מה קורה לשינה שלהם בגיל שנה - ואיך נתמודד עם השינוי?

סיגלתם לתינוק שלכם הרגלי שינה בריאים? הכול הלך חלק ופתאום בגיל שנה הוא החליט לשכוח מכל מה שלימדתם אותו וההרדמות קיבלו תפנית? אז מה הם הדברים שקורים להם בגיל שנה ואיך נוכל להתמודד עם זה?

הליכה

סביב גיל שנה הם מתחילים לפתח יכולת חדשה, עמידה ומשם הליכה. יכולת שמרגשת לא רק אותם אלא גם אותנו. ואז הם נכנסים למיטה והמסגרת שלה היא בסיס מעולה לאימונים, ובגלל שכל קפיצת התפתחות היא עבורם מקור להמעיט בשעות שינה ולתרגל יותר, הם מתחילים להיעמד במקום לשכב לישון ואנחנו נכנסים ומתרגשים ביחד איתו, אלמנט שרק מעודד אותם להמשיך באותו כיוון.

אבל כאן התפקיד שלנו ללמד אותם מתי מתרגלים ומתי ישנים, ואם נניח אותם בעדינות בלי להתמהמה, נזכיר להם שהגיע הזמן לישון, נצא ונשמור את ההתרגשות גם שלנו לשעות היום, נוכל לחזור להרדמות קלות ומהירות.

כתבות נוספות:

• החופש הגדול מגיע ואיתו גם הסיכוי לפציעות- ככה נתמודד כשזה קורה
• הילד שלכם מרגיש שהוא לא טוב מספיק? כך תוכלו להעלות לו את הביטחון העצמי
• קמים לשים לתינוק מוצץ כל הלילה? ככה נלמד אותם לעשות את זה בכוחות עצמם

תנומות יום

עד גיל שנה, תינוק בדרך כלל יעשה שנת בוקר ושנת צהריים, אבל סביב גיל 13 חודשים הצורך בשנת הבוקר יורד. כשהתינוק בן שנה לא מראה סימני עייפות ומתקשה להירדם בשעה שהיה רגיל או קם נורא מוקדם, זה סימן שצריך לנסות להוריד לו את שנת הבוקר ולהסתפק בשנת צהריים טובה.

בגלל שעד עכשיו היו שתי תנומות ביום, השינוי לתנומה אחת תפתח חלונות ערות הרבה יותר גדולים והשינוי לא יכול להיות חד כל כך, אז כדי לעשות את זה בהרדמה, לא נרדים אותם לשנת צהריים באותה שעה שהיינו רגילים כשהייתה גם שנת הבוקר, אלא נתחיל מהרדמה בין השעה של שנת הבוקר לצהריים וכל כמה ימים נאחר אותה בחצי שעה.

חרדת נטישה

אמנם חרדת הנטישה מתחילה כמה חודשים לפני כן, אבל היא מגיעה לשיא שלה בגיל שנה, וזה יכול לגרום גם לקשיים בהירדמות עצמאית.

כדי לא לחזור לתלות בשינה עלינו לתמוך יותר, להתחיל שימוש בחפץ מעבר ולתת מענה לקושי אבל לא להחזיר להרדמות דרך אוכל, נענוע או כל תלות אחרת בשינה.

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך