הסיוט של כל הורה: כך תגיבו כשהילד שלכם משתף כי נפגע מינית

כהורים, חשוב למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לשמור על הילדים ולהזהיר אותם מפני סכנות, לבין הצורך לגדל אותם כבעלי אמון וביטחון בסיסי בעולם ובבני אדם. חשוב לבסס תקשורת בריאה ופתוחה עם ילדינו, ולעודד אותם לפנות אלינו בכל אירוע שהם מרגישים מאוימים או נבוכים בגלל התנהגותו של אדם אחר. יש לצייד אותם בכללי התנהגות מסייעים להתמודדות בסיטואציות נתונות שעליהן חשבנו מראש, תוך שאנו מדגישים את מסוגלותו של הילד. מידת היכרות ההורה עם ילדיו ודפוס התקשורת ביניהם, יסייעו לו להבחין, לאתר ולטפל במצבי מצוקה.

היו מודעים לסימנים

ילדים מתקשים לעיתים לבטא מצוקה במילים ולכן, רצוי לשים לב להתנהגויות של ילדים העשויים לרמז על מצוקה רגשית המחייבת התערבות .ניתן לזהות פגיעות בקרב ילדים ונוער באמצעות תשומת לב להתנהגויות של נסיגה, שינוי קיצוני במצב הרוח - הסתגרות, תנודות מצבי רוח, התפרצויות, בעיות באכילה ובשינה, מחלות חוזרות לא אופייניות, בכי מרובה או הימנעות ממגע. ככלל, התנהגות שאינה שגרתית צריכה להדליק אור אדום. גם רמזים מילוליים כמו דיבור מופרז על מיניות, הבעת פסימיות ותחושת ייאוש או גילויי תוקפנות יכולים להצביע על חשד לפגיעה.

יש לשים לב לאיתותי מצוקה התנהגותיים, כמו תלונות העשויות להיות פסיכוסומטיות (כאבי ראש, כאבי בטן לא מוסברים, זיהומים בדרכי השתן), הימנעות מחשיפת הגוף, הסתגרות ומופנמות יתר, עיסוק מוגבר בניקיון או לחלופין הזנחה קיצונית של ניקיון הגוף, בעיות סביב אכילה, סיוטי לילה, היעדרויות מבית הספר, עלייה ברמת התוקפנות, התנהגות מינית לא תואמת לגיל או ידע רב בנושא שאינו נראה הולם, ניסיונות לפגיעה עצמית או התנהגויות שיש בהן סיכון , מחשבות אובדניות, איומים ואף ניסיונות אובדניים.

כתבות נוספות:

• החופש הגדול מגיע ואיתו הסכנות: כך נתמודד עם הפציעות של ילדינו
• מה באמת קורה לילד שלנו כשאנחנו משווים אותו לאחרים?
• "זה קרה בגללך": כיצד להתנהג כשהילד מאשים אתכם בכל דבר רע שקורה?

אל תשמרו בבטן

אחד הקשיים המאפיינים חשיפה לפגיעה מינית הינו הקושי לשוחח אודות התופעה ולומר או להקשיב למילים מעוררי חרדה וחוסר נוחות. עם זאת, אין ספק כי ילדים ובני הנוער, כעת יותר מתמיד, זקוקים לשיח משמעותי ובלתי שיפוטי. לא אחת, בוחרים מבוגרים להימנע מלשוחח על נושאים רגישים ומאיימים. הבחירה בשתיקה ובהיעדר תגובה – יכולה להתפרש כ"הסכמה שבשתיקה" או כ"חוסר אונים של עולם המבוגרים" ועלולה להוות סוג של חיזוק ותמיכה להתנהגויות פוגעות.

חשוב לשוחח עם ילדים ומתבגרים על מיניות בריאה. כשהדברים מדוברים, ילדים ומתבגרים יראו בהורים כתובת להתייעצות וקבלת תמיכה בשגרה ובמקרה של פגיעה. חשדות על פגיעה מינית בילדים גוררים רגשות עזים של זעם, עלבון, אשמה ובושה העלולים להציף את ההורה. תגובתם הראשונית של ההורים משמעותית מאוד לגבי האופן שבו תופשים נפגעים את עצמם ואת האירוע. לכן, יש לפעול בצורה אמפתית, סבלנית ומעודדת ולהימנע מלהתפרץ בנוכחות ילדיכם. חשוב להישאר רגועים ככל האפשר ולהעביר מסר ברור האומר: "אנחנו מאמינים לך. את/ה לא אשם/מה. את/ה לא לבד - אנחנו לצדך ונעשה כל שביכולתנו כדי לעזור לך להתגבר".

כיצד להגיב כשהילד משתף כי נפגע מינית? שבעה דברים שחשוב להקפיד עליהם

1. להאמין לילד ולדבריו

2. לשמור על קור רוח ולהימנע מהתפרצות (אם אתם נסערים מדי, קבלו תמיכה לפני שאתם ניגשים לשיחה).

3. לאפשר לילד לספר על מה שקרה בהתאם לרצונו ובקצב שלו. הקשיבו, גלו הבנה והימנעו מביקורת ושיפוטיות. תנו לגיטימציה לרגשות ולמחשבות שונים ואף סותרים, לרבות העלאת רגשות חריפים של כעס, תסכול, חוסר אונים וייאוש.

4. להדגיש כי לא כועסים על הילד וכי האשם הוא רק הפוגע. הבהירו מושגים - מתבגרים שומעים את המילים "פגיעה מינית" ו"הטרדה מינית" בכל מקום, ואין לצאת מנקודת הנחה שהם מבינים את משמעותן. ניתן להסביר כי פגיעה מינית היא התנהגות בעלת גוון מיני, שבה אחד מנוצל לסיפוק צרכיו של האחר, נגד רצונו או ללא אפשרות סבירה להסכמתו (כמו במקרה של סמכות). מדובר בהתנהגות לא חוקית ואסורה. הפגיעה יכולה להיות חד פעמית או חוזרת והיא גורמת נזק רב והשפעה על התנהגותו/ה והרגשתו/ה של הנפגע/ת. האחריות על הפגיעה לעולם מוטלת על הפוגע. הנפגעים אינם אשמים!

5. לשקול בכובד ראש את המילים הנאמרות ולחשוב על ההשלכות לפני שיוצאים בהצהרות. ההתייחסות לפגיעה מינית כרצח עלולה להיות הרסנית. חריצת גורלו.ה של הנפגע.ת בחוסר מחשבה סותמת את הגולל על האפשרות להתמודד, לחיות חיים מלאים ולבנות מחדש. אל תקחו מהילדים ומהמתבגרים שנפגעו את התקווה. בהמשך יהיה חיוני ומשמעותי לדבר איתם גם על דרכי התמודדות ועל כלים לרכישת חוסן.

בהקשר זה חשוב להיות מודעים להשפעתן של רשתות חברתיות. הורים עושים הכול כדי להתנהל נכון וברגישות ותגובה אחת לא רגישה ותוקפנית ברשת חברתית יכולה להיות הרסנית. מתבגרים ומתבגרות שחוו פגיעה מוצאים עצמם במצוקה עזה כשהן נחשפות לסיקור פגיעות מיניות בתקשורת וברשתות חברתיות. לכן, מומלץ לשוחח איתם מראש על ההשלכות ולשמור על מינון נמוך של חשיפה מזיקה.

6. לא להישאר לבד. לגייס מעגלי תמיכה ולשתף אחרים משמעותיים לכם על מנת שתוכלו לעמוד לרשות הילד.

7. מומלץ לקבל ייעוץ של איש מקצוע ביחס לאופן התמיכה בילד כמו גם במתן טיפול מקצועי העונה על צרכיו.

אם אתם או מישהו קרוב חווים מצוקה קשה ומחשבות אובדניות, אל תישארו לבד - אתם מוזמנים לפנות לעמותת ער"ן המעניקה עזרה ראשונה נפשית לכל מצוקה נפשית - שיחה, הקשבה, מידע, ייעוץ ושיתוף בכל נושא, 24/7 באנונימיות. לקבלת סיוע נפשי באמצעות הטלפון חייגו 1201. לקבלת סיוע נפשי באמצעות צ'אט, ווטסאפ, פורום או מייל יש להיכנס לאתר.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" בהוצאת מטר.