הילד שלכם חוזר על אותה מילה בלי הפסקה? כך תתמודדו עם הסיטואציה

יש ילדים שנוטים לחזור על אותה מילה או אותו משפט שוב ושוב ושוב. ברוב המקרים זה נובע מחרדה או סוג של מנגנון הרגעה עצמית. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כשהילד "נתקע" - ואיך פורקים את התסכול בתור הורים?

שיחה בין אימא לשני ילדיה
איך נגרום לילד להקשיב לנו | צילום: shutterstock

אחת מההתנהגויות של ילדים הסובלים מהפרעת חרדה, קושי רגשי וגם אצל ילדים המאובחנים על הרצף היא חזרתיות. הם נוטים לחזור על אותה מילה או אותו משפט כאשר בדרך כלל זה נועד בשביל לעשות לעצמם סדר בראש או להרגיע את עצמם.

החזרתיות יכולה להיות חזרה על אותה שאלה שוב ושוב ושוב או חזרה על אותה מילה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. לפעמים הם אפילו מסבירים שוב ושוב (ושוב) מה הם עושים. גם כאשר עונים להם או מסבירים להם - הם לא תמיד מפסיקים. במקרים בהם הם נלחצים או שחל שינוי כלשהו - זה מתגבר ומתמשך.

כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":

כך תתמודדו כשהילד שלכם לא מפסיק לחזור על אותה מילה
כך תתמודדו כשהילד שלכם לא מפסיק לחזור על אותה מילה | צילום: shutterstock

ברוב הפעמים החזרתיות, כאמור, נובעת מחרדה וסוג של מנגנון הרגעה עצמית. לא תמיד אפשר להפסיק אותה ולא תמיד שווה בכלל לנסות. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כשהילד "נתקע"? ואיך לא משתגעים מזה?

• אם אתם יודעים למה היא קורית - נטרלו את המקור המלחיץ על מנת להוריד את מפלס החרדה.
• התכוננות מראש, הסבר חוזר על מה הולך לקרות ומה קורה ומה יקרה גם יכול לעזור.
• אגרו המון (המון, טונות של) סבלנות בשביל לא לענות או לענות ברוגע על אותה שאלה שוב ושוב (ושוב).

אבל עזבו רגע בצד את ההתמודדות עם הילד, חשובה ככל שתהיה וסבלנים ככל שאנחנו ההורים נהיה - התנהגות שכזו יכולה לשגע, ואם יש עוד ילדים מסביב או שאנחנו ממהרים הסיטואציה הופכת להיות מתסכלת במהירות. אז איך פורקים את התסכול בתור הורים?

לפעמים אפשר פשוט לענות לו באותה הדרך. הוא אומר משפט ואתם עונים לו את המשפט בשאלה או מסכימים איתו. זה יכול להוציא אותו לרגע מהלופ של החזרתיות. אפשרות נוספת היא להעביר את השיחה או את ההתעסקות לנושא אחר, גם אם לא יפנה אליכם את תשומת ליבו במיידית אט אט הוא יגלה עניין במה שאתם עושים או אומרים ולא במה שהוא מתעסק בו.

עוד יעזור לכם לנשום. נשימה עמוקה וארוכה, עם כל הלב והריאות, לא לנטרל את הרעש מסביב ולספור בלב או לחשוב על דברים אחרים עד שהילד יסיים ויעבור הלאה.