אבא בלי אבא

"אני מאמין שכשחווים אובדן פתאומי, הרגישות להתחלות ולסופים, לנוכחות ולהיעדר, מתחדדת. רגישות זו נמצאת בעיקר בחלק הלא-מודע של הנפש". את הדברים הללו הסיק ד"ר עמית פכלר, וביסס אחר כך בספרו "אבא בלי אבא - אהבה, אשמה ותיקון בחיי יתומים מאב", בעקבות התנהגות מסוימת של אחד מהגברים שנענו לפנייתו להשתתף במחקר שערך בנושא אובדן אב, שאף זכה בפרס מטעם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.

לאובדן אב יש השפעה מטלטלת על חיי יתומיו בהיבטים רבים, ובהם בין השאר אלה המקצועיים, הרומנטיים, המשפחתיים והזוגיים, והם הופכים קריטיים לעתים כשמדובר באבהות בצל אובדן אב. באופן מפתיע לא מצא פכלר מחקר רב ומגוון על יתמותו של בן מאביו, ולדבריו ספרו הוא ראשון בסוגו המתייחס לסוגיה הזאת.

מה היה הטריגר לכתיבת הספר?

פכלר: "הטריגר שהביא לכתיבת הספר קשור לשלב מסוים בחיי שבו גיליתי עניין רב בהתהוותו של הורה לאור אובדן מוקדם. נקרתה בדרכי ההזדמנות להפוך את הסקרנות שלי לדוקטורט, רציתי לחקור את החוויה האישית של מי שגדל בלי אב והופך לאב בעצמו, בתחומים שונים של חייו - זוגיות, קריירה, תחביבים, ובקשת של רגשות: פחד, תקווה, געגוע, כאב, שמחה. בזכות מנחה אמיצה ויצירתית, פרופ' רות שרבני מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, קיבלתי את ברכת הדרך למחקר שהוליד את הספר הזה".

פכלר הוא פסיכולוג קליני, ומנהל המכון לטיפול רגשי במרכז הקליני הבינתחומי אוניברסיטת חיפה, ובעת כתיבת הספר אף שימש פסיכולוג אחראי במחלקה הסגורה למבוגרים א' בבית חולים גהה. ספרו, המבוסס על שיחות שניהל עם 32 מרואיינים ילידי הארץ (בטווח גילים שבין 27 ל-40) מרתק, קולח, נוגע ללב ומשופע במובאות מעולם הקולנוע, הספרות היפה והתרבות הפופולרית, שמרחיבות את הדעת ומאירות ביתר שאת את נושא הספר. יש בו למשל שירים העוסקים בהתייתמות מאב, התייחסויות לאישים ידועים בתחומים מגוונים שהתייתמו מאב, מוזיקה, מחזות יווניים, וכמובן - פסיכואנליזה. לא מדובר בספר הדרכה קלאסי המציג בעיות לצד פתרונות אלא בהתבוננות, כמעט מכל זווית אפשרית, בתופעות היתמות והאבהות, המאפשרת לנו להבין את המניעים הסמויים, הלא מודעים, לבחירותיו של אדם שהתייתם מאב.

למרבה הצער, בישראל ספר בנושא זה חיוני מאוד להבנת חוויית האבהות בצל התייתמות מאב.

"החשיבות שיש לספר כזה במציאות הישראלית נובעת לצערי מריבוי אובדני הורים על רקע ביטחוני או עקב תאונות ומחלות. אני כן מקווה שהרעיונות שאני מביע בספר אינם מוגבלים רק לחברה היהודית אלא יכולים לשפוך אור גם על התמודדות עם אובדן במגזרים שונים. התגובות המרגשות ביותר שאני מקבל הן מנשים שקראו את הספר והזדהו עם הכתוב בו, כך שהמשימה הסמויה שלי להאיר נקודות של אהבה, אשמה ותיקון בחיי היומיום הצליחה מעבר להגדרה הצרה יחסית של אבות יתומים מאב".

משיחותיך עם האבות היתומים עולה האפשרות לתיקון בכל הנוגע לאבהותם שלהם

"אם מובלע בספרי מסר כלשהו, הריהו נוגע למערכת הציפיות שאופפת את היתום מאב לקראת לידת ילדיו - משאלה לבן או לבת, פנטזיות של תיקון ושל פיצוי ('לי לא היה אבא ואני אהיה האב הכי טוב בעולם'), שאיפות של הנצחה (לקרוא לילד בשם האב מת או בשם אחר בעל משמעות הנותנת כבוד לדמותו). כדאי לשים לב לאופן שבו ההורות מעוררת את חוויית הילדות של ההורה, ממש כמו בשורה 'זו ילדותי השנייה' שכתב אהוד מנור. במקרה של אובדן אב, אפילו משחק תמים עם הילד יכול לעורר הן פחדים קמאיים (למשל, כשילד קורא בחדווה 'אבא, הרגתי אותך, אתה מת!') והן רצון באישור מן האב הנעדר על איכות האבהות של בנו. עם זאת, חשוב לא להיבהל כשהגעגועים לאב המת מציפים בפתאומיות - זה טבעי וזה חלק מחוויית ההורות".

אבא בלי אבא - אהבה, אשמה ותיקון בחיי יתומים מאב

מאת ד"ר עמית פכלר

הוצאת פרדס/אוניברסיטת חיפה

222 עמודים