הילד לא רואה טוב? זה יכול להשפיע גם על מצב הרוח והמשקל שלו
לכבוד יום הראייה שחל היום (חמישי) חשוב שתכירו כיצד משפיעה בעיית הראייה על נתוני משקל ועל מצבם הנפשי של ילדיכם. וגם: מה תוכלו לעשות על מנת למנוע התפתחות או החמרה בעיית ראייה?
בעוד שבעיות ראייה עשויות להיתפס לעיתים כמחלה שולית שנפתרת בהרכבת משקפיים בלבד, מחקרים עכשוויים מצביעים כי לבעיות ראייה, בייחוד בגילאים צעירים יש קשר לבעיות נרחבות יותר כמו BMI לא תקין ואף הסתברות גבוהה יותר לפתח תסמיני דיכאון וחרדה. כיצד משפיעה בעיית הראייה על נתוני משקל ועל מצבם הנפשי של צעירים? ומה נוכל לעשות על מנת למנוע התפתחות או החמרה בעיית ראייה אצל ילדינו?
על פי הערכות, כ-19 מיליון ילדים ברחבי העולם מתחת לגיל 14 סובלים מליקויי ראייה או מעיוורון, כאשר המספרים גדלים מדי שנה. בעוד שהתפיסה הרווחת בציבור היא שבעיות ראייה הן מטרד שולי שנפתר בהרכבת משקפיים או עדשות מגע בלבד, מדובר למעשה במחלה המתפתחת לאורך זמן – כאשר במספרים גבוהים גדל הסיכון לפתח מחלות עיניות כמו היפרדות רשתית או גלאוקומה.
כעת, מתפרסמים שני מחקרים בכתבי עת בינלאומיים וקושרים בין בעיות ראייה לסיכונים אחרים כמו – נתוני BMI לא תקינים או סיכוי גבוה לפתח תסמיני דיכאון וחרדה.
כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":
- נמאס לכם להיות נהג ההסעות של הילדים שלכם? הכירו את האפליקציה שתעשה לכם חיים קלים
- תרימו להם: 4 סיבות שעומדות מאחורי הצורך להחמיא לילדים שלכם
- "אבא חטוב": מאמן הכושר שהצליח לסחוף אחריו עשרות אלפי מתאמנים
המחקר הראשון אשר בוחן את ההשפעות הנפשיות של בעיות ראייה פורסם בכתב העת המדעי Ophthalmology. על פי ממצאי המחקר נמצא קשר מובהק בין בעיות ראייה לבין תסמיני דיכאון וחרדה. יחד עם זאת, הנתון המעודד אשר עולה מממצאי המחקר הוא שטיפול רפואי נכון בבעיות הראייה הביא, בהתאמה, גם לירידה בתסמיני הדיכאון והחרדה.
מחקר נוסף של קבוצת חוקרים ישראליים בחן נתונים של 1.3 מיליון צעירים וצעירות ישראלים בשלבי הגיוס הראשון. המחקר שהתפרסם לא מכבר בכתב העת Obesity Sociaty בחן את הקשר שבין נתוני משקל וגובה של צעירים לבעיות ראייה ומצא כי מתבגרים הלוקים במיופיה נוטים להשמנת יתר, ביחוד כאשר מדובר בנערים. המחקר החדש מצטרף למחקרים קודמים בתחום, המבססים כולם את ההשפעה של בעיית ראייה על נתוני המשקל והגובה בקרב צעירים.
כתב העת הבריטי לרפואת עיניים בחן 5,711 ילדים ומצא גם הוא קשר בין ילדים שסובלים מקוצר ראייה לבין נתוני BMI גבוהים. הדו"ח אף קושר בין ילדים ומתבגרים עם בעיות ראייה לבין רקע סוציו-אקונומי נמוך.
דו"ח של כתב העת האירופאי לרפואת עיניים מחזק את הקשר שמצא המחקר הבריטי הראשוני תוך הצגת נתונים זהים ממדינות נוספות מסביב לעולם: ילדים עם קוצר ראייה נמצאו כבעלי סיכוי גבוה יותר לגור אצל הורים לא נשואים ובבית שכור, במשפחות עם הכנסה נמוכה ורמת השכלה אימהית נמוכה והראו סיכון מוגבר לפתח קוצר ראייה משמעותי.
אבל מה הקשר בין בעיות ראייה לדיכאון והשמנה?
בשל פתרונות כמו משקפיים או ניתוחי לייזר התפתחה דעה רווחת בציבור שבעיות ראייה היא "צרה קטנה" כזאת שניתן לחיות לצידה ללא כל הפרעה משמעותית לאורח החיים. אך למעשה – הפתרונות המתקנים מעוורים אותנו, תרתי משמע לממדי הבעיה: "הפרופיל של ילדים שנמצאים בסיכון לפתח בעיית ראייה מתקשר כמעט באופן ישיר למידת הזמן שהילדים מבלים בחוץ", מרחיבה אורטל סבג, אופטומטריסטית בכירה ומנהלת חטיבת מחקרים בחברת – Cooper Vision.
"שהות בחללים סגורים, בייחוד בשנים בהן העין מצויה בהתפתחות וגדילה – מגבירה את הסיכון לפתח בעיית ראייה או לתרום לגדילת המספר במצב של בעיית ראייה קיימת. רוב ההורים לא מבינים עד כמה השהות בחוץ קריטית בהסתברות לקוצר ראייה. והיא גם גורם שמשפיעה על דיכאון, חרדה ושמירה על משקל גוף תקין", מסכמת סבג.
אם בעבר כל הילדים – ממשפחות בעלות חוסן כלכלי וגם כאלו שאינן, היו משחקים בשעות אחר הצהריים מחוץ לבית, כיום ילדים ממשפחות מוחלשות הולכים פחות לחוגי ספורט, קייטנות, בריכות ופעילויות חוץ – דבר שמסביר גם את הקשר ההולך ומתבסס במחקר שבין ילדים עם BMI גבוה תסמיני דיכאון וחרדה לבין ילדים הסובלים מקוצר ראייה.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת למנוע את הנזק? הפתרון הוא די פשוט
"ניסויים מראים שילדים צריכים לבלות לפחות שעה וחצי ביום בחוץ, כל שעה נוספת תוריד את הסיכוי לקוצר ראייה בעוד 2%", מרחיבה סבג. למרות ששעה וחצי מחוץ לבית לא נשמעת כמו משימה מורכבת מדי להפקה, מחקרים שפורסמו בישראל מגלים כי 58% מהילדים הישראלים נחשפים לאור יום פחות משעתיים ביום, ועל פי דו"ח שנתי של המועצה לשלום הילד 50% מהילדים מקבלים מהוריהם סמארטפון כבר בגיל 10 עד 12, ובנוסף 43% מההורים אינם מגבילים את זמן המסך של ילדיהם.
הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת התפתחות קוצר הראייה, אך אם כבר איחרנו את המועד, עד כמה שהיה בשליטתנו, הטיפול המקובל בבעיות ראייה בגילאי הילדות וההתבגרות כוללים בעיקר משקפים לתיקון הראייה בשנים האחרונות יצאו לשוק עדשות מגע טיפוליות - MiSight 1 day לילדים ולבני נוער אשר גם מתקנות ראייה וגם מעכבות ואף מונעות את קצב העלייה במספר ב-59% בממוצע לאחר 3 שנות שימוש. "מחקרי עבר שבחנו שימוש לאורך 6 שנים מצאו כי העדשות הטיפוליות גם בטוחות לשימוש לילדים ובני נוער וכרבע מהנבדקים שהרכיבו את העדשות הטיפוליות שנבדקו נותרו ללא שינוי מספר כלשהו לאחר שש שנות שימוש", מסכמת סבג.
בין הכללים הפשוטים שניתן ליישם על מנת למנוע התפתחות של בעיות ראייה:
1. עודדו את הילדים לצאת החוצה - פעילות מחוץ לבית באור יום הוכחה כיעילה בעיכוב זמן הופעת קוצר הראייה ובהאטה של התקדמות קוצר הראייה.
2. האריכו ככל הניתן את זמן השהייה מחוץ לבית - ככל ששוהים זמן רב יותר תחת כיפת השמיים, ישנה ירידה של שכיחות קוצר הראייה. מחקר מצא שאפילו הוספה של 40 דקות בלבד ביום של שהייה מתחת לכיפת השמיים – תצמצם את שכיחות קוצר הראייה אצל ילדי בית הספר.
3. הרימו את העיניים - במידה ויושבים מול מסך מחשב / טאבלט /טלפון נייד לזמן ממושך, יש לבצע הפסקות מפעם לפעם על מנת לתת לעיניים לנוח ולהסתכל גם למרחק גדול יותר.
4. שמור מרחק - מידת הקרבה למסך משפיעה גם היא על הנזק המצטבר. כשיושבים מול מסך כלשהו כדאי להשתדל שלא להיצמד אליו יתר על המידה עם העיניים.
5. תזונה – נמצא כי ויטמינים ומינרלים מסוימים יכולים לסייע בהגנה על העין ושמירה על בריאותה. מזונות שעשירים בוויטמין C, B2, A, אבץ ואומגה 3 כמו למשל גזר (כדברי המיתוס הידוע), תרד, ברוקולי, ביצים, שקדים, דגים ודגנים מלאים.
6. התייעצו עם הרופא לגבי טיפול – לצד פתרונות תיקון ראייה כמו משקפיים ועדשות מגע, קיימים כיום מספר פתרונות להאטת קצב גדילת המספר כמו עדשות מגע מולטיפוקל, עדשות ללילה וטיפות אטרופין, שנמצאו יעילות בהאטת התפתחות קוצר הראייה.