופו של דבר "ינהל את האירוע" יהיו הילדים ולא המבוגרים וככה נימנע ממצב שאנחנו מורים לילד להתנצל, מכריחים את הילד השני לסלוח ולעיתים אפילו מבקשים מהם להתחבק כדי שאנחנו ההורים נדע שהמקרה הסתיים בעוד שבפועל הילדים נשארו לא מרוצים.

קבלו 3 טיפים שיעזרו לכם לנהל סיטואציות סליחה מול ילדכם:
1. הסבירו לילדים מהי אמפטיה - תראו להם שמי שעומד מולם בוכה ותסבירו למי שהרביץ מה גרם למי שמולו לבכות. כי הוא נעלב וכי כואב לו.
2. תנו לילד שהרביץ אופציות - אתה רוצה אולי לבקש סליחה? אתה רוצה להחזיר לו את הכדור שלקחת לו? אתה רוצה אולי לשאול אותו אם מוכן שתעשה לו "טובה"?
3. העצמה: העצימו את הילדים אחרי שהם מבקשים סליחה בדרך זו או אחרת על זה שהם רגישים, חכמים וחברים טובים. חשוב שהם יצאו מהסיטואציה בהרגשה מועצמת ולא רק שסימנו וי.