המחקר שמסעיר את העולם: האם אפשר לנבא כבר בגן את עתיד ילדיכם?

כיצד ניתן לנבא הצלחה וכישלון כבר מגיל הגן? המחקר הגדול ביותר שנערך אי-פעם ליווה אנשים מהלידה ועד גיל 45 - ותוצאותיו מעוררות שאלות רבות בעולם המדע

מחקר שנערך על ילדים כדי לנבא את עתידם בניו זילנד
מחקר שנערך על ילדים כדי לנבא את עתידם בניו זילנד | צילום: מתוך ערוץ הבריאות

ילדים ישראלים מתיישבים מול מטבע של שוקולד. לכל אחד מהם ניתנת אפשרות בחירה: לאכול את השוקולד מיד, או לחכות זמן לא ידוע כדי לקבל בסופו מטבע נוסף. מי מהילדים לא יתאפק? מי יחליט לחכות? ומי יצליח?


ומה יגידו ההורים של כל אחד מהילדים האלה אם ידעו שהבחירה שעשה הילד שלהם במבחן הקטן הזה, יכולה לחזות באופן מדעי את העתיד שלו כאדם בוגר, את הסיכוי שיהפוך לאיש היי טק מצליח, יזם נדלן עשיר ואפילו זוכה פרס נובל, או למשל לפושע שייבלה את רוב חייו בכלא.

 

>> לכתבות נוספות במדור "הורים וילדים"

אכן, אפשר לומר לילד "לא"

האם צריך לרשום את הילד לחוגים רבים?

מה קורה כשילדה בת 5 מכריזה על שביתה?

 

מה הופך אותנו למה שאנחנו? אם יש היום תשובה לחוקרים זה בעיקר בזכות מה שקרה בשנת 1972 בעיירה הקטנה דונדין שבניו זילנד. שם החל אז מה שהפך עם הזמן לאחד המחקרים המשפיעים והחשובים בהיסטוריה של חקר ההתפתחות, כשקבוצת מדענים החליטה לעקוב ולתעד 1,037 תינוקות שנולדו שם באותה שנה למשך כל חייהם, במטרה לענות על השאלה מה קובע יותר. תורשה או סביבה?

 

התינוקות הפכו עם הזמן לאלף האנשים הנחקרים ביותר בעולם. לצד מדדים פיסיים וביולוגיים, החוקרים תיעדו כמעט כל אספקט בחייהם האישיים של הנבדקים מילדות ועד בגרות מעבודה ומערכות יחסים, ועד הרגלי המין ואפילו עבירות פלילות, הכל נרשם ותויק.

 

החוקרים יודעים היום לזהות חמישה סוגים שונים של מבנה אישיות שמתגבשים כבר בשלבים מוקדמים של הילדות, חמשת הטיפוסים שזיהו החוקרים הם: סתגלן, מאופק, עצור, חסר שליטה, ומלא בטחון.

 

15 אחוזים משתייכים לטיפוס המאופק, הרוב, 40 אחוזים, יהיו סתגלנים. אבל שני הטיפוסים הנותרים יטו לסבול בבגרותם מבעיות שונות. שבעה אחוזים שמוגדרים עצורים הם למשל בעלי סיכוי רב לפתח דכאונות, ועשרה אחוזים שמוגדרים חסרי שליטה יסטו בקלות להתנהגויות סיכוניות.

 

מכון דונדין פרסם עד היום מאות מחקרים מהניסוי, החוקרים קבעו בין השאר שיש קשר בין שעות שינה מועטות אצל ילדים להשמנת יתר בבגרות. ממצא מפתיע אחר קבע שאין קשר בין מנת משכל להצלחה בלימודים, אבל יש קשר שלילי בין שעות צפייה מרובות בטלוויזיה לרמת כולסטרול לא מאוזנת בבגרות, התמכרות לסיגריות ואפילו הכנסה נמוכה.

 

אבל אחד הממצאים המשמעותיים ביותר שהתגלו במחקר דונדין מתייחס לניסוי שערך עוד בשנות השישים פרופ' וולטר מישל באוניברסיטת סטנפורד, תחת הכותרת מבחן המרשמלו, שגרסה הרבה פחות מדעית שלו ערכנו השבוע בגן רותי שבפתח תקווה.

 

מול האפשרות לאכול את הממתק עכשיו או לחכות זמן לא ידוע כדי לקבל עוד אחד, נבחנה היכולת של כל ילד להפגין שליטה עצמית. המסקנה המעודדת יותר של מחקר דונדין היא שכמעט הכל ניתן לשינוי, עם התערבות נכונה של ההורים או המחנכים. רק שאת השיעור החשוב הזה יש לילד פחות ופחות סבלנות ללמוד - ככל שעובר הזמן.