הילד לא אוכל את הכריך בביה"ס? הדליקו לכם נורה אדומה

מחקרים מראים כי ילדים שסובלים לאורך תקופה מחוסרים תזונתיים יתקשו לממש את הפוטנציאל המלא שלהם במגוון תחומים בחיים, לרבות התחום השיכלי. בנוסף, מחקרים מראים, כי חוסרים באכילה יכולים להימשך במשך כל שנות הילדות

מעקב ארוך טווח אחרי ילדים אשר בשנים המוקדמות סירבו לאכול מראה, כי תופעה זו נמשכת עד גיל 9 ובמקרים מסויימים אף יותר. ההשלכות האפשריות של תזונה לוקה מתמשכת בקרב ילדים כוללות סיבוכי גדילה, התפתחות קוגניטיבית ירודה, חסכים תזונתיים, עלייה במחלות כרוניות, וסיכון מוגבר להפרעות אכילה בגיל מבוגר יותר. כמו כן, מצב זה עלול לעתים להוביל גם לבעיות רגשיות וחברתית כגון הימנעות ממגע, נרפות, וחוסר עניין במשחק או בלימודים.

רמות גבוהות של קשב, ריכוז ופיתוח יכולות חברתיות, לצד יכולת ביצוע מטלות בצורה מיטבית, כגון שיעורי בית, לימוד למבחנים ויכולת לתפקד במבחנים בצורה הטובה ביותר, מצריכים שהילד יקבל את מגוון רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות וגדילה תקינים. תזונה נכונה במינונים הנכונים תומכת בשינויים שעוברים על הילד ובתהליך הפיכתו מפעוט לילד צעיר.

אז כמובן שלכולנו, כהורים, חשוב לספק לילד שלנו את הכלים הטובים ביותר למימוש הפוטנציאל שלו ולתזונה יש תפקיד קריטי בכך.

קיבצנו עבורכם כמה בעיות נפוצות וכיצד ניתן לחנך לתזונה נכונה:

הבעיה: הילד מחזיר את הכריך ששלחנו לו לבית הספר

מכירים את זה כשבבוקר אתה פותח את התיק אוכל של הילד שלך ואתה מגלה שהכריך ששלחת איתו אתמול נשאר כשהיה, או מקסימים לקחו ממנו ביס. וככה הימים עוברים ואתה נתקל שוב ושוב בתופעה, או לחילופין מוצא מחבוא בחדר של הילךד ובו ערמה של כריכים שכבר העלו עובש.

מה עושים?

1. בידקו עם הילד מה הוא לא אוהב, האם זה הממרח? או אולי בכלל סוג הלחם? קחו בחשבון שגם יש ילדים שלא מתאים וטעים להם "הכריך המסורתי". אולי יעדיפו דגני בוקר, מעדן חלב, גבינה באריזה מוקטנת, סלט טונה או ביצים, ירקות ופירות חתוכים, אשר יכולים לספק לילד אנרגיה באותה מידה ולהשביע, ובטוח עדיפים על ימים שלמים שבהם הוא נמנע מארוחת עשר.
2. הציעו לו גם להצטרף אליכם לקניות ויתכן כי יראה דברים בסופר ששהם בריאים ומזינים, והוא ישמח לקחת עימו לגן/בית ספר - כי אין כמו מראה עיניים.

הבעיה: הילד לא אוכל את האוכל בצהרון

זה מתחיל בכך כשהילד שלכם חוזר מהגן או הבית ספר והוא רעב כאילו לא אכל יום שלם, וכשאתם מבררים זאת עימו, מסתבר כי הילד (שוב) לא אכל ארוחת צהריים. הוא עצבני, חסר סבלנות והוא לא מצליח להתרכז, לעיתים אפילו בוכה – ומי יכול להאשים אותו? חשבתם איך אתם הייתם מתפקדים ללא ארוחת צהריים?

מה עושים?

1. בידקו עם הצוות בצהרון מה בדיוק הילד לא אוהב. חשוב להבין אם זו סתם עקשנות, קשיי הסתגלות של תחילת שנה, או אפילו בעיות תקשורת עם הצוות בצהרון.
2. כדאי לבדוק חלופות - אם הילד לא אוהב תוספת מסוימת אז לוודא שיוציאו אותה מהצלחת (כי הרי אנחנו מכירים היטב עד כמה ילדים מסרבים לאכול מהצלחת אם מונח בה רכיב שהם לא אוהבים) ושהוא יקבל יותר מהמנה העיקרית. יתכן וגם הפתרון הוא (למרות שלא על זה חלמתם) לשלוח איתו בחלק מהשבוע אוכל מבושל מהבית בקופסה.
3. חשוב לשוחח על כך עם הצוות בנוכחות הילד ולקבוע ביחד מה החלופות שהוחלט עליהן, וחשוב בשיחה להסביר לילד מה התועלות שיצאו לו מכך שיקפיד לאכול: יהיה לו יותר כח, אנרגיה להשתתף בפעילויות, לעמוד במטלות ולשחק עם חברים, הוא יגדל ויגבה וכד'.
4. צריך גם לזכור שיש ילדים שאוכלים לאט יותר, או צריכים שאדם מבוגר ישב לידם בזמן הארוחה וקצת יעודד אותם, וחשוב ליידע את צוות הצהרון לגבי זה – שיתנו לו את הזמן וילוו אותו ויהיו רגישים לצרכים שלו.

הבעיה: הילד הולך לישון בלי ארוחת ערב

הילד לא מוכן לאכול את האוכל שאת מכינה בבית, לא ארוחות צהריים ולא ארוחות ערב. הוא מסרב לשבת לשולחן, טוען שהאוכל לא טעים לו ומעדיף לצפות בטלויזיה, וכל ערב הארוחה הופכת לויכוח של ממש שמעכיר את האוירה בבית.

מה עושים?

1. אל תפעילו יתר לחץ - מחקרים מראים כי הורים המפעילים לחץ על ילדיהם לאכול עלולים להשיג תוצאה הפוכה. קשיי אכילה של ילדים אינה בעיה של הילד בלבד, אלא זוהי בעיה משפחתית.
2. אמצו גישה ניטרלית - יש לחזק את מיומנויות האכילה של הילד (שימוש בכפית וכו') ואת התנהגותו ליד השולחן אך לא את הכמות שהילד צורך. כמות המזון הנאכלת צריכה להיות מווסתת על ידי תחושות הרעב והשובע של הילד ולא על ידי חיזוקים חיצוניים. שימו לב גם למנוע גורמי הסחה בזמן הארוחה: כגון טלוויזיה, משחקים או ספרים.
3. ארוחות במרווחי זמן קבועים של 3-4 שעות, בין הארוחות מים בלבד, להגביל את זמן הארוחה ל- 20-30 דקות, גם אם הילד אכל מעט, להקפיד על מנות המתאימות לגיל הילד, לעיתים מספר כפיות זוהי מנה, הציעו מנות קטנות והרשו לילד לבקש מנות נוספות, יש לעודד אכילה עצמאית ומשוב שלילי להתנהגות אכילה לא רצויה: משחק עם אוכל במקום לאכול, ישיבה חסרת סבלנות ליד השולחן, התקפי זעם. רצוי להזהיר פעם אחת, אם ההתנהגות הבלתי רצויה חוזרת יש לנקוט בפעולה מונעת.

הבעיה: הילד אוכל רק פסטה בלי רוטב, "שטויות" וחטיפים

כשהילד שלנו לא אוכל מזון מספיק מגוון זה מאד בעייתי, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני אופנים- ילד שאוכל מעט מאד, מספר מצומצם של מזונות, אינו מוכן לטעון מזון חדש, לא נוגע בפירות וירקות, בעל העדפות מזון מאד ברורות וחזקות - רק לחם עם שוקולד, לא מוכן בשר או עוף וכד, מעדיף שתייה על מזון.

מה עושים?

1. נסו לאכול ארוחת ערב עם כל המשפחה סביב השולחן. כשהילד יראה את בני משפחתו נהנים מהאוכל הוא יתעודד לאכול גם כן.
2. במידה והילד מעוניין בחטיף, חשוב לשמור על הפרש של 3-4 שעות בין החטיף לארוחה שאחריו. אל תאפשרו נשנוש או שתיית משקאות ממותקים בין הארוחות: אלה עלולים להפחית את התיאבון בזמן הארוחה.
3. צמצמו ככל הניתן הפרעות והסחות דעת בזמן הארוחה, כגון צעצועים וצרו אווירה רגועה בזמן הארוחה.
4. אל תשבחו או תבקרו את ילדכם בזמן האוכל והיו סבלניים בכל הנוגע לאי סדר וללכלוך בזמן הארוחה.
5. הציגו סוגים שונים של מזונות, בכל פעם סוג אחד, וחכו שבוע בין הצגה של מזון חדש לבא אחריו. לעולם אל תכפו על ילדכם לאכול. לחץ כזה עלול ליצור אווירה לחוצה ולא נעימה בזמן הארוחה לכל המשפחה.

הבעיה: הילד מתחיל להראות סימנים של עודף משקל

אז נכון לפעמים קצת עולים במשקל ולפעמים קצת יורדים, אבל אלו דברים שלא נראים לעין ומסתדרים מעצמם, אבל כשאתה כהורה מתחיל לראות בעין סימנים שהילד שלך מתחיל להיות בעודף משקל, כי הבגדים פתאום לוחצים, הפנים מתמלאות, לעיתים זה מתלווה בתחושת כבדות, כשהוא גם פחות אנרגטי ופעיל, זה סימן לעצור ולעשות "בדק בית", כי משהו זמני יכול לההיפך לתופעה שאט אט משתרשת ושעם הזמן קשה לשנותה

מה עושים?

1. בידקו את תזונת הילד – גם בבית וגם מחוצה לה. אולי נראה שבבית הוא אוכל כמויות סבירות, אבל בצהרונית למשל הוא אוכל שלוש מגשיות לארוחת צהריים.
2. שימו לב, אם יש עודף חטיפים בבית, מזונות מעובדים ופחות בריאים. נסו להחליף את הפסטה באורז, נסו לשלב ירקות מבושלים שהילד אוהב בתפריט, את החטיפים הלא בריאים החליפו בצלחת ירקות או פירות העונה, הקפידו על דגני בוקר לא ממותקים, מעדנים – על בסיס פירות ולא על בסיס שוקולד.
3. הגבילו שתייה ממותקת – הכי טוב מים! דאגו גם שהילד ישתה הרבה, זה חשוב.
4. לפעמים ילדים מבקשים עוד מנה למרות שנראה שאכלו די והותר. הציעו להם לעשות משהו חלופי במקום; לשחק, לקרוא, להפגש עם חבר ואם כעבור חצי שעה יהיו עדיין רעבים הציעו להם פרי.
5. עודדו את הילד לעסוק בפעילות גופנית, בין אם במסגרת חוג או כפעילות משפחתית.
6. והכי חשוב - אל תקשרו אוכל לעניין של השמנה, כי אז אתם עלולים לייצר אצל הילד תסביכים. עודדו אותם לתזונה נכונה מהמקום שאז יהיה להם קל וכיף יותר לרוץ, לעסוק בפעילות גופנית, לשחק עם חברים, להיות פעילים בחוץ וכד'.

רונית דוייב מנהלת מדעית אבוט, יצרנית סימילאק