התינוק שלכם פלטן כרוני? אולי הוא סובל מריפלוקס

הפרעת ריפלוקס קיבתי-ושטי, בה באופן כרוני נוזל חומצי עולה מהקיבה במעלה הושט ויוצר סיבוכים רפואיים שונים, היא תופעה שכיחה יחסית בקרב תינוקות. מהו ריפלוקס קיבתי-ושטי?

 

ריפלוקס קיבתי-ושטי (Gastroesophageal Reflux) הוא מצב שבו נוזל חומצי של שאריות מזון מהקיבה עולה במעלה הושט ויכול לגרום לתחושה של צרבת בחזה ובגרון באופן מתמשך, ואף עשוי לגרום לדלקות. חשוב לציין שפליטות קטנות עם שחרור גזים בקרב תינוקות אינן נחשבות כריפלוקס קיבתי-ושטי וניתן להתעלם מהן, שכן על פי רוב מדובר בתופעה קצרת טווח הנוטה להיעלם לכל היותר עד גיל שנה. לעומת זאת, כאשר מדובר בריפלוקס קיבתי-ושטי, התופעה עשויה להתמשך לטווח הארוך ובכך לגרום נזק לושט של הפעוט - החל מהיצרות הושט והיווצרות כיבים ועד להשפעה על מצב הרוח, חוסר תיאבון וירידה במשקל.

 

במקרה של ריפלוקס, האוכל המצוי בקיבה עושה את דרכו חזרה אל הושט באופן כרוני. לכן עשוי להיווצר כיב קיבה שפעמים רבות מתפתח הלאה לגירוי, שיעול מתמשך, כאבי גרון, ירידה במשקל, התפתחות לקויה, חוסר שקט, חוסר שינה, עצבים ובכי מתמשך עד לכדי צווחות. במקרים רבים הסיבוכים מובילים את הפעוט ללילות ללא שינה, ירידה במשקל, איבוד נוזלים והיחלשות של המערכת החיסונית, מה שמקשה מאוד באופן טבעי גם על ההורים.

 

כמו כן, אצל תינוק עם ריפלוקס קיבתי-ושטי כרוני, עשויות להיווצר הפרעות שונות בנשימה, כדוגמת הצרות של קנה הנשימה (סטרידור), שיעול כבד, צרידות, דלקות בגרון, כאבי אוזניים, שיהוקים, בעיות ועיכובים בהתפתחות הפיזית והמנטלית.

 

הרפואה המסורתית נוטה שלא להתייחס לסרעפת ולסוגר הושטי כאזורים בגוף האדם הניתנים לטיפול, שליטה והרגעה, וזאת למרות שקיימות טכניקות של עיסוי, שחרור וחילוץ סוגר הושט והרקמות הרלוונטיות שמסביב לו. מומחים בטיפול ברקמות, גידים ושרירים מצאו כי בקרב תינוקות עם ריפלוקס, ניתן לאבחן כיווץ יתר של צד אחד של הסרעפת, המייצר חוסר איזון בין שני הצדדים של הסרעפת. חוסר איזון זה יכול ליצור התרופפות יתר של הסרעפת והסוגר הושטי אל הקיבה. לכן, הריפלוקס הכרוני והמוגבר נוטה להסתבך. בנוסף לכך, כיווץ יתר של צד אחד או של שני צדי הסרעפת יגרום לנטייה ו/או שקיעה של הזיז בעצם החזה. מצב זה יכול להתפתח לעיוות של החזה הדומה לחזה בולט וידוע כחזה יונה או חזה שקוע הנקרא חזה משפך.

 

הסיבות להיווצרות ריפלוקס קיבתי-ושטי

•חוסר איזון במערכת העצבים הלא-רצונית:

מערכת העצבים הלא רצונית מתחלקת למערכת הפאראסימפתטית והסימפתטית. REST AND DIGEST נשלט על ידי המערכת הפאראסימפתטית שמרכזן בגלגלת ועצם העצה. ולכן, על פי השיטות המתמקדות במערכת העצבים - שיטת חילוץ עצמות, כירופרקטיקה, אוסטאופטיה וקרניוסקראל - השליטה על מערכת העיכול היא שליטה על המערכת הפאראסימפאטטית. המערכת הפאראסימפאטטית אחראית על העיכול, הרוגע והרפיון של כל שרירי הגוף. מערכת זו מופעלת בעיקר בגולגולת ובעצם העצה. על כן, בתהליך הלידה, לחץ יתר המופעל על הראש וסיבוכים עצביים אחרים מייצרים עומס על הגולגולת והחוליות הצוואריות, והם עשויים להשפיע על הגולגולת ובכך לייצר שינויים במערכת העיכול. שינויים אלה משפיעים על האיזון והפעולה המאוזנת בין המערכת הפאראסימפתטית, ולהשפיע על  ההפרשה ואיכות מיצי הקיבה.

 

•תזונה לקויה:

רגישות למוצרי חלב או לפורמולת תחליף החלב עשויה גם היא לגרום לריפלוקס. הריפלוקס הרבה יותר שכיח אצל תינוקות הניזונים מפורמולות ופחות אצל היונקים. ככלל, תינוקות יונקים יותר רגועים וסובלים פחות מסיבוכים במערכת העיכול. מבחינה גנטית והתפתחות מערכת העיכול, תינוקות עדיין לא מוכנים לעכל במלואו את האוכל התעשייתי. חשוב לזכור שאוכל המעוכל אצל האמא ומסונן ומחוזק במערכת החיסון, כבר זמין לתינוק מאז שהוא בבטן אמו וכך הוא ממשיך להיות רגיל לאוכל זה גם ביניקה. התחליפים למיניהם דורשים עיכול אחר, שברוב הפעמים מערכת העיכול של התינוק אינה מפותחת ומוכנה לו. לכן מומלץ להניק לפחות 3-4 חודשים לטובת התפתחות הדרגתית וטבעית של כל מערכות הגוף, הנשימה, העיכול, הפינוי והחיסון.

 

כמו כן, הרגלי תזונה לא נכונים הכוללים אכילת יתר, איכות מזון לא טובה ואי שחרור של גזים, מייצרים התחממות יתר בקיבה ובמערכת העיכול. פעמים רבות, השחרור של אותו חום ולחץ כתוצאה מתזונה לקויה יוצא דרך הריפלוקס.

 

•לידה לא טבעית:

לידות טראומטיות כדוגמת קשיי יציאה של התינוק, לידות ארוכות שמעייפות ומקשות על האם ועל התינוק, לידות וואקום, לידות מלקחיים וכו', מחלישות את המערכת הפאראסימפאטטית ומגבירות את המערכת הסימפטטית שמייצרת לחץ ומחלישה את תהליך העיכול הטבעי והנינוח. כמו כן, לידה קיסרית, שבה יציאתו של התינוק אינה מלווה בסחיטה של הריאות והפעלת הסרעפת כתהליך טבעי, גם כן יכולה לייצר שינויים בסרעפת ובסוגר הושט ובכך לעורר את תופעת הריפלוקס הקיבתי-ושטי.

 

בהקשר זה ראוי לציין שגם נשים בהיריון עשויות ללקות בריפלוקס קיבתי-ושטי וזאת נוכח הלחץ שמפעיל העובר על קיבתה של האם. למעשה, כרבע מהנשים ההריוניות סובלות מהפרעה זו.

 

 

כיצד ניתן לטפל בריפלוקס בקרב תינוקות?

•להחזיק בתנוחה אנכית:

לאחר הארוחות, יש להקפיד להחזיק את התינוק בתנוחה אנכית שתאפשר לאוכל לרדת מהושט אל הקיבה ולא לעלות חזרה. לשם כך, יש לאחוז בישבן התינוק ביד אחת, להצמיד את בטנו לחזה ההורה ולתמוך בראשו עם היד השנייה, כך שפניו יופנו אל מאחורי הכתף, עד לקבלת תנוחה אנכית.

 

•ארוחות קטנות הכוללות הפסקות:

יש להקפיד להאכיל את התינוק ארוחות יותר קטנות במהלך היום ולהכליל בהן הפסקות לפרקים. הקפידו על לפחות הפסקה אחת או שתיים במהלך הארוחה, בהן תבחנו את שחרור הגזים של התינוק. השתדלו שלא להאכיל את התינוק יתר על המידה, הן בכדי למנוע את הריפלוקס והן לשם מניעת הפרעות אכילה בעתיד.

 

•עיסוי הבטן:

עיסוי נכון צריך להתחיל עם כיוון השעון, לתוך הצד הקצר והמכווץ של הסרעפת, ולאחר שתי דקות לעסות בכיוון הנגדי לשעון למשך דקה נוספת או שתיים. יחד עם זאת, חשוב שלא לעסות את בטן התינוק בזמן הארוחה או מיד לאחר הארוחה. בין אם החלטתם לעסות את בטנו של התינוק בזמן שהוא רגוע ובין אם החלטתם לעשות זאת כשהוא סובל, חשוב להקפיד שהעיסוי יתבצע במרווח שבין הארוחות. אפשרות נוספת היא מתן טפיחות קטנות על מפתח הלב ועצם החזה לסירוגין, שישחררו וישפרו את הסרעפת המכווצת. לסירוגין, הכוונה 10 טפיחות עם קצות האצבעות עם הפסקה קלה, ושוב 10 והפסקה- כך 3 סיבובים, 4 פעמים ביום.

תרגיל נוסף לשחרור הסרעפת הוא מתיחת הגפיים - למתוח רגליים וידיים, להאריך את הגפיים ובדרך זו להשפיע על הסרעפת ולאזן את אורכה ורוחבה.

 

•לשקול להחליף את פורמולת תחליף החלב:

אם אתם מזהים אצל התינוק ריפלוקס מתמשך, כדאי מאוד לשקול להחליף את פורמולת תחליב החלב ממנה ניזון התינוק, לאחר התייעצות עם רופא מומחה. יצוין שבחלק מהמקרים, פורמולה על בסיס צמחי עשויה להביא לשיפור או אפילו להעלים את הריפלוקס. במקרה שהאם מניקה והתינוק סובל מריפלוקס, יש לחשוב על הרגלי ההנקה: כמה זמן התינוק יונק, האם הוא מתמקד בשד אחד או בשניהם, מה האם אוכלת (אולי היא אוכלת מוצרי חלב ומאכלים אחרים המביאים חלבון מורכב לתינוק?) ועוד.

 

•פניה לרופא מומחה:

במידה שהריפלוקס מייצר בעיות במצב רוחו של התינוק, בעיות שינה, בעיות בהתנהגות, או שמא אתם סובלים ונראה לכם שהתינוק לא עולה במשקל, כדאי להתייעץ עם רופא מומחה באופן מיידי ולפתור את הבעיה. על פי שיטת חילוץ עצמות, כירופרקטיקת האוסטאופטיה, עיסוי רקמות ועיסוי קישוריות (FASCIA) עשויים לפתור את הריפלוקס הקיבתי-ושטי אצל ילדכם דרך שחרור הסרעפת והמערכת העצבית הפאראסימפתטית. יחד עם זאת, כאמור, אם המצב הוא רגעי, כזה שבא והולך, או שאתם מזהים מגמת שיפור - הניחו לבעיה ולתינוק. הגוף כבר יעשה את שלו.

 

***הכותב הינו ד"ר רפאל פרטר - כירופרקט מומחה, מפתח שיטת "חילוץ עצמות" והמנהל הקליני של מרכז רפאל לרפואה משלימה