איך מזהים היפוכונדר? כל הטיפים

היפוכונדרים הם קבוצה גדולה של חולים פסיכיאטרים, שכולם צרכנים גדולים של שירותי בריאות. הם ממלאים את מרפאות הרופאים ומרבים בביקורים, בדיקות ובצריכת תרופות.

איך באה לידי ביטוי המחלה?

זוהי הפרעה נוירוטית שמתאפיינת בדאגה מופרזת לבריאותו של איבר מסוים או של מערכת גופנית מסוימת. לעיתים רחוקות מבטאת ההפרעה דאגה לבריאות הנפש.

חשוב להדגיש שאף שדעת החולה טרודה במחלה גופנית רצינית ומפחידה המקננת בו כביכול, לא ניתן לאשר את המחלה בצורה אובייקטיבית.

בנוסף לנטייה הכרונית להתעסקות בבריאות הגוף, ישנה הגזמה דרמטית בסימפטומים קלים וחסרי משמעות והתייחסות אליהם כאלו הם סימני מחלה גופנית רצינית. ההיפוכונדריה מלווה לעיתים קרובות בחרדה ובדכאון.

מדוע המטופל הולך שוב ושוב לרופא?

החולה שב לרופא פעמים רבות משום שלמרות שהוא נרגע לזמן קצר, שוב חוזר החשש לבריאות וההתעסקות המופרזת בגוף.

 

אלו תלונות מאפיינות את ההיפוכונדריה?

התלונות הן דיפוזיות, מפוזרות בכל הגוף ורק לעיתים רחוקות מחקות מחלות ידועות. בנוסף, התלונות מתבססות על תשומת לב מוגברת לתחושות גופניות חסרות משמעות. לפעמים, יש לתלונות הגופניות אופי מוזר וסובייקטיבי שאינו מתאים למחלה. על אף התלונות המוזרות אין הפרעות בחשיבה או מחשבות שווא.

אופיה של המוטרדות ההיפוכונדרית היא שהיא משתלטת על החשיבה וקשה להביא את החולים ההיפוכונדרים לדבר על משהו אחר פרט לתלונותיהם הגופניות.

כיצד ההיפוכונדריה משפיע על חייו של החולה?

חולים אלו נעשים מצומצמים באישיותם ובאורח חייהם.

 

מהן סיבותיה של המחלה?

ההיפוכונדריה באה להסוות הרגשות של כישלון, דכאון, חרדה, טינה, זעם, גאווה פצועה והערכה עצמית נמוכה.

איך מאובחנת המחלה?

אבחנת המחלה יכולה להיעשות רק לאחר התייחסות רצינית לתלונות ובדיקה גופנית יסודית. יש לזכור שגם בחולים היפוכונדרים יכולות להימצא מחלות גופניות שלפעמים קשה לאבחן אותן מבעד לערפל הכבד של תלי התלונות ההיפוכונדריות.

 

מהי שכיחות המחלה?

בפרקטיקה של הרפואה הראשונית שיעור המקרים המאובחנים כהיפוכונדרים נע בין 3-14 אחוזים.

 

מהו מהלך המחלה והפרוגנוזה?

ההיפוכונדריה נחשבת להפרעה כרונית המתאפיינת בהקלות והחמרות זמניות. על פי רוב ההפרעה נמשכת לאורך שנים. ללא ספק לא רק החולה סובל אלא גם בני משפחתו, והמחלה הזו גם פוגעת בתפקוד החברתי והתעסוקתי.

הערכות אופטימיות מדברות על סיכויי הטבה של כ-50%, אך גם כשקיימת הטבה תמיד קיימת סכנה של חזרת המחלה בצורה זו או אחרת.

 

מהו הטיפול המומלץ למחלה?

טיפול פסיכותרפויטי הינו קשה ותוצאותיו מפוקפקות בגלל המוטיבציה הקטנה של החולה לטיפול נפשי. החולה מאמין שמחלתו גופנית וחושש מכך ולכן קשה לעניין ולהסיט אותו מנושא זה.

יש לנסות לא להתרכז בתלונותיו הגופניות, אף שהחולה מושך לכיוון זה, אלא לעורר את החולה לדבר על מתחים ולחצים בעבר.

לטיפול קבוצתי עם מגמה קוגניטיבית יש סיכויים להטבה. לשיטות טיפול פסיכותרפויטיות ולתרופות השפעה מועטה וזמנית בלבד.

חולים אלו משמשים תסכול מתמיד הן לרופא המשפחה והן לפסיכיאטר, ולכן מעוררים רגשי דחייה רבים למדי למרות סבלם הרב.