מי יפה שלי: מה קורה כשההורים מפלים לטובה ילד אחד במשפחה?

באמצע יום לימודים בחודש שעבר, התפרצנו לשיעור מדעים בכיתה ה'2 בבית הספר "מולדת" שבמבשרת ציון, כדי לעשות ניסוי קטן משלנו.

הניסוי מבוסס על מחקר שנערך באוניברסיטת טנסי שבארה"ב ובו הוצגו לפני עשרות ילדים זוגות של תמונות שעליהן הן נשאלו שאלות שונות. אבל לפני שנתחיל להתאונן כמה הילדים והילדות שלנו שטחיים, כדאי לזכור שתפיסת עולמם היא לרוב שיקוף של כל מה שהם סופגים מאיתנו.

לקראת גיל 50 החליטה רונית סיני שלבנה הבכור מגיעים אח או אחות קטנים. לאחר ניסיונות רבים להיכנס להיריון, האפשרות היחידה שנותרה לה הייתה תרומת ביצית. ודווקא כאשר הצטמצמו האפשרויות להוליד ילד, נפתחו לפניה שלל אפשרויות חדשות בנוגע לילד או הילדה שאותם תוליד.

זה לא היה פשוט למצוא הורה שיסכים להתראיין על חשיבות המראה החיצוני של ילדיו. אומרים שיופי הוא בעיני המתבונן ומה שעניין אותנו הוא מה קורה כשהמתבונן הוא הורה שמביט בילדו ולא אוהב את מה שהוא רואה.

ילד חכם, ילדה רזה ונאה

דוקטור דריה מעוז היא אנתרופולוגית סוציולוגית שריכזה מאות מחקרים ועדויות של אימהות ואבות בספר אחד שבו היא מבקשת לענות על שאלות שנחשבות לטאבו בנוגע להעדפת ילדים בתוך המשפחה. באחד הפרקים היא בדקה אם להורים יש העדפה של אחד מילדיהם על בסיס מראה חיצוני.

כן, מסתבר שגם כשמדובר ב"מה ההורים שלי חושבים עליי?" קשה יותר להיות ילדה. דוקטור סת' סטפנס דוידוביץ' חקר את מאגר החיפושים של גוגל ומצא שהורים מעדיפים שבנם יהיה חכם ושבתם תהיה רזה ויפה. חיפושים כמו "האם ילדי גאון?" מופיעים פי שניים וחצי בנוגע לבנים לעומת בנות ואילו שאלות כמו "האם ילדי סובל מהשמנת יתר?" מופיעות פי שניים בנוגע לבנות לעומת בנים, זאת למרות שבמציאות יש דווקא יותר בנים הסובלים מכך.

אין ספק שקשה מאוד לקבל את האמירות האלה. חוויית ההורות של רובנו שונה כל כך, מלאה בתחושה של אהבה ללא תנאי לילדינו. לכול ילדינו. ובאופן שווה. ובכן, גם כאן המחקרים מראים אחרת.

תכירו את בני משפחת תבורי. אמא אביבה לא זרה לעולם הזוהר והפרסום. גם הבן זכה ללא מעט הכרה. ועכשיו תורה של זואי תבורי, הבת הצעירה, רק בת 13 וכבר מככבת בערוץ הילדים. אבל לא רק שאביבה לא מונעת את זה ממנה, היא במידה רבה זו שדוחפת אותה.

ואם אתם בכל זאת מחפשים סוף אופטימי להיתלות בו, ובכן יש כזה. כי מתברר שבניסוי בתחילת הכתבה, תלמידי כיתה ה'2 נכשלו בגדול: הנחנו שגם הם יביעו דעות קדומות נגד התמונות של הילדים הפחות אטרקטיביים, אבל הם החליטו לעשות לנו בית ספר. והוכיחו שוב שהם, כמו שהם, הרבה יותר מוצלחים מאיתנו.