לא רק בקרב ילדים ובני נוער: הכירו את תופעת "האימהות המנודות"
חרמות ונידויים לא קורים רק במעגל הילדים, לעיתים הם חוצים גם למעגל ההורים, גם אם עד עכשיו לא קראנו לזה בשם. אז איך מזהים את התופעה, כיצד מתמודדים איתה - ומה המסר שחשוב להעביר לילדים?
אם חשבתם שנידויים וחרמות הם נחלתם של ילדים ומתבגרים בלבד, תחשבו שוב. אחת התופעות שאני נתקלת בהן במהלך עבודתי, היא אימהות מנודות. בהתחלה הן אולי לא ממש מבינות את הסיטואציה, מנסות להתכחש או לא לראות את זה כך, כי ההורים בכיתה הם לא המעגל החברתי שלהן, כי הן כבר גדולות וחרם זה עניין של ילדים בכיתה, לא כך?
איך בכל זאת מזהים את התופעה? אימא, ששמה לב שאימא אחרת בכיתה לא חושבת כמוה, לא מחנכת את הילדים כמוה, או אולי עשתה לה פעם פרצוף שהתפרש על ידה כחמוץ/מלוח/מר, מחליטה לדבר על אותה האימא עם אימהות נוספות בכיתה. כך יוצא שאימהות אחרות מפסיקות לתקשר עם האימא הזו, מתחילות לנתק מגע ולהתרחק. לא מתוך כוונה לנדות, אלא פשוט כי ברור להן שאין להן מכנה משותף. ואם נוסיף לזה את השיח בקבוצות הוואטסאפ הכיתתיות, שלעיתים הופך בוטה ואלים, הדבר משאיר את אותן נשים בריחוק גדול יותר.
כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":
- תעלומה ברשת: מי המתחזה שמעלה תמונות של תינוקות לא שלה?
- לילדים קשה עם נסיעות ארוכות? כך תוכלו להעביר את הדרך בקלות
- כלי הנשק שיכול להרוג - ונמצא בהישג ידם של אלפי ילדים ישראלים
מעבר לשאלות שאני שואלת את האימהות האלה שפנו אלי, עולה וזועקת בקרבי השאלה איך אנו רוצים שילדים יפסיקו לנהוג בבריונות, יפסיקו להחרים ילדים אחרים, יפסיקו להאדיר את עצמם על חשבון ילדים אחרים או אפילו יקבלו את מי ששונה מהם, שחושב אחרת אם אימהות לא מצליחות לעשות את זה?!
ילדים הם כמו MRI, הם רואים ומרגישים אותנו בכל רמה אפשרית. ואם זו הדוגמא מהבית, אז מדוע אנו מופתעים לגלות זאת בבית הספר? בתנועה? בשכונה?
אז איך אימהות יכולות להתמודד עם התופעה? אימהות- זמן להתבגר! האדם היחיד שעלינו להשוות את עצמנו אליו הוא מי שהיינו אתמול. השוואה לאחר לא מקדמת (אלא אם כן, הוא מעורר בנו השראה). ברגע שהפכתן לאימהות הפכתן למודל, לדמות לחיקוי, תקפידו להיות המודל למשהו שהייתן רוצות לראות בילדיכן.
אם אתן רוצות שהילדים שלכן יהיו קלילים, היו גם אתן, אם אתן רוצות שהילדים שלכן יגשימו את עצמם, הגשימו את עצמכן, וכן, אותו הדבר גם בקבלת האחר, בסבלנות, בהעצמה האישית שלכן ללא תלות באחרים. עלינו כהורים לזכור, שהילדים שלנו לומדים מההתנהגות שלנו בעיקר ולא ממה שנסביר להם או נלמד אותם.