איך לשלב אוטיסטים בכיתה רגילה?

תלמידי בתי הספר נחשפים לסיסמאות והצהרות כוונות חשובות ורלוונטיות לאורך שנות לימודיהם -  "כולנו שונים כולנו שווים", "האחר הוא אני", "כבד את האחר", "קבל את השונה". רעיון הליברליזם והפלורליזם לצד ערכי הסבלנות והסובלנות רלוונטיים בימים אלה בכלל, ובמדינת ישראל בפרט. נשאלת השאלה איך מיושם הרעיון בפועל, כאשר מדובר בטיפול ושילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגיל, ובאופן ספציפי בילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.

 

בבתי הספר בארץ משולבים מעל ל-100,000 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה, מתוכם מעל 3,000 ילדים על הרצף האוטיסטי.

 

לאור מגמת הגידול באבחנת האוטיזם, מגמת השילוב בבתי הספר הרגילים עומדת לגדול. התפיסה הפילוסופית העומדת בבסיס רעיון השילוב היא כי הילד בעל הצרכים המיוחדים הוא שווה זכויות לילד שאינו מוגבל. על כן, זכותו הבסיסית היא ללמוד יחד עם עמיתיו, בני אותה קבוצת גיל במערכת חינוכית אחת.

 

הדבר מבטא את הרעיון הפילוסופי-חברתי הטוען כי לכל אדם, ללא קשר לקשייו, זכות להתחנך במסגרת השייכת לחברה בה הוא חי, ולהיות חלק מקבוצת בני גילו.

 

 

מהן האפשרויות לשילוב?

כיום ישנן שתי אפשרויות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה:

שילוב מלא Inclushion - הילד לומד בכיתה רגילה לאורך כל שעות היום תוך שהוא מקבל את התמיכה לה הוא זקוק, כלומר מלווה על ידי למשלב/ת אישית לאורך רוב שעות יום הלימודים.

 

שילוב חלקי Integration - הילד לומד בכיתה קטנה בתוך בית ספר רגיל, ויוצא ממנה בכ-30% משעות הלימוד לשיעורים בכיתה רגילה בהתאם ליכולותיו. השילוב החלקי מהווה אצל חלק ניכר מן ההורים "מדרגה" לקראת הכוונה של הילד לשילוב מלא בכיתה רגילה לאורך כל שעות היום עם משלב/ת אישית.

 

החשיבה על השילוב נעשית מתוך חשיבה על שילובו של הילד בעתיד בתוך הקהילה, ולא רק במסגרות לימודיות, אלא במסגרות חברתיות ותעסוקתיות כבוגר עצמאי, שייך ומועיל, המתמודד עם אתגרי היומיום ואתגרי החיים.

ההכנה מתחילה כבר מגיל צעיר, מתוך ראיית עיצוב התנהגותו וזהותו של הילד, כבסיס ליכולתו להתמודד כאדם בוגר אל מול עצמו ואל מול דרישות המציאות.

 

 

יתרונות השילוב

מחקרים רבים מראים כי שילוב ילדים ברמות תפקוד שונות מקדם את הילד, לא רק בתחום הלימודי אלא גם בתחום החברתי, האישי והנפשי.

 

בהתייחס להורים המשלבים, הורים רבים מדגישים את העובדה שהיתרונות האקדמיים והחברתיים הקיימים במסגרות החינוך הרגיל מכינים טוב יותר ילדים עם אוטיזם לחיי קהילה ועבודה. מחקרים הראו כי ההורים בדרך כלל מרוצים מההישגים האקדמיים והחברתיים של ילדיהם המשולבים, ולעיתים הם אף מעלים ציפיות מילדיהם וסומכים על ילדיהם יותר כתוצאה מהישגים אלו.

 

קיימת חשיבות עצומה לבחינת הקשר בין הילד להוריו במהלך השילוב, כך שיעצים את הילד אך לא ייצור תחושות של מתח וציפיות לא ריאליות מן הילד.

 

בהקשר של הילדים המשלבים, ניכר כי השילוב מטפח בקרבם הרגלי סיוע, פתיחות וסובלנות. מחקרים מראים כי תלמידים שבכיתתם שולבו ילדים על הספקטרום גילו תפיסות מדויקות יותר לגבי היבטים שונים של אוטיזם, נקטו עמדות קוגניטיביות חיוביות יותר וכוונות התנהגותיות המגלות נכונות לאינטראקציה כלפי הילדים האוטיסטים בני גילם. עמדות חיוביות אלו נותרו יציבות גם במעקב חוזר לאחר מספר חודשים.

 

 

הסביבה המשלבת - חשיבות עבודת צוות והדרכה

לצד היתרונות, קיימים כמובן גם קשיים וחסרונות לשילוב. החיסרון העיקרי בשילוב היחידני הוא בכך שהילד אינו מקבל את סל הטיפולים באופן מרוכז כפי שמתאפשר במסגרת של כיתה קטנה בחינוך המיוחד (שילוב חלקי). עיקר העול נופל במקרה זה על הורי הילד המשולב, הנדרשים להפוך למנהלי השילוב של הילד, למצוא טיפולים שונים ולהגיע אליהם בשעות אחר הצהריים.

 

עלות הטיפול בילד עם אוטיזם מגיעה לכדי אלפי שקלים בחודש. נדרשת התמודדות אינטנסיבית של ההורים בחיי היומיום, לצד מתח ואי וודאות, דרך קשיים העשויים להתעורר בתוך המערך החינוכי וכתוצאה מהתנהגויות לא רצויות של הילד בבית הספר ובבית.

 

בנוסף, מחקרים רבים מדגישים את חשיבותה של עבודת הצוות והתיאום של הצוות הטיפולי עם הסביבה החינוכית המשלבת וההורים. בהיותה של ההפרעה האוטיסטית הפרעה רחבת היקף המשפיעה על תחומי תפקוד רבים, כך גם הפיזור בין תחומי הטיפול והמטפלים השונים עשוי להיות רחב היקף. קיימת חשיבות ליכולת לאינטגרציה ולתיאום בין אנשי הצוות השונים המטפלים בילד.

 

שילוב הוא תהליך ממושך ולמידה משותפת

כתוצאה מכך, קיימות תוכניות שילוב ספציפיות, אשר נותנות מתווה מקיף של טיפול רגשי המתואם עם ההורים, בית הספר המורה והמשלב/ת. מניסיוני האישי, קיימת חשיבות לשילוב בשקט נפשי, כדי לפנות את ההורים לשאת במשימת ההורות - הקשה גם כך, ולא להפוך למתאמי שילוב בעצמם. בתוך תוכניות כאלה יש צוות רב מקצועי - של פסיכולוג המטפל בילדים על הספקטרום, של משלב/ת שמקבל הדרכה קבועה, של מתאם שילוב המקבל דיווח יומיומי, ושל הדרכת הורים המתעדכנים במה שמנוהל עבורם פעם בחודש. כמו כן, כל הגורמים המטפלים והמחנכים נפגשים פעם בחודש כדי להיות מתואמים ולעזור לילד להשתלב. נראה כי תוכניות כאלה הן מפתח חשוב להצלחת הילד בבית הספר.

 

כדאי לציין בנוסף כי השילוב אינו נגמר בסביבה החינוכית, אלא גם בשעות הפנאי ואחר הצהריים רצוי להמשיך במדיניות השילוב. החל מחוגים משותפים עם בני גיל, תנועת נוער משותפת עם חברי הכיתה, הזמנת חברים הביתה והליכה לחברים ולאירועים חברתיים. חלק מההורים נעזרים במשלבים גם בשעות אחר הצהריים או ממשיכים תהליכים חברתיים שנוצרו במסגרת החינוכית.

 

***הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית, מרכז טל