הילדים שלכם נרדמים רק ברכב? מה עושים?
הורים רבים מוצאים את עצמם מטיילים באמצע הלילה ברכב או בטיוליי עגלה ארוכים ומתישים במטרה להרדים את הילד. האם זו שיטת הרדמה לגיטימית? מהן הסיבות לכך ואיך ניתן להיפטר מההרגל?

תהליך ההרדמות והכניסה לשינה מושפע באופן ישיר מתהליך ההתפתחות המוטורי-תחושתי של הילד ותלוי ביכולתו לשכב נינוח במיטתו ולשחרר את עצמו לעולם החלומות. בין הגורמים המשמעותיים המשפיעים על יכולת ההרדמות של ילדים נמצאות מספר מערכות:
ילדים בעלי קושי בשיווי משקל מתקשים לשכב בנחת
מערכת שיווי המשקל - מערכת זו מתפתחת לאורך התהליך ההתפתחותי ומופעלת מרגע הלידה (שכן ברחם העובר שוחה במי השפיר, ללא הפעלה של מערכת שיווי המשקל שלו). מערכת שיווי המשקל יושבת באוזן והיא אחראית לאזן את גופו של הילד במרחב ובמיוחד את מנח אחזקת הראש מעל חגורת הכתפיים ביחס לכוח הכבידה.
לעיתים, במצבים בהם יש קושי בשיווי משקל, אנו עדים גם למצבי קושי בשכיבה נינוחה על הגב או על הבטן ולכן לילד קשה מאוד להירדם בנינוחות במיטתו והוא זקוק לתנועה ברכה בשביל להירדם. לילדים כאלו לרוב יש קושי גם בהרמת ראש, התהפכות, וקושי בנסיעה ברכב נגד כיוון הנסיעה. אצל גדולים יותר אנחנו רואים לעיתים קושי בשהייה במים, סרבנות לעלות על מתקנים בגני שעשועים, קושי לקפוץ ולנתר, פחד מערסלים ומחוויות שמנתקות את הרגליים מהקרקע, קושי לעלות במדרגות, תזזיתיות יתר וקושי לעמוד במקום, חוסר שקט מוטורי ועוד.
ילדים בעלי טונוס שרירים בלתי מאוזן מתקשים להירדם
טונוס שרירי - המתח השרירי של הילד בזמן מנוחה. הטונוס מסייע ליציבה של הילד בדיוק כמו מערכת שיווי המשקל ומשפיע על איכות וקצב ההתפתחות המוטורית שלו. ילדים רבים נולדים וגדלים עם טונוס שרירים בלתי מאוזן, כזה שמשפיע על תחושת הרוגע של הילד ולא מאפשר לו לשכב נינוח במיטתו ולהירדם.
ילד עם טונוס שרירים מתוח נראים להורים כילדים חזקים מאד, אבל בפועל זה לא נכון. הם מתוחים ומקובצים ולכן קשה להם להירגע. הם בוכים המון, וזקוקים לגירוי תנועתי ברכב על מנת להירדם, שכן בזמן נסיעה ברכב הטונוס השרירי מקבלת גירוי תנועתי קבוע ועוצמתי שמקל על ילדים עם טונוס מוגבר ומתח שרירי גבוה - להירדם.

ילדים עם מערכת חישה רגישה ביותר "קופצים" מכל גירוי
מערכת החישה העמוקה של הילד - מערכת החישה מתרגמת עבור הילד מידע חיצוני שנקלט במוח דרך 5 החושים (ראיה, שמיעה, מישוש, טעם, ריח). כל אלו במקביל יכולים להוות עבור הילד גירוי חזק מאוד אם המערכת רגישה ביותר ואז כל גירוי קטן יקפיץ את הילד, יעורר, יכניס לאי שקט, יעלה רמות בכי ויקשה על הילד להיכנס לשינה.
כמו כן, בגילאים קטנטנים בהם עוד לא נעלמו הרפלקסים המולדים, כמו רפלקס המורו (רפלקס הבהלה, הצנחן) שקשור למערכת החישה, הוא עלול להיות פעיל מאוד ומקשה על הילד להירדם. בזמן נסיעה ברכב הילד יושב מעורסל בתוך סלקל, סגור וממועט גירויים ולכן נינוח יותר וכך מקבלת מערכת החישה העמוקה גירוי קבוע תנועתי עמוק (רטט) מה שמקל על ילד עם קשיים במערכת החישה, להירדם.
ילדים שחווים קשיים מוטוריים בוכים יותר, הם חווים סטרס וחוסר נוחות והבכי גורר ריבוי הפרשת הורמוני פעילות (אדרנלין), כך שקשה להם אחרי בכי להיכנס לשינה שקטה ורגועה. הגירוי המונוטוני, התנועתי החזק של רכב בזמן נסיעה מוריד את המתח ומאפשר להם רגיעה. הרגל זה הינו הרגל שמייצר תלות. ילד שנרדם רק! באוטו איננו ילד עם הרגלי שינה טובים. הוא תלוי בהוריו שיאפשרו לו להוריד מתח ואם יתעורר באמצע הלילה יזדקק שוב לאותו הטיול ברכב בשביל לחזור ולהירדם. הורים רבים מספרים שבעבר הילד היה נרדם בנענועי ידיים או קפיצות על כדור, ועכשיו זה כבר לא עובד יותר. הם זקוקים כעת לגירוי עמוק יותר וארוך יותר ולכן ההורים יוצאים לסיבוב ברכב עם הילד במטרה להירדם.
כדי לפתור את הבעיה כדאי היה לחזק לילד את מערכת שיווי המשקל, לאזן את הטונוס השרירי ולעורר את מערכת החישה העמוקה - במטרה להביא את הילד לאיזון מוטורי שיאפשר לו לשכב נינוח במיטתו ולהירדם בכיף במיטה.
האם זה בסדר שהילד נרדם ברכב?
הרדמות באוטו כהרדמות אקראית, כאשר אנחנו בדרך לאן שהוא היא הרדמות לגיטימית כשהיא מתקיימת באופן מידתי ולא באופן קבוע. ילדים ומבוגרים נוטים להירדם באוטו כתוצאה מכך שהתנועתיות המונוטונית מרדימה אותם כמו תחושת ערסול, וכאשר שוקעים בשינה התנועתיות עוזרת לחבר את מחזורי השינה ולהעמיק את השינה.
הווה אומר, אם הילד שלכם נרדם רק באוטו או בכל דרך תנועתית אחרת (עגלה בתנועה, קפיצות על כדור פיזיו או הרדמות רק בנדנה בייתית), הגיע הזמן להפסיק הרגל זה וללמוד הרגל חדש, בריא, שיקדם את הילד לעצמאות וישחרר את ההורים מהתלות שנוצרה. הרדמות באוטו איננה מומלצת מפני שאין כאן עצמאות ואין כאן הרגל חיובי: הילד תלוי בתנועה כדי להירדם, ובמבוגר שיאפשר לו את התנאים לתנועה. מצב של תלות יכול להתדרדר למצב של ריבוי יקיצות ולתלות גדולה יותר עד שגם הפתרון הזה כבר לא יעבוד והילד כבר לא יירדם - גם לא באוטו.
איך לגרום לילד להירדם לא רק ברכב?
הכל קשור להכל ומשפיע באופן ישיר אחד על השני. יכולת הרדמות ואיכות שינה קשורות ליכולת מוטורית/ תחושתית/ שיווי משקל, ולכן על מנת לפתור את בעיית ההרדמות, יש לפעול בשני מישורים במקביל: שילוב של תרגילי חיזוק לילד ולמידה של הרגלי שינה בריאים.
תרגילים לחיזוק הילד:
- הורדת טונוס: כדאי להימנע מטרמפולינות וסל קל בצורה ממושכת. כשמחזיקים את הילד בידיים להקפיד להחזיק ולהאכיל בשני הצדדים. מומלצת השכבה על הבטן על משטח קשיח ולא רך. בזמן ערות, אם רוצים להרגיע או להכין לשינה: ניתן לערסל ולקפוץ על כדור פיזיו באיזור הציבורי של הבית במטרה להרגיע ולא להרדים.
- מערכת חישה עמוקה: מומלץ לעשות מסאג' גוף איטי ועמוק על הבגדים או בלי בגדים עם שמן טבעי. אחרי כמה ימים, כשהילד מתרגל לתחושת המסאג', כדאי להוסיף תחושה שונה של מרקמים כגון חיתול טטרה, כפפת יד, מברשת שיער, סקוץ' כלים (חדש) או כדור קוצים. המסאג' צריך להיות כל פעם כמה דקות, עד 5-10 דקות כל יום באופן מפוצל לאורך היום ולא בפעם אחת. מומלץ כל פעם לפני שינה ביום לעשות מסאג' על בגדים כמו שיאצו עם שימוש במרקמי בד שונים, ובלילה מסאג' בשמן עמוק. ניתן גם להשתמש בצעצועים רוטטים ולשלב טפיחות על השרירים - במיוחד גפיים עליונות, חגורת כתפיים, וגפיים תחתונות.
- שיווי משקל: עד גיל שנה מומלץ להשתמש בכדור פיזיו, להושיב ולהשכיב את הילד על הכדור, להטות את הכדור לאט לכל הכיוונים ולאפשר לילד להתארגן עם הגוף במטרה לאזן את עצמו לא ליפול מהכדור.
לגדולים שכבר יושבים או אם אין כדור פיזיו - צאו לגינת משחקים, סובבו בקרוסלות, נדנדות ישיבה, נדנדת שכיבה (סל רשת - כיום יש כמעט בכל גינת שעשועים). אתגרו את מערכת שיווי המשקל לאט ובזהירות כל פעם העלו את הקצב והקפידו שהילד יהנה מהפעילות. בבית - כדאי ליצור מסלול משימות טיפוס והליכה בשיווי משקל על פס, על כריות, מעבר בין נעלים פזורות - כל בר שידרוש תכנון תנועה והקפדה על יציבות. צעירים זוחלים יכולים לזחול על כריות וספוגים.
ההמלצה היא לשלב את התרגילים בסדר היום של הילדים בזמנים שנוחים לילד - לא כשהוא עייף או רעב. אם התרגילים לא מספיקים, ניתן לפנות לעזרה מקצועית טיפולית קבועה ומסודרת, בלווי פרטני הדרגתי ולא קבוצתי שכן יש לתת מענה למערכת חלשה ולא להינות מחוויה "אמא ואני" בקבוצת אימהות.

הדרכת שינה - לימוד הרדמות עצמאית וגמילה מגורמי תלות
יש ללמד את הילד לסמוך על עצמו ועל ההורים ולהירדם במיטתו. כדאי לעשות זאת בתהליך שינה הדרגתי מסודר ומותאם אישית לילד שלכם. המטרה היא לבסס הרגלים טובים במקביל לגמילה מההרגל להירדם רק באוטו - ובמינימום בכי:
גמילה מגורם התלות
הרדמות באוטו: ההורים יצטרכו להתגבר על הפיתוי והרצון לצאת לרכב, ולכן זה תלוי קודם כל במחויבות ההורית לתהליך. הילד לא הולך לרכב לבד... זה ההורה שלוקח אותו ולכן חשוב לגייס את ההורים למחויבות לתהליך. כעת על ההורים להתחיל בהרדמה ולהתחייב על זה שהם מתחילים בחדר ולא יוצאים מהחדר עד שהילד נרדם! מומלץ לשבת ליד הילד ולא לצאת ולהשאיר אותו לבד לבכות ולהירדם שכן אנחנו היינו שם עזרתו באוטו ולכן נהיה גם לעזרתו בחדר ונעזור לו להירגע אם הוא בוכה.
טקס שינה
התחילו את ההרדמה בערך 1 שעה לפני מה שהילד רגיל ללכת לישון. כדאי להביא אותו להרדמה ערני ולא עייף שכן עליו ללמוד הרגל חדש. תמיד קל יותר ללמוד כשאתה ערני ולא עייף עד בכי. את טקס השינה מנהלי ביעילות בלי משחקים מיותרים: ארוחת ערב (בקבוק, יניקה או מוצק) באזור הציבורי של הבית, מקלחת, ולחדר של הילד. בחדר מתלבשים, מכבים אור, שרים שיר ערש או מקריאים סיפור - ולמיטה.
הילד מגיע למיטה ער!
עליכם לדאוג שהוא מגיע ער למיטה מתחילת ההרדמות ומסיים אותה כשהוא נרדם במיטה.
מה לעשות אם יש בכי?
עליכם ההורים להרגיע את הבכי. הילד מתוסכל ובטח גם אתם. היו לצידו, ניתן ללטף אותו, להשאיר יד יציבה, לשיר שיר בלחש, לחזור על מנטרה קבועה או פשוט להרגיע ב"שששש......".
ומה לעשות אם הבכי הופך להיסטריה? חובה עלינו להרגיע את הבכי של הילד, שכן בטחון עצמי של ילדים נבנה דרך הענות הוריו לבכי שלו, אם הילד בוכה ואתם לא מצליחים להרגיע במיטה כדאי לכם להרים אותו. אם הרמת אותו עליכם רק להרגיע את הבכי ומיד כשהוא רגוע להחזיר אותו למיטתו. לא לאפשר לו להתנמנם עליכם או להירדם ולא להגיע למצב של הרם הורד. שניהם מסר מבלבל המעבירים תחושת אשליה לילד שכן בהרדמות על ההורה הילד החליף תלות אחת בתלות שניה, ב"הרם הורד" הילד מקווה להישאר על הידיים של ההורה וכל פעם שהוא מוחזר למיטתו הוא מתאכזב מחדש. זה הופך למלחמת התשה, מאריך את תהליך ההרדמות ומעלה את הבכי מאוד.
היו שלמים הם התהליך והתכוננו אליו, אפשרו לילד למידה לאורך כמה ימים ולכן מאוד חשובה העקביות של שני ההורים. אנחנו נרצה לראות אחרי 1-3 לילות ירידה משמעותית של הבכי והרדמות נעימה וחלקה במיטה. ואם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה, הכוונה או ליווי - פנו להדרכת שינה מסודרת.
אם כבר הילד נרדם ברכב - איך לעשות זאת נכון?
אם אתם יוצאים לנסיעה ארוכה ואתם רוצים שהילד יירדם באוטו, צאו לדרך בסמוך לשעת ההרדמה שלו, הביאו איתכם את מוצרי ההרדמות שלו (מוצץ וחפץ מעבר), בצעו טקס שינה קצר כמו בבית רק באוטו, קשרו את הילד בכיסא בטיחות עם אביזרי השינה ואפשרו לו להירדם עצמאית.
אם הילד נרדם באוטו בטעות ואתם רוצים להעביר אותו למיטה ושימשיך לישון במיטתו, יש דרך לעשות את זה נכון: אותו המבוגר שקשר את הילד באוטו הוא זה שמוציא את הילד מכיסא הבטיחות, הוא עושה את זה בשקט ובדממה, לא מדבר אל הילד ולא מייצר גירויים, נושא בדממה את הילד על הכתף וניתן לזמזם שששש..... ארוך מונוטוני או לשיר בלחש את שיר הערש המוכר לילד.
המבוגר מיד מתקדם לבית ולחדר הילד, מבלי לעצור, לדבר וכו'. הוא משכיב את הילד במיטה ויוצא מיד מבלי לתת גירוי נוסף. ילד שיודע להירדם הרדמות עצמאית יבין שהוא התעורר, עבר מקום, יזהה את מיטתו כמקום בטוח לשינה ולהרדמות לבד - ופשוט ירדם חזרה.
***הכותבת היא יועצת שינה בכירה ובעלת MamamayaSchool האקדמיה ל-365 הימים הראשונים בהורות


