שינוי תפיסה במערכת החינוך: חלום או מציאות?
ד"ר אילן טל וטל רחמים בירן מאמינים שמהות תפקיד המורה הוא לא רק הוראה. פיתוח מיומנויות שיח, יצירת קשר קרוב ותומך עם תלמידים והוריהם, יכולת לזיהוי מצבים רגשיים קשים ומתן מענה מותאם, הם המהות

בראשון לספטמבר מורות וגננות תכנסנה לכיתות הלימוד שלהן. כנראה שכל אשת חינוך תפגוש בכיתתה את התלמיד שבכל רגע נתון נראה כי הוא קרוב מאוד לבכי, את התלמיד המסוגר והמפוחד שקולו אינו נשמע, התלמיד שסתם לא ישן טוב והגיע עצבני לבית הספר. כל מורה תפגוש את התלמידה שדורשת מבחן חוזר כי אינה יכולה לשאת כל ציון שאינו מצוין, את התלמיד שאינו מאמין בעצמו וכבר אינו מנסה ללמוד.
כל מורה תפגוש גם את התלמיד שהקשר שלו איתה מצטמצם לכדי התפרצויות מטלטלות, זה התלמיד שהיא אף עלולה לחשוש מפניו. היא תפגוש גם את התלמיד שעובר משהו קשה בבית וצריך משענת חזקה להישען עליה, אבל אין לו מלבדה. כל מורה, אם רק תשים לב, תפגוש את התלמידה שמפחדת מהצלצול שיבשר על ההפסקה כי היא שוב תישאר לבד, את התלמיד היצירתי והחכם שרק מחכה לצלצול כי אינו מצליח להתרכז, זה שמרגיש טיפש כשכולם מצליחים לסיים את מה את מה שהוא בכלל לא בטוח איך להתחיל. כל מורה תיכנס לכיתתה עם תוכנית לימודים וציפיות להישגים שימדדו לא פעם את טיב עבודתה. תוכניות וציפיות לחוד ומציאות לחוד.
עיקר עבודתן של המורות והגננות כבר מזמן אינו הקניית ידע. הן בקו ראשון מול ילדינו, בני אדם צעירים שזקוקים למבוגר תומך, מבוגר עם יכולת להקשיב למה שנאמר ולדעת לקרוא בין השורות, כזה שיש לו מיומנויות תקשורת נהדרות, ויכולת להתמודד עם מצבים מורכבים בצורה מיטבית, לזהות את סימני המצוקה הראשוניים ולדאוג שהם יטופלו, לראות את היכולות והכוחות של הילד גם אם הם מעטים, להצביע עליהם ולהעצים אותם.
מחקרים רבים ומגוונים הראו כי מיומנויות אלה של מורים משפיעות לטובה על התפתחות הילד, ומובילות להישגים לימודיים גבוהים יותר. מחקרים אלה הראו כי טיב הקשר של מורה עם תלמידיו השפיע על ההישגים בכלל המקצועות, כולל מקצועות ריאליים, ואף כאשר הילדים הם ילדים בעלי קשיים אוביקטיביים (למשל לקויות למידה משמעותיות או ילדים בסיכון). כאשר התקיימו קשרים קרובים עם המורים, הישגי התלמידים היו גבוהים, לעומת תלמידים שתיארו את מוריהם כמרוחקים, צעקניים וכו'.
ממצאים אלה הגיוניים מאוד, ולמרות זאת הכשרתם של מורים ותפיסת תפקידם לא השתנתה באופן משמעותי בעקבות הבנות אלה. בתהליך ההכשרה הראשוני של אנשי חינוך הדגש המרכזי הוא ברכישת ידע בתחום ההוראה של המורה לעתיד, למשל: ביולוגיה, ולימוד פדגוגיה. כתוצאה מכך המורים לעתיד מקבלים מאוניברסיטאות והמכללות מסר מוטעה: מהות תפקיד המורה הוא הוראה. מסר זה שונה ממה שנדרש בפועל מאיש החינוך.
פועל יוצא של הדבר הוא שבתהליך ההכשרה של מורים נזנח הנושא של פיתוח מיומנויות שיח, יצירת קשר קרוב ותומך עם תלמידים והוריהם, יכולת לזיהוי מצבים רגשיים קשים ומתן מענה מותאם.
נראה כי יש צורך בשינוי בתפיסת תפקיד המורה ובהכשרתו. אנשי החינוך נמצאים מידי יום לצד תלמידים צעירים שמתמודדים כחלק מהתפתחותם הטבעית עם קשיים, עם חוויה של חוסר מסוגלות, עם דחייה חברתית, עם חוסר פניות ללימודים. לכל אלה נדרשים המורים לתת מענה תומך. הקשר האנושי עם המורה מהותי, ולכן חשוב לשנות את הגדרת תפקיד המורה והציפיות ממנו בהתאם לכך. שינוי זה משרת את מטרות משרד החינוך בכל הנוגע לקידום הישגי התלמידים.
בהתאם לכך, מתבקש שינוי נוסף; התאמת ההכשרה הראשונית של מורים לעתיד ואת הכשרתם של המורים המנוסים לנדרש מהם בשטח - פיתוח היכולת והמיומנויות הנדרשות לצורך ניהול קשרים חיוביים קרובים ותומכים עם התלמידים והוריהם והכרת אסטרטגיות למידה ואסטרטגיות קשר ועוד, במטרה לתת למורה את הכלים הנדרשים להיות המודל לחיקוי עבור תלמידיו.



