התגרשתם? כך תעזרו לילדים להסתגל למצב החדש
הילדים לא בחרו את הבחירה שלכם. הם אמורים להסתגל לשינוי וללמוד לחיות איתו. 5 טיפים כיצד לא להפוך את הפרידה לטראומה
אבל מה יהיה עם הילדים? מה הם אשמים? לא חבל עליהם?
במידה והחלטתם להתגרש או כבר התגרשתם אין לי ספק שדודה חסרת טאקט, אחת לפחות, אבל עם המון כוונות טובות מבחינתה, דאגה לשאול אתכם, את אחת מהשאלות האלה, במהלך הארוחה המשפחתית במקרה הרע או בזמן הקפה והקינוחים במקרה המתחשב.
נכון, הילדים שלכם לא בחרו את הבחירה שלכם. הם אמורים להסתגל לשינוי וללמוד לחיות איתו. גם אתם. מאחר ומדובר בנושא הכי רגיש ומורכב הדברים הבאים נכתבו מדם ליבי ומנסיוני האישי, כאם גרושה לילדה בת שנתיים.
כתבות נוספות בנושא
מחפשת פרק ב? כך תשמרי בעולם אתרי ההיכרויות:
5 סימנים שהגיע הזמן לשקול פרידה
החלטת להפרד מבן זוגך? מה צריך לעשות מכאן?
זוגיות פרק ב: האם זה בכלל מתאים לך?
5 בחירות שלי כאמא גרושה:
ללמוד לא לרחם עליהם - כאשר שהתגרשתי הרגשתי כישלון אדיר כלפי הבת שלי. היא היתה רק בת שנתיים. לא הצלחתי לתת לה את התמונה המשפחתית שאני גדלתי והאמנתי בה - אבא, אמא, אחות. התחושות הקשות שלי כלפיה וכלפי עצמי ניהלו אותי במשך שנים וגרמו לי לרחם עליה. ברגע שאת מרחמת על הילדים את מחלישה אותם ואותך. כשבחרתי להפסיק לרחם עליה ועל המצב שלנו, הצלחתי לראות אותה כמו שהיא ולתת לה את מה שהיא היתה צריכה - אמא חזקה, שלא מפחדת להגיד לא לפעמים ולא עסוקה בלפצות אותה כל הזמן.
לשתף פעולה עם האב - ההבנה שאבי בתי אוהב אותה בדיוק כמוני היא הבנה חשובה ומהותית. נשבעתי לעצמי שלמרות חוסר ההצלחה שלנו כזוג, אנחנו נלמד לשתף פעולה כהורים. יש לנו אינטרס משותף שמניע אותנו - למזער את הנזק שיכול להיווצר כתוצאה מההחלטה שקיבלנו. ולכן שמנו את האגו, הכעס והזעם בצד וראינו רק את טובתה של הבת שלנו. מדובר בתהליךלא פשוט, בכלל, אבל אין אפשרות אחרת מבחינתי. אפשר להתגרש אחד מהשני, אבל לא מתגרשים מהאחריות ההורית המשותפת שלכם כלפי הילדים שלכם.
להעצים את ה - "יש" - לא פעם אני נשאלת את השאלות המכאיבות הבאות: למה לא הסתדרתם? אם אתם כל כך אוהבים אותי למה לא נשארתם ביחד? למה אני בת יחידה? לשאלות המורכבות יש לי תשובות מאוד ברורות שאני יודעת לדקלם על אוטומאט כבר שבע שנים. אני בוחרת להציג לה ולי את ה- "יש" בכל פעם מחדש. יש לך הורים שאוהבים אותך יותר מכל דבר אחר. יש לך שני בתים, יש לך סבא וסבתא שאת האור שלהם, יש לאמא בן זוג ולו יש שני ילדים מקסימים שאתם את חיה במחצית השבוע. יש לנו המון "יש" בחיים. זאת בחירה שלנו, בכל יום מחדש, איזה סיפור נספר לעצמנו וילדים שלנו.
מותר להראות שקשה - לפעמים קשה. לפעמים גם לאמא אין כח ואין מצב רוח. יש ימים פחות טובים וקצת פחות אופטימים. השיתוף הוא כמובן תלוי גיל והבנה של הילד. אני בעד לשתף שגם לאמא יש ימים פחות מוצלחים וגם אמא לפעמים עצובה וזה בסדר. אמא היא אמנם גיבורת על חלל, אבל גם לה לפעמים נגמרת קצת הסוללה..אז מותר להוריד הילוך כשצריך ומותר לבקש עזרה מאחרים וכדאי ורצוי לך לחשוב על עצמך ולא רק על הילדים.
לא למהר להכיר להם את בן /בת זוג החדש - הנקודה בה אתם בוחרים להכיר את בן / בת הזוג לילדים היא פקטור של גיל הילדים והבגרות שלהם. הכרתי את בן זוגי כשהבת שלי הייתה בת ארבע וחצי. הם נפגשו כעבור חצי שנה. זה היה פרק הזמן שהיה נכון לנו. הסיבה שלא בחרתי למהר בנושא הזה, היא בעיקר להגן עליה מפני שינויים נוספים. קחו לכם את הזמן שלכם לעשות את כל "הבדיקות" מול בן / בת הזוג החדשים שלכם, וכשתרגישו בטוחים בעצמכם ובקשר, תזמו את הפגישה עם הילדים.
***הכותבת היא מיכל צרפתי, מאמנת אישית לנשים ומתמחה בנשים שנמצאות בתהליך גירושין או אחריו והכתבה נכתבה באדיבותן של המתאמנות שלה, שהסכימו לשתף בחוויות שלהן בנושא.