איך זה להיות ג'ינג'י?

להיות ג'ינג'י או ג'ינג'ית זה לא רק צבע שיער (בולט), זה גם אופי ייחודי. אמנם מחקרים עדיין לא הוכיחו רשמית שיש דבר כזה "אופי של ג'ינג'י" אבל יש לאדומי השיער שלל מאפיינים ייחודיים להם. מה זה אומר להיות ילד ג'ינג'י? שאלנו כמה ג'ינג'ים ובעיקר ג'ינג'יות.

 

נויה ועינב מור, תאומות בנות 14 מגבעתיים, מושכות תשומת לב רבה.

 

איך זה להיות ג'ינג'ית?

נויה: "זה אחלה, הכי כיף שיש. תמיד חשבתי ככה".

עינב: "תלוי מתי. כשעוברים ברחוב ומסתכלים עליך, מצביעים ואומרים 'הנה ג'ינג'ית' ולפעמים אני לא רוצה שיסתכלו עלי כל הזמן".

 

מישהו הקניט אתכן פעם?

עינב: "לא הקניטו אותי ולא העליבו אותי".

נויה: "אף אחד לא ירד עליי מעולם. יש לי חוויה חיובית מלהיות ג'ינג'ית".

 

איך הסביבה מגיבה אליכן?

נויה: "אנשים נעצרים ברחוב, שואלים איך זה להיות ג'ינג'ית ובכלל מתלהבים שאנחנו תאומות זהות ג'ינג'יות".

 

אם הייתן יכולות לשנות צבע שיער, האם הייתן מחליפות?

עינב ונויה: "לא היינו משנות צבע שיער".

 

מה תגידו לילד ג'ינג'י שלא אוהב את זה כמוכן?

נויה: "שיגיד תודה שהוא זכה לקבל את הצבע המדהים הזה".

 

תרצו שלילדים שלכן יהיה שיער ג'ינג'י?

עינב: "תלוי. בעקרון כן, כי זה יותר מיוחד ממציק. לבנות הייתי מעדיפה ג'ינג'י כי זה מתקבל יותר בחיוב מאשר אצל בנים ג'ינג'ים".

 

 

נועה זלמן, בת 13 מרעות, היא היחידה במשפחתה שבורכה בשיער ג'ינג'י.

 

איך זה להיות ג'ינג'ית?

"לפעמים מעצבן ולפעמים כיף כי זה מיוחד. יש התייחסות שונה".

 

מישהו הקניט אותך פעם?

"חברות שלי קוראות לי ג'ינג'ית כי זה הפך להיות שם חיבה שלי, אבל לא כמשהו שלילי. לא הקניטו אותי מעולם".

 

איך הסביבה מגיבה אליך?

"אנשים זרים מגיבים לזה ברחוב, מסתובבים ומסתכלים. אני לא לוקחת את זה כעניין שלילי, אבל לפעמים זה מציק או מעיק. אותן תגובות חוזרות על עצמן שוב ושוב. שואלים למשל מאיפה אני ג'ינג'ית ואני מסבירה שזה מסבתא שלי, שואלים איך זה יכול להיות שרק אני ג'ינג'ית מכל המשפחה ואני מסבירה. פעם כשטיילנו בגרמניה פגשנו שני סינים שנורא התלהבו וביקשו להצטלם איתי".

 

אם היית יכולה לשנות צבע שיער, היית מחליפה?

"אני חושבת שהייתי מחליפה לצבע אחר. זה יפה להיות ג'ינג'ית אבל הייתי בוחרת להחליף לצבע רגיל, שחור למשל, שהוא לא בולט".

 

תרצי שלילדים שלך יהיה שיער ג'ינג'י?

"לא נראה לי. אני לא רוצה שיקראו להם ג'ינג'י ושיבחנו אותם לפי צבע השיער".

 

 

אלה אלשטיין, בת שש מיהוד, כבר רגילה לסובב ראשים סקרנים.

 

האם אלה מרוצה מצבע השיער שלך?

"אלה מאוד אוהבת את צבע השיער שלה. מיום שהיא נולדה אנחנו מסבירים לה שזה הכי מיוחד שיש", אומרת תמי, אמה של אלה.

 

האם יש באמת דבר כזה "אופי של ג'ינג'י"?

"לגמרי! יש מצב של ON & OFF. מרגע שנולדה היא ערה, חריפה ופלפלית. מתעניינת ומסתקרנת מכל דבר", אומרת תמי.

 

האם קוראים לאלה בשמות גנאי?

"ממש לא. עם זאת, אני גם לא מרשה שיקראו לה ג'ינג'ית. יש לה שם ויש לה שמות חיבה. ג'ינג'ית הוא לא אחד מהם", מסבירה תמי.

 

האם הסביבה מגיבה, לטוב ולרע?

"רק בשבת האחרונה היא שאלה אותי למה כולם מחייכים אליה כשמסתכלים עליה. כשהייתה תינוקת היו עוצרים ושואלים מה מספר הצבע שצבעתי לה במספרה... כולם מתעניינים מי עוד ג'ינג'י במשפחה", מספרת תמי.

 

אלה, אם הייתה לך אפשרות לבחור בצבע שיער אחר - במה היית בוחרת ולמה?

"לא רוצה להיות שום דבר אחר. אני אוהבת להיות ג'ינג'ית", קובעת אלה נחרצות.

 

 

כתום עולה?

הבנו כבר שלהיות ג'ינג'י זה אומר לבלוט בשטח. אך מה זה עושה לילד שמסתובב עם הרעמה הכתומה על הראש?

שני ביסר-סגל, נוירו-פסיכולוגית קלינית מומחית, מתמחה ב-CBT, וג'ינג'ית בעצמה (וגם אמא לילדים ג'ינג'ים) אומרת כי "החוויה של שוני לא אינהרנטית לג'ינג'יות. יש ילדים ג'ינג'ים שמרגישים שונים מילדים אחרים ויש ילדים שלא. באופן כללי, שוני חיצוני משפיע על כל ילד בדרכים שונות. חוויית השוני היא דבר שמלווה הרבה אנשים, אך כאן יש משהו שאי אפשר להסתיר או למסך אותו, וזו עובדה שיש לה יתרונות וחסרונות. מצד החסרונות - ברור שיש את חוסר היכולת לברוח מהקושי, כי כולם רואים אותו כל הזמן, אך מצד שני זה מחייב התמודדות עמו, דבר שלעתים פעמים לא קורה כשלילד יש חוויה פנימית של שוני שהסביבה (ואולי גם הוא) אינם מודעים אליה".

 

מה טומנת בחובה חוויית השוני?

"באופן כללי, חוויית השוני עלולה לגרום לפגיעה בדימוי העצמי, ובהתאם לכך בביטחון ובמסוגלות העצמית שלנו. אנחנו יודעים שיש קשר בין דימוי עצמי נמוך לבין מידת ההתנסויות החדשות, הפתיחות לחוויות וההשקעה של הילד, וכך יכול להיווצר מעגל קסמים שלילי שבו הילד הפחות בטוח בעצמו נוטה פחות ליזום סיטואציות או להתאמץ בסיטואציות קשות (כי הוא בטוח שהוא יכשל), ואז הוא באמת נוטה יותר להיכשל, מה שמחזק את חוסר הביטחון וכך הלאה", מסבירה ביסר-סגל.

 

האם זה יתרון או חסרון להיות שונה, בתור ילד?

"כמו בכל דבר, יש כאן יתרונות וחסרונות", אומרת ביסר-סגל, "מחקרים רבים מראים שילדים שחווים קשיים (ומתמודדים איתם בהצלחה) גדלים להיות מבוגרים בעלי מסוגלות עצמית גבוהה יותר ולכן חוויית הקושי היא לא בהכרח חיסרון. התפקיד שלנו כמבוגרים המסייעים לילדנו הוא לא לפתור עבורם את הקשיים שלהם אלא לעזור להם לפתור בעצמם (כמובן בהתאמה ליכולות הגיל) את הקשיים שהם חווים. כל המחקרים מראים שהגנת יתר של הורים - דהיינו נטייה לפתור עבור הילדים את הבעיות ולא לתת להם להתמודד עימם לבד לפחות באופן חלקי - לא מסייעת לדימוי העצמי ואף פוגעת בו".

 

איך להסביר לילד שהוא יוצא דופן, בייחוד אם מקניטים אותו?

"הנושאים העיקריים שחשוב להדגיש הוא שכל אחד מאיתו הוא שונה ויחיד ומיוחד. אין שני בני אדם זהים לחלוטין זה לזה, אפילו לא תאומים זהים. אחד שונה בצבע השיער, אחר שונה בגובה או בצבע העור ושלישי שונה בשפה שהוא מדבר. חשוב להסביר לילד שהשונות שלו היא חלק ממנו ושהיא אומרת שיש לו דברים ייחודיים שאין לאף אחד אחר, ושאותם הוא יכול לתרום לעולם", מסבירה ביסר-סגל, "כשילד מתמודד עם הטרדה או קושי חברתי סביב השונות יש לטפל בשני מישורים: במישור החינוכי מול הגננת/מורה/מערכת על מנת לגרום להפסקת ההטרדה ולחזק את תחושת המוגנות של הילד; ובמישור האישי מול הילד עצמו על מנת לסייע לו לחזק את הדימוי העצמי ולהבין ששוני אינו קושי או קללה, אלא עובדה המשותפת לכולנו".

 

 

פרויקט צילום ג'ינג'ים

הצלמת שרון חלבי נמצאת בעיצומו של פרויקט צילום נרחב של ג'ינג'ים וג'ינג'יות צעירים ובוגרים מכל רחבי הארץ, במטרה להעלות את קרנם בעיני עצמם ובעיני הסובבים אותם. "אני מנסה לגרום לאנשים להבין שזה יפה, זו המטרה שלי, כי ג'ינג'ים הם מדהימים ואני רוצה שכולם יראו את זה", אומרת שרון. "אני צלמת משפחות והתחלתי את פרויקט הג'ינג'ים אחרי שצילמתי משפחה ששלושה מחבריה היו בעלי שיער ג'ינג'י. יצאו תמונות מדהימות, הרבה מעבר לציפיות שלי. בעקבות הצילומים חשבתי שיש משהו מיוחד מאוד בג'ינג'ים, יש בהם סוג של ניצוץ ומיוחדוּת".

שרון פרסמה את פרויקט הצילום שלה בין חברים ובפייסבוק והחלה לארח בסטודיו שלה עשרות ג'ינג'ים שנעמדו מול העדשה שלה. "עד היום צילמתי כ-60 ג'ינג'ים, מתינוק בן חצי שנה ועד בני יותר מ-40, לפני שהשיער מלבין. ואני רוצה לצלם עוד הרבה ג'ינג'ים ולהגיע לכמה שיותר מצולמים. התכנון הסופי שלי הוא לערוך תערוכה גדולה ולהוציא ספר על הפרויקט".

 

מה גילית על ג'ינג'ים?

"גיליתי כמה דברים. ראשית, יש הרבה גוונים שונים ויש לגוונים שמות שונים באנגלית. שנית, גיליתי שהאמירה 'אופי של ג'ינג'י' כנראה לא נכונה לגבי כולם. חלק מהמצולמים אכן היו פעלתנים ואנרגטיים אך חלקם היו מופנמים, לפחות מול המצלמה. בנוסף, היה מרגש לראות את ההבדלים בין הדור הבוגר לעומת הדור הצעיר. אבא ג'ינג'י שהצטלם אצלי עם בנו הג'ינג'י העלה אחרי הצילום פוסט מרגש על חוויות לא נעימות מהילדות שלו. ילדים קראו לו בשמות גנאי ואף נהגו בו באלימות. לעומת זאת, הדור הצעיר נתקל בכך הרבה פחות. עם זאת, הם עדיין מרגישים שונים ויוצאי דופן. לכן תערוכה כזו תוכל לעזור להם לחוש גאווה במי שהם", מסכמת שרון.

ג'ינג'ים ורוצים להצטלם לפרויקט של שרון? צרו קשר: www.sharonhalabi.co.il, www.facebook.com/sharonhphoto

 

להיות ג'ינג'י עלול להיות מסוכן

גם אתם נדהמים שיש עדיין גני שעשועים חשופים לשמש בארץ? נקווה שבקרוב כל זה ישתנה. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (מהמחנה הציוני) מכינה בימים אלו הצעה לתיקון חוק תכנון ובנייה, במטרה להתנות את קבלת הרישיון לבניית גני משחקים ושעשועים בהצללתם. בדברי ההסבר של נחמיאס ורבין, אם לשלושה ילדים, נכתב כי המתחמים מהווים חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי והקהילתי בישראל ומשמשים בעיקר מקום מפגש לפעילות משפחתית, ספורטיבית ופנאי. הצרכנים העיקריים של מתקנים מעין אלו הם קטינים שבשל גילם חשופים במיוחד לסכנות הכרוכות בחשיפה מוגזמת לשמש הישראלית. הצללה של פארק, גן או מתקן שעשועים בישראל חיונית לאוכלוסיית המשתמשים הטבעית - ילדים - שחשיפתם הממושכת לשמש עשויה לחשוף אותם לפגיעות ונזקי שמש בהן: התייבשות, סחרחורת, כוויות קשות, פריחות ואלרגיות, דיכוי המערכת החיסונית של העור ובטווח הבינוני והארוך - סרטן העור.

רק כדי להבין את חומרת המצב ניידע כי לפי נתוני העמותה למלנומה, ישראל ניצבת במקום השלישי בעולם, אחרי אוסטרליה וניו זילנד, בשכיחות מלנומה ממארת (סרטן עור קטלני), ולפי מחקרים: חשיפה לקרינה בגיל צעיר מגבירה את הסיכון לחלות במחלה. לדברי ד"ר חדווה גונן, מנכל"ית העמותה למלנומה, "מתנהל בשנים האחרונות שיח ציבורי על סוגיית ההצללה במרחב הציבורי בישראל, אם באמצעות עצי נוי או באמצעים מלאכותיים. העמותה הישראלית למלנומה, קוראת להסדרת חובת ההצללה ובטיחות אמצעי ההצללה במגרשי המשחקים, גנים ציבוריים, גני ילדים ובתי ספר מדאגה אמיתית לבריאות הילדים ומתוך הבנה כי חשיפה לשמש כבר בשלבי חיינו המוקדמים, עלולה להיות גורם משמעותי להתפרצות סרטן העור. אנו תומכים ושלבים כוחות עם הצעת החוק החשובה הזו".

 

למידע נוסף:www.melanoma.org.il ופייסבוק www.facebook.com/melanoma.il

 

לא נלאה במחקרים רבים שנערכו, רק נציין כי במחקר שנערך בארץ הוכיח שבהירות העור בשילוב חשיפה לשמש בשנים הראשונות לחיים תורמים להופעה של שומות ובעקבות כך לסיכון לחלות במלנומה (המחקר נערך בקרב 1,312 תלמידים ישראלים בני 7 ו-12 בירושלים).

טיפים חשובים מהעמותה למלנומה:

• הימנעו משהייה ממושכת בשמש עם הילדים. עורם רגיש פי כמה משל אדם בוגר.
• הימנעו משיזוף של הילדים. השיזוף מהווה אחד מהגורמים להיווצרות סרטן עור.
• אל תשתמשו במסנן קרינה שפג תקפו. הרכיבים משתנים ויעילות התכשיר מוטלת בספק.
• עדיף להישאר במקום מוצל בשעות 16:00-10:00.
• בכל חשיפה לשמש מומלץ ללבוש חולצה עם שרוולים ומכנסיים עד הברכיים לפחות. כמו כן חיוני לחבוש כובע ולהגן על העיניים בעזרת משקפי שמש.
• לילדים ותינוקות כדאי למרוח מסנני קרינה ייעודיים המותאמים לעורם הרגיש. עדיף להשתמש במקדם 30 SPF ומעלה.
• הקפידו על מריחה בכל חלקי הגוף ובעיקר באזורים החשופים והרגישים כמו אזור המחשוף, צוואר, פנים, ידיים, עורף, כפות רגליים וכדומה.
• יש לחזור על המריחה כל שעתיים. בחוף הים ובבריכה הכרחי לחדש את המריחה לפני ואחרי הכניסה למים.