סכנת האתגרים ברשתות החברתיות: כך תזהו אם הילד שלכם במצוקה

בשנה האחרונה חל זינוק במספר הפניות לקווי הסיוע של ער"ן בטלפון וברשת, מצד בני נוער המדווחים על מצוקה נפשית עקב אלימות ופגיעה שחוו ברשתות החברתיות לרבות חשיפה לאתגרי רשת מסוכנים ומסכנים. במקרים רבים על המשתתפים מופעל לחץ כבד להשלים משימות ואתגרים שונים, המלווים לפעמים באיומים.

מתבגרים נמצאים בשלב התפתחותי סוער בו הם נדרשים לגבש זהות אישית מובחנת בתוך אין ספור אפשרויות ובתנאי אי ודאות. במסעם לגיבוש זהות נפרדת מזו של ההורים הם מתנסים ומתרגלים התנהגויות שונות במצבים ובהקשרים חברתיים שונים ומשונים. בנוסף, מתבגרים מתאפיינים בסקרנות כמו גם באימפולסיביות ובנטייה לפעול מבלי שחשבו עד הסוף על ההשלכות של מעשיהם כשהם מושפעים מהצורך להשתייך לקבוצת חבריהם אותה הם גם מנסים לעיתים לחקות. אתגרים ברשתות החברתיות מזכים את המתבגרים בנראות, בלייקים ובעוקבים וכך הם חשים בעלי ערך, מקובלים ושייכים.

מיפוי הפניות המגיעות לער"ן מצביע על עלייה בתחושת הבדידות של מתבגרים וצעירים ולצד ריבוי פניות הממוקדות בחרם, נידוי, אלימות ובריונות. בעידן הדיגיטלי שאנו חיים בו, מרבית התקשורת נעשית ברשתות חברתיות. מצד אחד הרשת משמשת כפלטפורמה אלימה אך מצד שני, כפלטפורמה של תמיכה מצילת חיים. 80% מהמתבגרים שנפגעו ברשת, עדיין מעדיפים לפנות לסיוע באותו ערוץ בו הם חוו פגיעה. במובן הזה, הרשת יכולה להיות רשת הצלה.

באלימות ברשתות החברתיות מעורבים שלוש אוכלוסיות: נפגעים, פוגעים ועומדים מהצד. שלוש האוכלוסיות זקוקות לעזרה. גם הפוגעים פעמים רבות נפגעו בעצמם וזקוקים לעזרה והכוונה ולא רק לאכיפה. מדאיגים במיוחד כל אותם ילדים שצופים בשיח האלים וחיים בפחד וחרדה שמחר זה יגיע אליהם. החרדה הזו מונעת מהם פעמים רבות לעמוד לצד הנפגעים ולפנות ולשתף מבוגרים משמעותיים.

כתבות נוספות:

• הסיוט של כל הורה: כך תגיבו כשהילד שלכם משתף כי נפגע מינית
• החופש הגדול מגיע ואיתו הסכנות: כך נתמודד עם הפציעות של ילדינו
• מה באמת קורה לילד שלנו כשאנחנו משווים אותו לאחרים?

נורות אדומות להורים – שמעלות חשש שהמתבגר/ת מעורבים באתגר רשת מסכן

התפקיד שלנו כהורים מתחיל הרבה לפני שיש חשש לפגיעה בילד. השילוב בין המספר ההולך וגדל של בני נוער שנפגעים ברשת באופן ישיר וההשלכות הרגשיות הקשות אשר חווים כל אותם ילדים ומתבגרים אשר צופים מן הצד במעשי אלימות והשפלה קשים, לבין היותו של האינטרנט מגרש משחקים נטול פיקוח הורי, מחייב אותנו, ההורים, לנוכחות פעילה גם במרחב המקוון ולפיתוח מיומנויות לזיהוי מצוקה ולניהול שיחה מסייעת בעקבותיה.

איך ניתן לזהות סימני מצוקה? באמצעות גילוי ערנות – להיות רגישים לכל שינוי שחל אצל הילד. ילדים ובני נוער מתקשים לבטא מצוקה במילים ולכן, רצוי לשים לב להתנהגויות העשויות לרמז על מצוקה רגשית המחייבת התערבות. ככלל, התנהגות שאינה שגרתית ואופיינית, צריכה להדליק אור אדום. שימו לב לשינוי קיצוני בהתנהגות, הסתגרות והתבודדות, הימנעות מקשרים והיעדרות ממפגשים חברתיים, שינוי הרגלי הפנאי, שינוי הרגלי גלישה ושימוש במדיה חברתית (למשל הימנעות מוחלטת משימוש במסכים או לחלופין הסתכלות אובססיבית), דיבורים על משימות ואתגרים, צפייה בסרטונים המתארים התנהגויות דומות החוזרות על עצמן, .

 

כיצד לשוחח עם מתבגרים לצמצום סיכונים ברשת? שמונה טיפים מצילי חיים

1. שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים עם ילדיכם המתבגרים בשגרה, כך יגבר הסיכוי כי הם יפנו אליכם בעתות מצוקה. התעניינו מעת לעת ושאלו את ילדיכם על טרנדים ואתגרי רשת שפופולריים בקרב בני גילם.

2. למרות הפחד והדאגה, חשוב לשמור על קור רוח ולהימנע מלכעוס, לאיים או להעניש. היו מעורבים בפעילויות ילדיכם ברשת והימנעו מאמירות שפוסלות את הרשת או מאיומים בניתוק, מתוך חרדה ופחד ומתוך חוסר הבנה של עולמם.

3. שתפו את ילדכם בדאגה שאתם חשים: ניתן לומר ששמתם לב שהוא לא מתנהג כמו עצמו לאחרונה ולבטא עניין בשלומו ובהרגשתו.

4. הקשיבו למתבגרים ללא ביקורת או שיפוטיות. גלו עניין בדבריהם ושאלו שאלות לבירור המצב (מה מידת המעורבות של הנער/ה, כמה זמן נמשכת המעורבות, מה טיבה וכיצד הוא/היא מרגישים בקשר לכך). שאלו גם שאלות המזמינות לחשיבה ביקורתית ורב ממדית הנותנות מקום גם לדיון בהשלכות הרגשיות שיש להשתתפות באתגרי רשתות חברתיות ולקבלת החלטות שקולות המגנות על המתבגר וחבריו.

5. העבירו מסר חד משמעי שאתם ההורים כאן בשבילו/ה ושביחד תתמודדו עם המצב בהצלחה.

6. העבירו מידע עובדתי ואמין על אתגר הרשת והסיכון שבו. הימנעו מנאומים והטפת מוסר. יש להדגיש כי התופעה מוכרת בישראל ומטופלת על ידי המשטרה ומוקד 105. הרגיעו ועזרו למתבגר להבין שהוא אינו חריג בסבלו ואינו אשם בפגיעה. ילדים ומתבגרים רבים נפגעים ברשת וכל אחד יכול להיפגע בקלות.

7. דונו עם ילדיכם בהבדלים שבין הלשנה לבין דיווח ועודדו אותם להתגייס למען סיוע לחברים הנמצאים במצוקה בעקבות אתגרי רשת ולשתף מבוגר משמעותי, גם במחיר גילוי סוד.

8. אל תישארו לבד. לא קל להורים לצפות בילדיהם סובלים וכואבים. גייסו גם לעצמכם מעגלי תמיכה ושתפו אחרים משמעותיים לכם ברגשותיכם. בעת הצורך, אל תהססו לקבל ייעוץ של איש מקצוע ביחס לאופן התמיכה במתבגר כמו גם במתן טיפול מקצועי העונה על צרכיו.

 

אתגרי רשת – האתגר ההורי

קיים גבול דק בין מעורבות לבין התערבות והתערבות יתר. מעורבות הורים היא חיונית גם ברשת. היותה של רשת האינטרנט פלטפורמה נוחה לאלימות נובעת גם מהיעדרות כמעט מוחלטת של דמויות סמכות מבוגרות. רק מעטים מקרב ההורים או המורים מוּדעים למתרחש ברשתות החברתיות שבהן גולשים ילדיהם או תלמידיהם.

יחד עם זאת המעורבות צריכה לבוא ממקום של דאגה, אכפתיות ותמיכה ולא כפיקוח ומשטור. אמון והידברות על גבולות הגזרה הם חשובים. כשיש סימנים מדאיגים מומלץ לגלות ערנות, לבצע תצפית אחר התנהגות הילד בחברה ובמרחב המקוון כאחד. השימוש בטכנולוגיה אינה תחליף לתשומת לב, הקשבה וניהול שיחה. רצוי כי מדי פעם הורים יתעניינו אם הילד נחשף לפגיעה ברשת ולבסס את הנוכחות של ההורים כדמויות משמעותיות ואכפתיות שכאן עבורו בכל מצב.

 

אם אתם או מישהו קרוב חווים מצוקה קשה ומחשבות אובדניות, אל תישארו לבד - אתם מוזמנים לפנות לעמותת ער"ן המעניקה עזרה ראשונה נפשית לכל מצוקה נפשית - שיחה, הקשבה, מידע, ייעוץ ושיתוף בכל נושא, 24/7 באנונימיות. לקבלת סיוע נפשי באמצעות הטלפון חייגו 1201. לקבלת סיוע נפשי באמצעות צ'אט, ווטסאפ, פורום או מייל יש להיכנס לאתר.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" בהוצאת מטר.