איך להתמודד עם מצוקות של בני נוער בזמן מלחמה?
בימים בהם מלחמה היא המציאות שלנו, לבני הנוער קשה יותר לבקש עזרה ולהבין שהם זקוקים לה, לכן עלינו כהורים לתת להם את המרחב הבטוח להגיד מה הם מרגישים. איך מתמודדים עם בני נוער ובני נוער בסיכון, להם יש פחות דמות מבוגרת לפנות אליה?
לאירועים בימים האחרונים עלולות להיות השפעות ישירות על מצבם של בני הנוער אשר עלולים לחוות מצוקה רגשית וחרדה מחוויית האיום הקיומי שהם חשופים לו, וכן חרדה משנית כתגובה למצוקת ההורים והסביבה ולאופן שבו הם מגיבים לאירועים הקשים. מעבר לכך, החשיפה לדיווחים על שיעורי תמותה עלולה להיות חודרנית, מפחידה ואפילו טראומטית, לערער את עולמם המוגן של הנוער ולהגביר את חוסר השליטה, אי הוודאות וחוסר המוגנות עבורם.
במצב כזה קשר עם מבוגר משמעותי הוא עוגן בעת סערה. אותן תחושות עלולות להיות קשות יותר כאשר מדברים על נוער בסיכון בגלל חוסר בדמות מיטיבה משמעותית שניתן לפנות אליו ולשתף אותו בחוסר האונים הקיים, אז הדרך להתערערות מנטלית ונפשית הופכת לקצרה מתמיד.
בימים אלה עולה החשיבות לשיח מיטיב עם בני הנוער במטרה לסייע להם בויסות והרגעה ומציאת משאבים וכוחות להתמודדות.
1. צרו מרחב בטוח לביטוי ואוורור רגשות, להבעת תחושות ומחשבות, ותיקוף קשת הרגשות שהמצב מעורר בהם.
2. תנו אלטרנטיבות לפריקת מתחים וטכניקות הרגעה.
3. התכוננו ליום שאחרי. הכינו את השטח ליום שבו בני הנוער יחזרו לבית ספר ולשגרה כואבים, מתוסכלים ובהלם מהמראות והחדשות. עלינו תהיה האחריות להמציא את עצמנו מחדש עבורם.
4. שימו בצד את תוכניות הלימודים והציפיות המוקדמות, והתרכזו בנפשם הפצועה שלא פעם מתקשה לבקש עזרה.
*קרן נאור, ראש תחום הדרכה ופיתוח ידע בעמותת עלם - עמותה לנוער במצבי סיכון