למה הילד שלי אומלל?

כשילד לא מרוצה מהמסגרת שבה הוא נמצא, איך אנחנו כהורים יודעים מתי הזמן הנכון להעביר אותו כיתה, בית ספר, או גן? האם המעבר לא יגרום לו לחוסר יכולת להתמודד עם קשיים בעתיד או שמדובר ממש בהצלת חיים?

ילד מפוחד
ילד מפוחד | צילום: שאטרסטוק
ילדה עצובה
ילדה עצובה

כהורים, אנחנו מתמודדים כל הזמן עם החלטות ובחירות לגבי הילדים שלנו, החל מאיזה סוג של קורנפלקס לקנות, אם בכלל, ועד איזה בית ספר לבחור להם - ממלכתי, מונטסורי, דמוקרטי? האם להשאיר את הילד בכיתה או אולי להעביר אותו לכיתה אחרת? הסוגיה הזו של המערך הלימודי והחברתי של הילדים מעסיקה אותנו כל הזמן, ובתקופה זו עוד יותר וזה דורש מחשבה. אז איך יודעים אם הילד שלי לא מרוצה היכן שהוא נמצא?

 

שימו לב לתמרורי האזהרה

1.      כשהגננת/ המורה מתריעה בפניך שהילד לא שקט.

2.      כשהילד בעצמו מסרב ללכת לגן/ בית הספר בכל בוקר מחדש.

3.      כשהילד נסגר מבחינה רגשית גם בשעות אחה"צ, או שהמורה מדווחת שהוא לא משחק עם ילדים, אבל בבית          הוא משוחרר וחופשי.

4.      כשאתם שומעים מהגננת/ מורה דברים על הילד שלכם וזה לא מאפיין את מה שאתם מכירים מהבית.

5.      כשלילד יש מצבי רוח שונים ומשתנים.

6.      כשאתה כהורה מרגיש שהילד שלך לא מקבל ביטוי ולא מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי במסגרת בה הוא            נמצא.

איך מתמודדים עם הקושי?

1.      קודם כל נושמים עמוק.

2.      זוכרים שזה לא אומר כלום. לא עליו, לא עליך ולא על המשפחה שלכם.

3.      מקפידים לדאוג לחזק את הילד בכל הזדמנות כדי לייצר לו חוויה חיובית ביום יום. חיזוק כזה חשוב תמיד,              בפרט אם זו לא החוויה שלו כשהוא נמצא במסגרת.

כהורים, כשאנחנו יודעים שלילד שלנו קשה, אנחנו לפעמים מנסים "לתקן" אותו או "לשפר" אותו ולהתמקד            בחולשות שלו, בלי לשים לב ומתוך כוונה טובה. הניסיון הזה נעשה בגלל מחשבה טבעית שיש להרבה                  מההורים, שאם ישפרו את החולשות של הילד המצב ישתנה - הדבר היחידי שיקרה הוא שההרגשה הלא

מספיק טובה שהוא מרגיש - רק תתעצם.

4.      מקשיבים הרבה - שואלים, מבררים ולא חוקרים

5.      נמנעים מביקורת כמו: "למה עשית ככה, למה אמרת לו את זה, אתה תמיד רב עם ילדים...".

6.      זוכרים שהימים האלה יעברו - מה שיישאר לילד שלכם זו החוויה שאתם כהורים נתתם לו לחוות לגבי עצמו,            וכדאי מאוד שזו תהיה חוויה חיובית ומעצימה שמתמקדת בחוזק שיש בו.

7.      תרגול קטן: על מנת לעבור את התקופה הזו מתוך חיבור לעוצמה - ערכו רשימה של התכונות הטובות שיש            בו, החוזקות שלו, מה הוא עושה מעולה - נסו להעצים אותו בדיוק בנקודות האלה.

8.      משוחחים עם המורה/ גננת ומגייסים אותן לשיתוף פעולה.

9.      מדברים עם חברים שיש להם אנרגיה חיובית.

10.    מחפשים את הפתרון הנכון.

11.   מתייעצים עם איש מקצוע מתאים

יאנה יוסף
יאנה יוסף | צילום: שאטרסטוק

איך יודעים היכן הבעיה? האם המערכת לא מתאימה? האם הילד זקוק לחיזוק? עזרה והכוונה?

חשוב להבין שיש המון פתרונות שיכולים לעזור לקדם ולשנות את המצב. אם מתעורר קושי בנושא לימודי, כדאי לבדוק ולאבחן מהיכן נובע הקושי. הדבר יכול להשפיע על תחושת התסכול, הרגשתו ומסוגלותו של הילד.

יש קשת רחבה של פתרונות, מחוגים להעצמה חברתית רגשית ועד לחיפוש מסגרת חדשה (זה פתרון יותר מורכב, אך אפשרי). כך או כך, החלק החשוב ביותר שיעזור לילד שלך הוא חיזוק והעברת מסרים תומכים מכם אליו לאורך כל הדרך! כדי לנטרל את הסיבות האמיתיות, צריך לבחון את הנושא - להלן כמה שאלות שיכולות לכוון אתכם לאיתור הבעיה:

1.      האם יש קושי לימודי? אם אתם מקבלים פידבק שהילד לא יושב לרגע בבית הספר, תבחנו: האם הוא גם לא          יושב לרגע בבית, כשהוא מצייר או משחק במשחק קופסא (לא במכשיר דיגיטלי)?

2.      האם כשהוא עושה משהו שהוא אוהב הוא מסוגל להתרכז ולשבת בלי לקפוץ בכל רגע?

3.      האם התלונות מגיעות ממורה מסוימת או מכל הצוות?

4.      האם בשיעורי ספורט/מוזיקה/ אמנות/ כישורי חיים וכו' גם יש חוסר עניין וחוסר שיתוף פעולה/ קימה רציפה?

5.      האם המצב משקף יחסים עם המורה? או את המסגרת? או את הילד עצמו?

6.      האם הילד יודע במה הוא טוב והוא מקבל לכך לגיטימציה?

שינצ'י סוזוקי שהיה מורה למוזיקה טבע משפט חכם -"אדם לא נולד לא מעניין, הוא פשוט מתחנך להיות כזה".

 

ההתמודדות של הילדים שלנו במסגרות שונות יכולה להיות מעצימה ומאתגרת כאחד, כך או כך לנו כהורים יש אחריות רבה לעזור להם להיות מחוברים לנקודות החוזק שלהם, ללמד אותם לפעול מתוכן, לאמן אותם, להכין אותם לחיים, ללמד אותם דרך התנסות וחוויה, להצליח לחבר אותם לפוטנציאל שיש בהם ולפתח בהם את היכולת והכישורים להתמודד עם אתגרים בחיים. אדם שמחובר לחוזק שלו ויודע במה הוא טוב, מוכשר ומיוחד, חי בתחושה של משמעות בעיני עצמו ובעיני אחרים, ויתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים.­

 

מתי נחליט להעביר את הילד למסגרת חדשה?

ברגע שנדע שהעצמנו, נעזרנו, התייעצנו, אבחנו אם ואת מה שצריך, ניסינו לגייס את הצוות בגן/ בבית הספר ובעיקר ברגע הזה שבו הקולות הפנימיים שלנו כהורים מהדהדים בנו עוד ועוד ולא נותנים מנוח, בשאלות ומחשבות כמו "האם אני עושה את הטוב ביותר בשבילו? אולי המסגרת פשוט לא מתאימה לו? זה לא הילד שהיה לי! ככה הוא לא יוכל להמשיך. אני מאבד את הילד שלי". אלה סימנים עבורנו ההורים לעשות מעשה.

ואז יש הרבה מה לעשות: ראשית, לחפש מסגרת שכן מתאימה, חינוך אחר, כיתה אחרת, בית ספר אחר. אחר כך לבדוק, לשאול ולחפש הורים שעשו את הצעד ושנמצאים במסגרות האחרות ואפשר לדבר איתם.

 

החלטתם להעביר את הילד מסגרת. איך עושים את השיחה עם הילד?

התיווך מול הילד תלוי בגיל, אבל מומלץ לשוחח איתו בשלבים ובקצב איטי, ובעיקר תוך שידור מסר ברור: "מגיע לך הרבה יותר ממה שאתה מקבל היום ואני כהורה שלך אעזור לך להגיע למצב הזה".

חשוב לזכור שאם יש דפוסים של הילד שזקוקים לעיבוד ושינוי, חשוב לתת לו את ההכוונה הנכונה גם מקצועית, אך בעיקר מצדכם. כדאי להגיד לילד דברים בסגנון "ניסינו, עשינו מקצה שיפורים, שינויים והשתדלות, אבל אנחנו רואים שלא טוב לך. היית רוצה לעבור כיתה/ בית ספר?"

כדאי לספר לו על המסגרות השונות שעומדות לבחירתו, לקרוא יחד ולברר פרטים על מקום שמעוניינים לעבור אליו, כדי ששיתוף הפעולה איתו ייתן לו תחושה שהוא מוכל ולא לבד, שאתם איתו ולא נגדו, שהעולם לא נגדו ובעיקר לאפשר לכם להתקרב אליו ולעבור מסע משותף של התאמה. בעזרתכם, הילד ילמד על עצמו, ילמד שבחיים מנסים ומשקיעים ואם לא הולך זה בסדר לנסות משהו חדש, שלא כל הילדים אותו דבר ולכן לא לכל ילד מתאימה מסגרת אחת. הוא ילמד שיש לו כישורים ושיש לו תמיכה מכם וכל זה יחזק אותו וייתן לו כלים לחיים.

 

הכותבת היא ליאת רוקח זמרוני, מייסדת שיטת "בשביל ההורות" ומחברת הספר "אומנות ההורות", מכשירה נשות מקצוע ומלמדת הדרכת הורים. www2-parents.co.il