למה צריך להציב גבולות לילדים - ואיך עושים את זה? 7 עקרונות שחשוב להכיר

גבולות הם אמצעי חשוב שעוזר לנו להתנהל בחיים: הגבול יוצר סדר, קובע מה אפשרי ומה אינו אפשרי, מבדיל בין טוב ורע ובין מותר לאסור. אי אפשר לחיות בחברה בלי גבול. הגבולות עבור הילדים הם כמו התמרורים בכביש שעוזרים לנו להתנהל כמו שצריך. יכולים לדמיין נסיעה בדרך ללא תמרורים ורמזורים?

ככל שהקטנטנים גדלים ומתפתחים אתם מוצאים את עצמכם מתמודדים עם סיטואציות שדורשות גבולות ואיסורים. חשוב לי לציין, שגבולות משתנים ממשפחה למשפחה, מתקופה לתקופה. אין נכון או לא נכון, כל משפחה בוחרת את הגבולות שלה וזה בסדר.

למה בכלל צריך גבולות?

ההתפתחות המוטורית מאפשרת לילד להיות נייד, להגיע לכל מיני מקומות שחלקם מסוכנים, להכניס לפה חפצים קטנים ועוד. זה מחייב אותנו להגביל את התנועה שלו ולשמור עליו מסכנות. גבולות מקנים תחושת ביטחון והגנה. הגבול יוצר מרחב בטוח, ומגדיר את האזורים שבהם ניתן להתנהל בחופשיות, וכן מאפשרים סדר וארגון מבפנים ומחוץ. הילד מרגיש שיש לו על מי לסמוך, יש מי ששומר עליו והוא יכול להיות בטוח בעולם הזה.

גבולות מעניקים לילד גם למידה חברתית - חוקים וגבולות הם חלק מהתנהלות בחברה וככה לומדים קודים בסיסיים של התנהגות במקומות שונים: בבית של חבר, בגן ואח"כ בבית ספר. בנוסף, הגבולות מגינים על הילד מפני הדחפים התוקפניים שלו. הם מפתחים את היכולת להתאפק, לחכות למקום ולזמן המתאים, ובכלל את ההבנה שיש צורך לפתח את יכולת דחיית הסיפוקים כהכנה לחיים.

אז, איך עושים את זה? העקרונות החשובים ביותר

Choose your battles

ילד בן שנתיים שומע את המילה "לא" בכל 9 דקות. זה המון! אם נגיד לא על כל דבר, החיים בבית יהיו לא נעימים והבית יהפוך להיות שדה קרב. תבחרו בחוכמה את המלחמות שלכם. אולי זה לא סוף העולם אם היא תלבש את השמלה החגיגית לגן? אולי זה לא נורא אם היום נוותר על מקלחת? זה נתון לשיקול דעתכם אבל ההמלצה שלי היא להתמקד רק במה ממש חשוב לכם.

יותר עושים, פחות מדברים

וזה נכון במיוחד לקטנטנים: אם אני רואה את הילד מנסה לכבות ולהדליק את הטלוויזיה ואת זה הם ממש אוהבים לעשות, במקום להגיד - "אל תיגע".."לא לכבות", יש  לקום, ליצור איתו קשר עין, להסביר ולהרחיקו.

עקביות

אם החלטנו שלא נרדמים בסלון מול הטלוויזיה אלא בחדר במיטה, אז נעמוד על זה ולא נוותר בגלל בכי. אם נכנענו ליללות ולתחנונים - יהיה יותר קשה להפנים את הגבול. בנוסף, אם החלטתם שלא מדליקים את הטלוויזיה בבוקר לפני ההתארגנות לגן, אז לא מדליקים גם אם הילד מבקש ממש יפה או פורץ בבכי. כשאין עקביות, התחושה שתיווצר אצל הילד היא של חוסר יכולת לצפות את המציאות.

מיידיות 

תמיד לפעול ומיד, אם אתם מתמהמהים, לפעמים מפספסים את המומנטום.

להסביר

חשוב תמיד לתת הסבר על כל גבול שמציבים, הסבר קצר וברור. "אל תיגע בתנור - התנור חם". "לא חוצים כביש לבד - זה מסוכן", "צריך לקחת את התרופה כדי להיות בריאים." קצר, ענייני ומותאם לרמה ההתפתחותית של הילד, אבל תמיד להסביר. ההסבר נותן לילד תחושת הבנה לגבי העולם ויוצר רצף של מקרה-תגובה בסגנון אם-אז. הבנה זו מפחיתה חרדה, בלבול ותסכול. ילד שלא מבין את הסיבה לגבול, חש מתוסכל ושמפעילים נגדו כוח.

הכנה מראש

אפשר לומר לילד – "עוד מעט חוזרים הביתה מהפארק", או "אתה יכול לעלות עוד פעם על הסולם אם תרצה", או "עוד סיבוב בנדנדה", "היום סבתא תאסוף אותך מהגן ואני אגיע אחרי ארוחת ערב". ככל שהילד ידע יותר מה קורה עכשיו ומה יקרה אחר כך הוא ירגיש שליטה, בטוח יותר וכך יהיו פחות ויכוחים ועימותים. לכן חשוב לתת לילדים סימנים מוכרים מסדר היום שלהם.

אלטרנטיבה

כשאומרים מה לא – חשוב גם להגיד מה כן. "אי אפשר לצייר על הקיר, אבל אפשר לצייר על הדף", "אי אפשר לצאת לגינה כי יורד גשם, אבל אפשר לשחק בכדור בבית", "אם אתה רוצה לשפוך מים - עוד מעט ניכנס לאמבטיה ושם נשחק המון במים".

ותמיד תזכרו - בלי כעס. הפעוט שלכם לומד על העולם וזה לא נגדכם אלא בעדו.