ממה באמת נגרמים חורים בשיניים?

בפה שלנו נמצאת אוכלוסיית חיידקים גדולה ומגוונת, הנמצאת מגיל צעיר ומלווה אותנו לאורך החיים. החיידקים בפה נמצאים הן ברקמות הלחיים והחניכיים, ברוק וגם על גבי השיניים. כבר מהדקות הראשונות בהן נחשפת השן לעולם נדבקת אליה שכבה דקה של חלבונים ועליה נספחים חיידקים שונים. באופן רגיל, החיידקים מעכלים את המזון הנמצא בחלל הפה וכחלק מהמטבוליזם הטבעי שלהם מפרישים חומצה. גם המזון בפני עצמו יוצר חומציות בעת פירוקו, ההולכת ונעלמת עם הפרשת הרוק הסותרת את החומציות.אוכלוסיית החיידקים מגוונת מאד, כאשר זני חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקים הינם המובילים בגרימת עששת. את המורכבות העצומה של זני החיידקים הנמצאים בפה נוח לצמצם לדמויות מוכרות, לדוגמא קריוס ובקטוס.

אז כיצד באמת בונים קריוס ובקטוס בית בפה?

שכבת השן החיצונית המורכבת ממינרלים מפורקת בעת מפגש עם חומצה זו, ונבנית מחדש כאשר רמת החומציות יורדת. שיווי המשקל העדין הזה מאפשר לשיניים לשרוד ללא פגע כל זמן שרמת החומציות אינה גבוהה מדי והרוק נמצא בכמות מספקת.

מאידך, במקרים בהם "נפנק" את החיידקים יותר מדי נטה את שיווי המשקל לטובתם: חשיפה גבוהה למשקאות ממותקים ומסוכרים, שאריות מזון הנמצאות בפה זמן רב ולא מסולקות, מזון דביק הנצמד לשיניים - כל אלה מטים את שיווי המשקל לכיוון החומציות. אפשר לדמות לילדים את המצב למלחמה בה הצד שלנו מנצח כשאנו מצחצחים שיניים, מקפידים על ניקיון, שותים מים וממעיטים במזונות ממותקים, ואילו החיידקים מנצחים כשאנחנו שוכחים לצחצח, כשמשקאות ממותקים מחליפים מים והמזון עשיר בסוכרים.

במקרים בהם הפרשת החומצה של החיידקים מפרקת את מינרלי השן בקצב מהיר יותר מבנייתם, שכבת השן החיצונית - האמייל - נפגעת. במידה והתהליך נמשך זמן רב חודרים החיידקים מעבר לשכבת האמייל אל שכבת השן הפנימית - הדנטין - וכך נוצר לנו חור המצריך טיפול.

תהליכים אלה קורים במקומות מועדים לפורענות כמו חרירים, חריצים ונקודות מגע בין שיניים. בשיניים נשירות שכבות השן מלכתחילה דקות ביחס לשיני מבוגרים, והסיכון לחורים עששתיים עולה. במידה והחיידקים חדרו עמוק בשכבת הדנטין גם מוך השן (השורש) המכיל כלי דם ועצבים יפגע ויתכנו כאבים ניכרים.

ברפואת שיניים אנו מטפלים בסילוק האיזור הנגוע בחיידקים ואיטומו, אך גם במניעה - על ידי הטיית שיווי המשקל לטובתנו: חשיפה לפלואריד במינון המתאים מחזקת ויוצרת מינרלים עמידים יותר בפני חומצה, חריצים וחרירים מועדים לפורענות נאטמים על ידי איטום חריצים לפני הפיכה לחורים. ביקורות תכופות בהתאם לרמת הסיכון לעששת מאפשרות לאתר חורים בתחילת דרכם ולהאט את התקדמותם, או לטפל מוקדם ככל הניתן באופן המצריך סתימה קטנה מאד, הרבה לפני שמגיעים לטיפולי שורש או סתימות עמוקות.

מניעה וחינוך

חשוב לזכור כי מניעה וחינוך חשובים ומוצלחים מכיוון שהם מאפשרים לטפל במקור הבעיה. במקרים רבים חוסר הסברה וחוסר שינוי הרגלים מביאים לעששת חוזרת, בה חיידקים חודרים מתחת לסתימות, וזו נקראת עששת משנית. ישנם מקרים בהם מאובחן נגע בשכבת האמייל החיצונית בלבד, ואנו נבחר להשאיר נגע זה במעקב בתנאי שיחול שינוי בצחצוח והמקום יישאר נקי.

זכורה לי במיוחד ילדה מקסימה שהגיעה עם שישה מוקדים עששתיים התחלתיים שכאלה, ולאחר הסבר והפנמה הוחלט להשאירם במעקב. בהמשך הקפידה להגיע לביקורות תכופות ובהן כל פעם שמחנו לראות שפעולת החיידקים נבלמה והמוקדים נשארו שטחיים ללא החמרה.

נסכם אם כן, שקריוס ובקטוס נשארים לגור אצלנו בפה, ועלינו לשמור שלא יגזימו עם הממתקים... לכן ביקור אצל רופא השיניים ממש חשוב כדי שנתפוס אותם מוקדם אם הם עושים צרות.