המהפכה הבאה: אפס הפרדה גם בקיסרי

בשקט בשקט, מבלי שנרגיש, מתרחשת בשנה האחרונה מהפכה של ממש בבתי החולים ברחבי הארץ. נהלים היסטוריים משתנים, חדרי הניתוח משנים צורה, סידורי עבודת הצוות הרפואי מתגמשים והכל בזכות צמד מילים אחד - אפס הפרדה. יש מקומות בהם השינוי מגיע מדרישת היולדות, ישנם מקומות בהם מחלקת השיווק מכתיבה את הטון לאחר שגילתה את הטרנד החדש, ויש פה ושם גם בתי חולים שפשוט מאמינים באידאולוגיה מאחורי המילים ומנסים ליישמה ביוזמתם.

 

מי שמניעות את גלגלי המהפכה הן חברות קבוצת הפייסבוק "הזכות שלכם להיות ביחד מרגע הלידה", שדואגות להפיץ את הבשורה וליידע נשים יולדות כי הן לא חייבות להיפרד מילדיהן שניה לאחר הלידה לטובת סדרת בדיקות ארוכה בתינוקיה. למעשה אף רצוי שתשארנה את תינוקותיהן צמודים אליהן בשעות הראשונות שלאחר הלידה מאחר ואלה הן השעות החשובות ביותר להתפתחות הקשר בין האם לתינוק, לחימום התינוק עור לעור, להנקה ראשונה שתקל גם על המשך ההנקה ואף להחלמתה של האם מהלידה.

 

ועדיין, מה שהפך בשנה האחרונה לאפשרות לגיטימית ברוב בתי החולים בארץ, מתאפשר לרוב רק בלידות רגילות. כאשר מדובר בניתוחים קיסריים מסרבים במרבית בתי החולים לאפשר אפס הפרדה, ורק בבית חולים אחד, בית החולים לניאדו בנתניה, קיים נוהל רשמי שמאפשר אפס הפרדה גם לאחר ניתוח קיסרי. בשאר בתי החולים אפשר רק לקוות 'ליפול' על מנתח אמפטי וצוות אוהד שיאפשרו אפס הפרדה, אבל מדובר בהימור ולא במדיניות רשמית של בית החולים.

 

"בית החולים לניאדו שונה בגישה שלו בכל ההתנהלות של אפס הפרדה", אומרת רוני בארי, בעלת משרד דיגיטל, ממנהלות קבוצת הפייסבוק 'אפס הפרדה - הזכות שלכם מרגע הלידה'. "הם הכשירו את כל הצוותים, מעודדים אפס הפרדה, מנסים לשכנע יולדות לזה, מאפשרים לידה קיסרית באפס הפרדה מוחלט עם התאוששות משותפת בחדר לידה פרטי או בחדר התאוששות ייעודי עם נשים אחרות לאחר ניתוח קיסרי, ופתחו מחלקה שמאפשרת בדיוק את זה".

 

המהפכה הבאה, אם כך, צריכה להתרחש בחדרי הניתוח. אם יש בית חולים בארץ שמסוגל לקיים אפס הפרדה לאחר ניתוח קיסרי אין סיבה ששאר בתי החולים לא ילמדו ממנו כיצד לאפשר זאת גם ליולדות שלהם.

 

מורה נבוכים - מה זה בכלל אפס הפרדה?

מרבית בתי החולים בארץ מאפשרים כבר שנים רבות ביות מלא, בו ההורים לוקחים אחריות על הטיפול בתינוק גם ביום וגם בלילה והוא אינו שוהה בתינוקייה אלא בחדר האם. אך בעוד מסלול ביות מלא מחייב להפקיד את התינוק מידי פעם לבדיקת רופא בתינוקייה, לעתים לבדו ולמשך מספר שעות, מסלול אפס הפרדה מחייב כי כל הבדיקות תבוצענה בחדר האם ובנוכחותה. הבדל נוסף ומהותי מתמקד בשעות הראשונות לאחר הלידה - במסלול אפס הפרדה התינוק אינו נלקח לתינוקייה לאחר הלידה וחוזר אל היולדת לאחר מספר שעות, אלא נשאר עם אמו מרגע הלידה וכל הבדיקות, השקילות והחיסונים נעשים בחדר הלידה או ההתאוששות, כשהוא מונח עור לעור על חזה של האם, או בסמוך אליה.

"מגע עור לעור והנקה בשעה הראשונה לאחר הלידה חשובים מאוד לכל התינוקות והאימהות", אומרת פנינה רוזנווסר, מיילדת ותיקה ומנהלת מרכז 'שביל הלידה' בבית החולים לניאדו. "היתרונות הם רבים ביותר ומשפיעים על כל המעבר של התינוק מחיי הרחם לחיים שמחוצה לו ועל הצלחת ההנקה וייצור החלב".

 

"מחקרים מראים כי תינוקות שנשארים במגע עם אמם מהלידה בוכים פחות, נרגעים יותר בקלות, רמות הורמון המתח נמוך בגופם, הם שומרים על חום גופם יותר טוב, תפקודי לב, רמות הסוכר בדם וקצב הנשימה שלהם טובים יותר, כמו כן הם נמצאים יותר זמן במצב שינה רגועה, השינה הרגועה חיונית להתפתחות המוקדמת של המוח באופן אופטימלי. במגע עם האם ובהנקה התינוק נחשף למערכת החיידקים שלה, וכך היא עוזרת לתינוק לפתח את המערכת החיסונית שלו."

 

"המראה, המגע, הריח של התינוק וההנקה גורמים לאמו להפריש אוקסיטוצין (הורמון האהבה), ולעודד אצלה רגשות אימהיים לרך הנולד, רוגע והרגשת אחריות. האוקסיטוצין מעלה את חום השדיים של האם ב-2 מעלות נוספות, בכדי שתוכל לחמם את תינוקה. במגע עור לעור רמות ההורמון עולות, התינוק ערני ורגוע והוא מוכן להתחיל לינוק."

"המחקרים בנושא זה מראים כי אימהות שנמצאות עם תינוקן ללא הפרדה, מייצרות יותר חלב בשלב יותר מוקדם, מניקות לטווח ארוך יותר, ונמצאות בסבירות יותר גבוהה להנקה מלאה. תינוקות אלו יונקים כמויות גדולות יותר של חלב, עולים יותר במשקל ובעלי סיכוי נמוך יותר לפתח צהבת יילודים.

 

המגע של עור לעור עם התינוק גורם ליולדת להפריש הורמונים שמסייעים לה לשיכוך הכאבים, שמחה וריפוי. אימהות שהיו באפס הפרדה וביות מלא סבלו פחות מדיכאון אחרי לידה".

 

"אני הופרדתי משניים מילדיי," מספרת אליענה עובדיה, 40, אם לארבעה, מדריכת הנקה ומייסדת קבוצת הפייסבוק 'אפס הפרדה - הזכות שלכם מרגע הלידה'. "מהילד הראשון הופרדתי ללילה שלם סתם בלי סיבה - ילדתי בבלינסון בשעה תשע בערב, הודיעו לי שלוקחים אותו ושאנחנו ניפגש בשעה שש בבוקר. ועשיתי מה שאמרו לי. לא ישנתי כל הלילה, התהפכתי מצד לצד וקיבלתי בבוקר לידיים ילד בוכה שלא ירד ממני מאותו רגע לכמה חודשים. בלידה השניה נסעתי במיוחד לאסף הרופא כי שם היה ביות מלא ומיד לאחר הלידה לקחו לי אותו וראיתי אותו רק שש שעות אחר כך.

 

הוא הגיב בכיבוי - מצב שבו התינוק נכנס לשינה עמוקה שמלווה במתח גדול, לא ינק 36 שעות, והיו לכך השלכות רפואיות. כך שבילד השלישי כבר היה לי ברור שאני לא נפרדת ממנו לרגע, ביררתי מראש איפה זה יהיה אפשרי, נסעתי במיוחד לאיכילוב כי הבנתי ששם יהיה לי סיכוי, וברגע האמת התעקשתי ולא הסכמתי להיפרד ממנו. בלידה הרביעית לפני כשלוש שנים כבר עשיתי אפס הפרדה בלי להתעקש מכיוון שזה היה נוהל באיכילוב. לאחר הלידה החלטתי שעוד נשים צריכות לדעת את זה, האפשרות לא להיפרד מהתינוק היא מן סוד, קראתי סיפורי לידה רבים של נשים שביכו את ההפרדה הזו בדיעבד, הבנתי שכולן פשוט עושות את מה שאומרים להן בלי לדעת שאפשר אחרת וידעתי אילו נזקים יש להפרדה הזאת כי חוויתי את שתי הסקאלות של הנזקים. אז החלטתי שאני אעשה את זה, שאני צריכה איכשהו להפיץ את הבשורה, ולפני שנה פשוט פתחתי דף בפייסבוק והתחלתי לספר את סיפורי ההפרדה והתיקון שלי".

 

אפס הפרדה הוא רעיון מעט חדש בארץ, אך למעשה ברוב העולם המערבי מדובר בברירת המחדל - באוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, הולנד, ספרד, גרמניה, בריטניה ומדינות נוספות באירופה - אפס הפרדה הוא הנוהל ברוב בתי החולים. בארצות הברית מאות בתי חולים מקיימים לידות בתנאי אפס הפרדה.

 

מדוע לא מאפשרים בארץ אפס הפרדה לאחר ניתוח קיסרי?

במרבית בתי החולים בארץ המאפשרים אפס הפרדה מסייגים ומזהירים כי מדובר רק בלידות רגילות וכי בכל מקרה חריג עלולה היולדת להיתקל בסירוב לאפס הפרדה.

מה נחשב מקרה חריג? לכל בית חולים הנהלים שלו. אצל חלקם מדובר במקרים של סכרת הריונית, לידה לפני שבוע 37, משקל לידה נמוך או צהבת, בעוד אצל אחרים אפילו מתן אפידורל או לידת תאומים עלולים להוות עילה לביטול האפשרות לאפס הפרדה.

 

בנושא אחד ישנה כמעט תמימות דעים בין מרבית בתי החולים הארץ - כאשר מדובר בניתוח קיסרי רובם ישללו מראש כל אפשרות לקיום אפס הפרדה. הסיבות לשלילה המוחלטת רבות ומגוונות אך ברוב המקרים עולות שתי בעיות עיקריות:

 

1. הטמפרטורה בחדרי הניתוח נמוכה במיוחד על מנת לא לאפשר התפתחות חיידקים ובבתי החולים בארץ מביעים חשש מפני צניחת חום גופו של התינוק בשהות ממושכת בחדר הניתוח.

2. ההתאוששות לאחר הניתוח מתבצעת בחדר התאוששות כללי, בו שוהה היולדת לצד חולים נוספים ולא ניתן להשאיר את תינוקה עמה.

מדובר בשתי בעיות אובייקטיביות, אך לדברי עובדיה ניתן למצוא דרכים יצירתיות ופשוטות על מנת לפתור אותן ולאפשר אפס הפרדה.

"בלניאדו משתמשים במפוח שמפזר אוויר חם", אומרת אליענה עובדיה, "יש בתי חולים שיש להם מיטת חימום שבה המנורה זזה ואז אפשר לשים את מנורת החימום מעל האם והתינוק, אפשר להשתמש במפזר חום. בתי החולים שמעוניינים להתגבר על הבעיות מוצאים את הפתרונות שלהם לשמירה על חום הגוף של האם והתינוק למרות חדר הניתוח המקפיא. באוסטרליה לדוגמה, כששאלתי את השאלה הזאת הסבירו לי שזה עניין תרבותי, באוסטרליה כלל לא מקובל לדאוג לחימום של התינוקות, לא לאחר הלידה ולא באופן כללי בגידול ילדים. ואין להם בעיות של היפותרמיה".

 

"השלב הבא הוא לאפשר מקום התאוששות משותף לאם ולתינוק, או לאפשר לאם ולתינוק להגיע להתאוששות של חדר הלידה ולא להתאוששות של חדרי הניתוח, מכיוון שלהתאוששות של חדרי הניתוח מגיעות נשים לאחר ניתוחים שונים, וביניהם גרידות, ובתי החולים מתחשבים בהן ולא מאפשרים להיות עם תינוק לידן. לרוב אחרי ניתוח נשים היו עוברות לחדר לידה פרטי ולא לחדר התאוששות כללי, ובמקרה ואין חדר פנוי, הן מתאוששות בחדר משותף עם עוד נשים לאחר ניתוח קיסרי. בלניאדו לדוגמה מקצים חדר לידה לאם ולתינוק והם עשו את זה מאז ומתמיד. לרוב אחרי ניתוח נשים היו עוברות לחדר לידה פרטי ולא לחדר התאוששות כללי, ובמקרה ואין חדר פנוי, הן מתאוששות בחדר משותף עם עוד נשים לאחר ניתוח קיסרי. באיכילוב אמרו לנו שהם לא יכולים להקצות חדר לידה ולכן אין להם פתרון עדיין לאפס הפרדה. כמובן שיחד עם הקצאה של מקום התאוששות נדרשת גם השגחה על האם והתינוק ויש צורך להקצות מיילדת. הם בעצם צריכים לתת לאישה שיולדת בניתוח קיסרי מה שמקבלת כל יולדת רגילה - חדר פרטי ומיילדת שאמורה לבדוק מידי פעם מה מצבה".

 

ומה לגבי הקושי בטיפול בתינוק לאחר ניתוח קיסרי? האם זה בכלל אפשרי?

"הניסיון בשטח מראה כי נשים שבוחרות באפס הפרדה וגם נשים שבוחרות בביות מלא מתאוששות מהר וטוב יותר מניתוח קיסרי", אומרת רוזנווסר. "ההבנה של האישה לגבי האחריות שלה לטיפול בתינוק מאיצה את החזרה לתפקוד ולניידות ומקצרת את תהליך ההחלמה".

 

"חשוב לי לדבר גם על ההיבט הרגשי", מוסיפה אליענה עובדיה. "יש משפט שחוזר על עצמו בעדויות של אימהות שילדו בקיסרי באפס בהפרדה, הן מעידות שברגע שמניחים עליהן את התינוק מבחינתן חדר הניתוח נעלם, הן שוכחות לגמרי שהן במהלך ניתוח . הן מתארות כאבים שנעלמים ברגע שהן חשות את תינוקן. מיילדות אומרות לי שאימהות שעושות אפס הפרדה בקיסרי לא מבקשות משככי כאבים או מבקשות בכמויות פחותות משמעותית".

כמובן שקשה מאוד לעשות זאת לבד ונדרש ליווי לפחות ביממה הראשונה. בחלק מבתי החולים לא ששים לאפשר למלווה להישאר בשעות הלילה, אך הדבר הכרחי להצלחת אפס הפרדה, ולא רק לאחר ניתוחים קיסריים.

 

"אימהות ותינוקות זקוקים למנוחה אחרי הלידה וההמלצה היא שהמנוחה תיעשה יחד", אומרת רוזנווסר. "לשם כך רצוי שיהיה לאם מלווה (בן זוג, אמא, קרוב משפחה או חברה) ברוב שעות היממה. המלווה יאפשר לאם לנוח כשהתינוק לצידה. בלניאדו, מלווה אישה תוכל להישאר לצד האם 24 שעות. אימהות מדווחות שהן ישנות יותר טוב כשהן מרגישות ושומעות את תינוקן לידן. כמובן שלרוב גם התינוקות רגועים יותר ובוכים פחות וכך מתאפשרת מנוחה רבה יותר לאם."

 

מה לדרוש כדי לקבל ניתוח קיסרי באפס הפרדה?

כאן אתן נכנסות לתמונה. גם אתן רוצות אפס הפרדה לאחר קיסרי? הכוח בידיים שלכן, התקשרו לבית החולים בו אתן מתכננות ללדת ודרשו את מה שמגיע לכן בזכות, כך השינוי יטמע בעוד בתי חולים בישראל.

1.כל החוטים של המוניטור יודבקו לגב או לצידי הגוף ולא לאזור החזה. העירוי לא יוכנס ליד הדומיננטית, כדי להשאירה פנויה לחיבוק התינוק, ולאחר תחילת השפעת חומר ההרדמה תשוחררנה הידיים מהקשירה.

2.הפרגוד ימוקם מתחת לחזה ולא בגובה הצוואר כדי לאפשר מגע עור לעור.

3. ההרדמה תהיה ספיניאלית, ורק בחוסר ברירה מוחלט הרדמה כללית. אפשרות נוספת להרדמה תהיה של מורפין אפידורלי, שישפיע גם לאחר הניתוח במקום לקבל אלחוש פומי שמגיע לחלב.

4. התינוק יועבר למגע עור לעור על חזה של האם וחימום נוסף יעשה באמצעות מנורת חימום, מפזר חום או שמיכות שחוממו מראש.

5.אם האם תשושה יועבר התינוק לאביו או למלווה אחר הנמצא בחדר הלידה, וישהה עמם במגע עור לעור.

6.האם והתינוק יועברו יחדיו לחדר התאוששות ייעודי, והמיילדת תגיע לבדוק את שניהם. אם יש בדיקות דחופות תגיע אחות תינוקיה לחדר ההתאוששות על מנת לבדוק את התינוק בנוכחות האם.

7. לאחר השהות בחדר ההתאוששות יועברו האם והתינוק יחדיו למחלקת היולדות ומרגע זה תתבצענה כל הבדיקות בחדר האם ובנוכחותה.

8. הבעל או מלווה אישה יורשו להישאר עם היולדות לאורך כל תקופת אשפוזה ולסייע לה בטיפול בתינוקה.

 

מה מאפשרים בבתי החולים לאחר ניתוח קיסרי?

בתי חולים רבים יצאו לאחרונה בהצהרה כי יאפשרו אפס הפרדה לאחר ניתוח קיסרי, אך מעדויות של יולדות המצב בשטח לא תמיד תואם את ההצהרות והן נתקלות בבעיות ביישום אפס הפרדה. בקבוצת הפייסבוק "אפס הפרדה - הזכות שלכם מרגע הלידה" אספו את המידע שהצטבר וריכזו עבורכן את תמונת המצב הנוכחית בבתי החולים בישראל, שכמובן משתנה מידי יום בקצב מסחרר.

• לניאדו - אפס הפרדה מלא הכולל מגע עור לעור והנקה כבר בחדר הניתוח, התאוששות משותפת בחדר לידה פרטי ואפשרות למלווה אישה בלילה. לא צריך לתאם מראש, והאפשרות קיימת בכל ניתוח קיסרי אלקטיבי.
• בני ציון - יאפשרו עור לעור בחדר הלידה לכמה רגעים, ואז יפרידו לשעה שבה התינוק יעבור לתינוקייה לבדיקות. במידה ויש צורך בהשגחה רפואית לאם לאחר הניתוח, ההתאוששות תתבצע בחדר התאוששות כללי ללא התינוק. צריך לתאם מראש.
• תל השומר - עור לעור לאורך כל הניתוח אפשרי רק בשעות הבוקר, לא תמיד ניתן להניק בחדר הניתוח, ואם יש ניתוחי חירום שדוחים את הניתוח שלכם, לא תקבלו עור לעור. לאחר הניתוח עוברים ביחד לחדר ההתאוששות, שעה מרגע יציאת התינוק התינוק עובר לתינוקייה עם אבא לחצי שעה של בדיקות. לאחר הבדיקות הוא חוזר לאמא, גם אם היא עדיין בחדר התאוששות. צריך לתאם מראש.
• הדסה עין כרם - יש רק מנתח אחד שמאפשר עור לעור, וההתאוששות היא בבניין אחר, וגם אם האמא מרגישה טוב יכול לקחת הרבה שעות להשתחרר משם בגלל הלוגיסטיקה להתנייד חזרה למחלקה. צריך לתאם מראש.
• העמק - יש אפשרות לבקש מראש מגע עור לעור והנקה עוד בחדר הניתוח, אבל זה לא יעבוד אם יהיה משהו שיגרום לשינוי מועד בניתוח, כגון ניתוח חירום לפניכם או התחלת צירים, שכן רק רופא אחד יודע לעשות זאת שם. צריך לתאם מראש.
• איכילוב - מאפשרים אפס הפרדה אם מדובר בניתוח בשעות הבוקר, כשאין מתאוששות מגרידות או ניתוחים אחרים בחדר ההתאוששות. אם היו ניתוחי חירום שדחו את הניתוח שלכם לא יאפשרו לכם. צריך לתאם מראש.
• מאיר - אין התאוששות משותפת בכלל, ואחרי קיסרי עוברים למחלקת היי ריסק, ולא ניתן להיות בביות 24 שעות, ניתן להתעקש על מעבר למחלקת יולדות במקום ואז הבעיה נפתרת. צריך לתאם מראש.

***המידע באדיבות קבוצת הפייסבוק "אפס הפרדה - הזכות שלכם מרגע הלידה"