האם אפשר לשפר את מערכת החינוך?

אחרי עשרים שנות ניהול וחמישים שנה בכפר הירוק (כיום בית הספר למצויינות ולמנהיגות), ד"ר קובי נווה (סיסקו) יודע דבר או שניים על חינוך. על הורים שמסרסים את המערכת, תוכניות ריאליטי מיותרות ועל החזון שלו לשיפור מערכת החינוך בישראל

נגה
נגה | צילום: רן יחזקאל

סיסקו, הוא אחד מאנשי החינוך המובילים היום בישראל. לבית הספר שהוא מנהל מתחרים 4000 תלמידים בשנה על 400 מקומות. הוא אמנם גדל בקרית מלאכי, אבל הכפר הירוק הוא ביתו בחמישים שנה האחרונות. הוא הצליח להביא את מה שהיה פעם פנימייה חינוכית לבני נוער במצוקה (שהוא בוגר שלה בעצמו) לבית ספר על־אזורי יוקרתי ונחשב המושך אליו אלפי תלמידים בשנה המנסים להתקבל, זאת אם הם עמדו בתנאי הקבלה נוקשים. חלק קטן מהתלמידים עדיין מתגורר בפנימייה.

 

בין קריאות הטווסים וקרקורי התרנגולים, אני מנסה לקבל תובנות ממי שעומד בבית הספר הכי נחשב למצוינות ומנהיגות, עד כמה להורים יש השפעה על החינוך של הילד ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי ליצור מוטיבציה ללמידה ורצון להצטיין אצל הילדים.

 

"אני שואל את עצמי  מהיכן מגיעה חדוות הלמידה?", אומר בכנות סיסקו, "האם היא מגיעה מהבית וממה שההורים משדרים או מהילד עצמו? והתשובה היא כנראה באמצע. אני מאמין שבבית שיש בו ספרים והורים שקוראים, הילדים ייגשו אל הספרים האלו ויעיינו בהם. ילדים שנחשפים לספרים מסוגים שונים בסופו של דבר מוצאים עניין בתחום מסוים ומעמיקים בו. בעיני קריאת ספרים היא המפתח לגירוי הסקרנות והלמידה. תפקיד ההורים לחשוף את הילדים לכמה שיותר גירויים, שיעוררו את הסקרנות ואת הרצון ללמוד יותר. זה יכול להיות חשיפה לסוגי מוסיקה שונים, חוגים ופעילויות מגוונות בתחומים רבים".

 

אבי נמני
אבי נמני | צילום: פוטוליה

בכפר הירוק באופן חריג מאד מקפידים על משמעת. איך בעידן של היום אתם מצליחים לעשות את זה?

המשמעת אצלנו מתחילה מהבסיס. החל מתספורות וקעקועים ופירסינג. אני לא חסיד של התלבושת האחידה, אבל כן חשובה לי הופעה מכובדת של תלמיד. פה מקפידים על הופעה חיצונית, ולא מאפשרים לפגוע בכבודו של תלמיד אחר או מורה. אנחנו שומרים פה על החי, הצומח והדומם ולא מקבלים שום ונדליזם או אלימות גם ברמות הנמוכות ביותר. האלימות בהרבה מהמקרים באה מהבית. ההורים משדרים כוחניות ואלימות בעוד שאנחנו מנסים ללמד ערכים לכבוד, סובלנות וקבלת החריג. יש פה ילדים מרב תרבותיות ולאומיות וכולם צריכים לכבד את כולם".

 

מה דעתך על תוכניות ריאליטי, רשתות חברתיות?

"בעיני צפייה בתוכניות ריאליטי היא מיותרת לחלוטין. התוכניות האלו לא מועילות ורק מזיקות, אבל  קשה היום למנוע מהילדים לצפות בתכנים האלה. בעיני צריך לתת לילד אלטרנטיבות אחרות. עם התכנים הרדודים של תוכניות הריאלטי הילד נשאר עם ריקנות גדולה לאחר הצפייה. בלתי אפשרי בתור הורים להיות שוטרים כל הזמן אבל כן אפשר לעודד גירויים אחרים ואפשרויות אחרות ולתת דוגמא אישית. אם הורה ישב בסלון ויצפה בערוץ ההיסטוריה, לדוגמא, אולי הילד יגלה אף הוא עניין בתוכנית וילמד ממנה משהו".

 

"העולם הדיגיטלי של היום הוא עולם שלם של למידה נהדר, אבל החסרונות ידועים. תופעת השיימינג ברשתות החברתיות היא צרה נוראית. אנחנו מגיבים לתופעה, אם היא קורית אצלנו, בצורה מאד חריפה. גם פה תפקיד ההורים לחזק את הילדים ולהקנות להם ערכים. ילד שסופג עולם ערכים שבסיסו כבוד לאדם לא יעביר תמונה מבזה של ילד אחר. הילדים צריכים להבין את המשמעות של העברת תמונה כזו מאחד לשני, הפגיעה בילד אחר איומה".

 

יש טענה כלפי בתי הספר שהם לא התקדמו ושיטות הלימוד מיושנות. מה דעתך?

"בתי נספר היום הם סוג של מונופול והילדים שבויים בידי מערכות החינוך. הם לא מעודדים תחרות, שינוי וחדשנות. ביום שיפתחו את אזורי הרישום וההורים יבחרו איפה הילדים ילמדו ותהיה תחרות וכולם יצאו נשכרים. כל עוד זה לא קיים בתי הספר הם בתי חינוך משמימים. לבית הספר פה באים מתוך בחירה ולכן אנחנו חייבים להיות הטובים ביותר. חדשנות ויזמות זה החזון. שום שנה לא דומה לקודמתה. השנה, לדוגמא, פתחנו מסלול לשחמט. זה העשרה וזו אמירה. שנה הבאה אנחנו עומדים לפתוח מרכז סטארט אפ לנוער. חממה. אם לא מתקדמים, מתחדשים, משנים ומשתנים, פשוט נעצרים במקום".