מהו הפתרון לקבוצות הוואטסאפ שמשתלטות לנו על החיים?

כשהילדים היו יותר קטנים הראשון בספטמבר היה עבורי כמו יציאה מעבדות לחירות. האינטנסיביות של החופש הגדול, הלחץ בלהעסיק אותם כל הזמן ולהשאיר אותם על הדרך גם מרוצים, התיש אותי. אני זוכרת לפני כמה שנים שיחת סוף חופש גדול עם אחת מחברותיי, שילדיה כבר עברו כולם את כיתה ד',  בה התלוננה בפני על הבאסה בלחזור לשגרה. "הכי קל לי בחופש", אמרה לי, "אני לא צריכה להביא ולהחזיר מחוגים,  לעזור בשיעורי הבית ולדאוג שהם לומדים למבחנים, לא צריך לקום מוקדם בבוקר עם כל הלחץ להגיע בזמן... פשוט תענוג". הסתכלתי עליה בעיני עגל גדולות ושאלתי אותה אם היא אמיתית? "חכי, חכי", אמרה לי והנה זה הגיע - הגעתי לשלב הזה בחיים שלא רציתי שהחופש הגדול יסתיים.

כבר בימים האחרונים של החופש הגדול הלחץ התחיל. הכנתי טבלה של ימי החוגים והשעות,  טבלה של שעות החזרה מבית הספר, פתקים שפיזרתי בכל מקום כדי לא לשכוח שדן צריך לבוא עם חולצה לבנה, לרון חייבים להזמין לוקר בדקה הראשונה שהלוקרים עומדים להשכרה, למאי לא לשכוח להביא תפוח אדמה ליום הראשון (תהרגו אותי למה...) וכן הלאה.  צורפתי לשבע קבוצות ווטס אפ חדשות - כיתה יא' 2, כיתת מופת בכפר הירוק, כיתה ג' 3, גן שקד, החוג לכדורגל, החוג לבלט וקבוצת האמהות הלא מרוצות, שלא אסגיר אותם כאן.

מהרגע שהקבוצות הקיימות חזרו לחיים והחדשות החלו לפעול, התחילו הטרטורים - "ליום הסתגלות בגן יש להביא עציץ פורח", כתבה הגננת, מה שגרר מבול של סמיילים, אגודלים מורמים וקריאות התפעלות. בכיתה ג' 3 החל דיון מרתק על מי מכיר את המורה החדשה, מי יודע מה להביא ליום הראשון, מי יודע היכן ממוקמת הכיתה ומי הילד החדש שהצטרף. בכיתה יא' שאלה אחת האמהות למי יש כלוב לחתול...

ואז התחלתי לחשוב על חוסר תרבות קבוצות הווטסאפ, שמאיימות להשתלט לי על החיים, למרות שהן כולן כבר ממזמן על השתק לכל החיים. במשך היום הנייד שלי מהבהב עשרות פעמים ומתריע על הודעות חדשות. 99% מהן לא מעניינות אותי ולא רלוונטיות.

ואני שואלת - אם הורה, לדוגמא, משתמש בפלטפורמה הזו כדי להזמין ליום הולדת את ילדי הכיתה או הגן, למה זה חייב לגרור עשרות תגובות, כמו: מזל טוב, מהמם, מגניב, איזה כיף, יעל תבוא, לטומי יש בדיקה באותו היום, שירה אצל הסבתא בימי חמישי. האם קבוצת הגן או הכיתה הן המקום להזמנות למכירת בגדים, ערבי תרומה, שאלות על אינסטלטור אמין והגיגים ברומו של עולם?

לא הגיע הזמן שננהיג תרבות וואטסאפ, או שכולם נהנים מהחפירות חוץ ממני? אני מציעה דבר כזה - כל מורה/גננת שפותחת קבוצה צריכה להודיע להורים שהקבוצה מיועדת אך ורק להודעות שלה ולא לשום תגובה של הורים. רוצים להגיב? בפרטי! רוצים להתפלסף על כל דבר? פתחו קבוצה נפרדת ממנה אוכל לצאת מבלי שאפספס באמת הודעות חשובות.

רוצים להזמין ליום הולדת? פתחו קבוצה של רשימת תפוצה, ככה כל תגובה תגיע אלכם לפרטי ולא לכל ההורים.

מחפשים אינסטלטור? חשמלאי? מוביל מומלץ? יש בשביל זה פייסבוק/גוגל/צ'טים. רוצים למכור משהו? לארגן תרומה מסודרת? להזמין לערב עמותה? שלחו מייל!

בצורה כזו גם יהיה קל יותר למצוא את ההודעות החשובות באמת, לא תהיה חוסר נעימות בלצאת מהקבוצה החופרת כבל עם וכיתה ואני לא אצטרך לעבוד עם הטלפון הפוך, כדי שהמסך המהבהב לא יטריף לי את העיניים כל שניה.

לעוד כתבות:

למען המשפחה: האם להתגרש או לא?
עולם הפייק ניוז של תמונות האינסטגרם והפייסבוק
ספר הומוריסטי מתאר את חוויית האימהות