תזונה בריאה: ההבדל בין הרצוי למצוי

אין הורה שאינו מכיר בחשיבות אכילתם של  ירקות ופירות ובתרומתם הגדולה בתהליכי גדילה והתפתחות תקינים אצל ילדים ועל תפקידם במניעה של השמנה עתידית. על ההפחתה בסיכון למחלות לב, כלי דם, סרטן וחיזוק מערכת החיסון פורסם בעיתונות ובכל התקשורת אין ספור פעמים בעשורים האחרונים.

אם היינו צריכים להגדיר פירות וירקות בשתי מילים - "תרופת הפלא" הכי קולע למטרה. מבחינת המגוון והשפע הקיימים בארצנו, מיותר לדבר. זו בהחלט מתנת אל.

 

ועדיין, הנתונים מראים שרק 43% מהילדים במדינת ישראל צורכים מדי יום ירקות ופירות ובמקביל ישנה עלייה מדאיגה בשיעורי ההשמנה בגיל הרך.

 

היות וההורים הינם אלו שמחליטים מה קונים, כיצד מבשלים, מה אוכלים ולאילו מזונות הילדים  חשופים, החלטנו לתת כמה כללים פשוטים, שאם מתמידים, כמו כל דבר בחיים, בסוף מצליחים.

 

ה"למה" לגמרי ברור, נתחיל מה"כמה":

5-7 מנות של פירות וירקות ביום בכל הצבעים - אדומים, ירוקים, כתומים סגולים ולבנים.

היחס ביניהם רצוי שיהיה 1:3 לטובת הירקות.

מנה הינה בדרך כלל פרי או ירק שלם או ספל חתוך, כמו כרוב, חסה או תותים, למשל.

אם במבושל עסקינן, אזי חצי ספל גם עושה את העבודה. כאשר משלבים בין טריים ומבושלים אין צורך להיות מוטרדים מהוויטמינים המתפרקים.

 

איך משלבים אותם בארוחות?

בארוחות הגדולות כדאי לשלב ירקות כחצי צלחת ממה שמגישים: סלט כרוב לבן, או ירקות קצוץ, סלט עגבניות, מלפפונים או סלט עלים ירוקים.

ניתן לאדות או לאפות כרובית, ברוקולי, כרוב אדום,  תרד, גזר, סלק או קולרבי והם רק חלק משלל הירקות שניתן להביא בחשבון.

בארוחות הביניים, צלחת עם פירות חתוכים אך לא מקולפים, הם פתרון בריא וטעים במקום חטיפים וממתקים.

מחקרים מצביעים על כך שילדים הנוהגים לאכול יותר פירות, מקטינים באופן משמעותי את צריכתם של עוגות, עוגיות, חטיפים מלוחים או ממתקים תעשייתיים.

 

בצלחת הפירות הטריים ניתן לשלב גם מעט פירות מיובשים - תמרים, תאנים, משמישים , ללא תוספת סוכר כמובן עדיפים, ולילדים שהם מעל גיל 5 גם אגוזים ושקדים מקנים לארוחה קטנה זו ערכים תזונתיים מעולים.

 

כל המידע והיתרונות התזונתיים  אינם מבטיחים שאכן הילדים באמת יהיו חסידים של "חמשת הצבעים", יאכלו ירקות בהנאה ופירות בתאווה. אז איך גורמים להם לאכול יותר פירות וירקות?

 

המפקד כדוגמא אישית

הדבר הראשון שמקנה לאכילה הזו אמינות ומכאן סיכוי להיתכנות נקראת בשפה צהלית - "המפקד כדוגמא אישית". אם אנחנו כהורים לא נעמוד במה שאנחנו מטיפים או שואפים למה שצאצאינו יעשו זאת?

בשפה פשוטה,  רק אם אנחנו כהורים נכין ונאכל כפי שצוין, יש בכך מסר מעשי ולא מילולי, שזו דרך החיים. זה בדיוק כמו לחנך לערכים כאלו ואחרים שאנו מאמינים שהם חשובים, זה דורש מאיתנו לחיות מתוכם ללא רבב, כי אחרת זה  כמו "צ'ק ללא כיסוי".

 

אם נחרוט על דגלינו אכילה מגוונת ועשירה בפירות וירקות זה המודל לחיקוי שדובר עליו רבות. במוקדם או במאוחר, זה יעורר את סקרנותם, יעודד אותם להתנסות, לטעום, חלקם לאהוב וחלקם אולי פחות, אבל ללא ספק זה תנאי הכרחי לקיום הדברים.

 

חשוב מאד, לא להכריח, לא לכפות, לא להחביא בתוך כריך, לא להתנות, להשוות עם אחרים שכן אוכלים, לא לתת פרסים, שוחד או עונשים ולא פחות חשוב -  לא להביע אכזבה או לראות בכך כישלון הורי!

אם זה יהיה שדה קרב וסיבה למאבקי כוח בלתי פוסקים, מראש צריך לקחת בחשבון, הם לא יאכלו פירות וירקות לעולמים... לא רק שלא הצלחנו אלא הפכנו אותם לשונאים מושבעים.

 

אם נתייחס לזה בסבלנות, נינוחות וכבוד אמיתי,  באמת ובתמים נאפשר מרחב לבחירה חופשית, באורח פלא ובזמנם החופשי, הילדים יתיידדו עם מגוון פירות וירקות מבלי שירגישו שהם מנווטים.

אפשר לשלב אותם בפעילויות סביב הכנת האוכל ולהיות יצירתיים במתכונים, להגיש ירקות לצד מזונות אהובים ופירות חתוכים בפלחים דקיקים.

 

וכן, יש גם אפשרות שהעגבנייה לא כל כך טעימה ומלפפון הם אוהבים רק כשהוא חמוץ. אז מה? זכותם. תפקידנו לתת להם לבחור ולסמוך תמיד על טעמם.

והינה עוד רעיון והוא ממש קל - בשוק קיימים מגוון ספרי ילדים בנושא אכילה של פירות וירקות, אז בין כל ספרי ההקראה לפני שינה, אפשר מדי פעם גם לספר את: "סלט טוב טרי", "עוגת גזר" "מרק דלעת" ו"מעשה במלך אחד והרבה צבעים".