הכירו את דור ה-Z

מאת: ג'ואנה לנדאו

העולם השתנה. פעם, כשרצינו להיות מעורים בחדשות, קראנו עיתון מודפס בהפרשים של 24 שעות, האזנו לרדיו לפי לו"ז השידורים, או צפינו בטלויזיה כאשר שידרו את החדשות. בשנות התשעים, האינטרנט נכנס לחיינו, והמאה ה-21 הביאה עמה מהפך אמיתי בדרך בה אנשים מתקשרים האחד עם השני וצורכים מידע.

עם כניסת המדיות החברתיות, המהפך הוטמע עוד יותר והשינוי מורגש בעיקר על ידי הדורות שלא נולדו "לתוך" המהפכה הזו, אלא הכירו את העולם טרום האינטרנט והגלובליזציה. לדורות אלו –"הדור השקט" (מי שנולד לפני מלחמת העולם השניה), ה"בייבי בומרס" (1946-1964 לערך), ו"דור ה-X", (בין השנים 1965-1979) , יש קושי רב להתאים עצמם למציאות החדשה. אם כי דור ה-X מתמודד עם הקושי קצת יותר טוב מאחר וכאשר האינטרנט הגיח לחייהם, רובם היו צעירים מספיק בכדי לעשות את ההתאמות הנחוצות.

הבנת דור ה-Y תאיר על דור ה-Z

כיום יש דיבור נרחב על דור ה-Y, שכן זה הדור המגוון והגדול ביותר מכל הדורות אי פעם, כאשר הצעיר שבו בן 18, כלומר גיל בחירה, והמבוגר בן 36, כלומר גיל שבו הקריירה היא כבר מבוססת. זה הדור הכי משפיע כיום מבחינת הסתכלות על עתידנו, הוא מהווה כיום כרבע מכוח העבודה בארה"ב ועד 2020 יהווה חצי מכוח העבודה בעולם.

הבנת דור ה-Y מאיר אור על הדור הבא אחריו, דור ה-Z, שכן בעוד פחות מחמש שנים, חלק לא קטן מהנוער של היום, כבר ישתתף בתהליכי הבחירות הדמוקרטיות, ייכנס לשוק העבודה וישפיע יותר על הטרנדים העולמיים. ולכן חשוב להכיר טוב יותר את הדורות הצעירים, כדי להישאר רלוונטיים ומעודכנים בעידן של טכנולוגיה מתפתחת ושינוי סדרי עולם.

האם ידעתם שעל פי פילוח של תוצאות הבחירות לנשיאות ארה״ב, אם רק דור ה-Y היה מצביע, קלינטון הייתה מנצחת ניצחון מוחץ וגורף כמעט בכל המדינות והיא הייתה נשיאת ארה״ב ב-20 לינואר, ולא טראמפ? בבחירות האלו, הילארי הפסידה מפני שלא הצליחה לגרום לדור הצעיר לצאת ולבחור. אם מועמד/ת דמוקרטי אחר כן יצליח איפה שהילארי נכשלה, מה לדעתכם זה אומר על סיכויו של טראמפ להיבחר שוב בבחירות ב-2020, כאשר חלק לא קטן של הבוחרים יהיו גם מדור ה-Z?

תנו להם להיות חלק מסיפור שאכפת להם ממנו

בהקשר זה, ישנם כמה עקרונות מנחים כשפועלים במדיות השונות אל מול צעירים בכלל, ומול דור ה-Z בפרט, אם מדובר בחברות מסחריות, ממשלות, ארגונים מהמגזר השלישי ולמעשה כל גוף שמעונין להשפיע עליהם.

ראשית, גופי החדשות החלו להבין שצעירים צורכים חדשות בדרכים שונות – הם מעוניינים מאד להיות מעודכנים, אך אין בכוונתם להשקיע יותר מכמה דקות בצריכת ועיבוד המידע. כתוצאה, כיום יש מגוון ערוצי חדשות שמתאימים את התכנים לצעירים, כגון Vox, שהסלוגן שלהם הנו "כל מה שרציתם לדעת על החדשות, בפחות מ-2 דקות". או Attn, שכלל לא מגדיר עצמו כגוף חדשות אלא כ"חברת מדיה המבוססת על נושאים שאכפת לדור הסמארטפונים מהם". גוף מדיה זה הגיע תוך כשנה, וללא השקעה בקידום ממומן, לקהילה של מעל ל-5 מיליון עוקבים חודשיים! "צעירים אינם רוצים שיגידו להם מה חשוב, אלא שישאלו אותם מה חשוב", אמר המנכ"ל של חברת Tribal Brands, ואתרים כגון Vox ו-Attn פועלים בהתאם ובהצלחה רבה.

 

עקרון נוסף הוא המעבר ממונולוג לדיאלוג. עברו הימים שאנשים ישבו והקשיבו בשקט. כיום כולם מנהלים שיח דו כיווני, ובעיקר הצעירים רוצים להיות חלק בשיח מאחר וזה גורם להם להרגיש שהם מעורבים, משפיעים עם הדעות שלהם על העולם, גם אם מדובר בלסמן "לייק" בפייסבוק או באינסטגרם. לראיה, מובילי הדעה המשפיעים על הדור הצעיר דואגים לנהל עמם שיח אישי, מיידי ובלתי-אמצעי. כך לדוגמא, אחת הסיבות להצלחתו המטאורית של תומאס סנדרס, משפיען עם 14 מיליון עוקבים בן כ-25 מארה"ב שביקר בישראל השנה במסגרת ה"שורטי סטוריז" (תת-מותג של אירוע ה"שורטיז" מניו יורק, שנחשב ל"אוסקר של המדיות החברתיות"), הינה שכאשר עוקביו מגיבים לפרסומים שלו, הוא טורח לענות לכל אחד ואחת מהם. בזאת הוא הופך מ"סלבריטי" מרוחק, בלתי נגיש, ל"חבר" אמיתי, ומותגים משלמים לתומאס סכומים נאים מאד בכדי לקדם את המוצרים שלהם.

לבסוף, ואולי העיקרון החשוב ביותר, אנו עדים למעבר מ'עובדות' ל'חוויות'. הצעירים מחפשים לספר סיפור, או להיות חלק מסיפור, וסיפור מתפתח על בסיס חוויה בלתי אמצעית. לכן, אם ברצונכם להשפיע על צעירים, תנו להם להיות חלק מסיפור שאכפת להם ממנו, לחוות את הסיפור הזה בעצמם או דרך אנשים שהם סומכים עליהם ותופסים כאמינים, והם כבר יסיקו את המסקנות הרצויות בעצמם.

ג'ואנה לנדאו היא מנכ"לית Vibe Israel ומומחית למיתוג ערים ומדינות