כשאמא ואבא לא מסתדרים
לא הגעתם לראות את הילדים? הסתתם או גרמתם לניכור ולאי קיום המפגש עם ההורה האחר? כדאי שתדעו מה המשמעות של מה שאתם עושים, מלבד כמובן הנזק לילדים
ילדים קטנים מהווים את הצלע המרכזית בהליכי גירושין ולדאבון הלב, הם אחת מזירות המאבק ה"פופולאריות" ביותר בין צדדים במהלכו של הליך הגירושין וגם לאחר שהסתיים. יותר ויותר אנחנו שומעים על הורים שעושים שימוש מכוער בילדים להפרתם של הסדרי השהות שנקבעו להורה האחר, מתוך נקמנות וגחמות.
במחקרים פסיכולוגיים רבים שנעשו, הוכח שילדים זקוקים לשני ההורים ללא יוצא מן הכלל לצורך התפתחותם הרגשית התקינה ולמען יחסים בריאים בעתיד עם בני זוג. זו אף מגמת הפסיקה אשר צועדת בצעדי ענק בימים אלו לביטול חזקת הגיל הרך הקבועה בחוק.
במסגרת הסכם גירושין, רשאים הורים לקבוע ביניהם בהסכמה מי יהיה ההורה המשמורן ואילו הסדרי שהות יתקיימו בין ההורה הלא משמורן לילדים. לחילופין ובהעדר הסכמה, מתנהל הליך בביהמ"ש/ביה"ד הרבני במסגרתו, ממונה פקידת סעד לסדרי דין הנותנת המלצותיה באשר למי תיתנן המשמורת ואילו הסדרי שהות יתקיימו בין הקטינים להורה הלא משמורן.
הסדרי השהות עם ההורה הלא משמורן, נועדו כדי להעניק לאותו הורה אפשרות לגיטימית ונאותה לשמור על קשר טוב, אוהב, יציב ורציף עם ילדיו. בשנים האחרונות מערכת בתי המשפט בדעה נחרצת כי הסדרי שהות של ילדים עם ההורה האחר שאינם מקויימים בצורה קבועה ומסודרת גורמים לנזקים נפשיים קשים לילדים ובכלל זה: לחוסר יציבות רגשית, פגיעה בדימויים העצמי ובביטחונם העצמי לתחושת נטישה ועוד ולנזקים, לרבות כלכליים, קשים להורה הנאלץ להתמודד עם הפרות אלו.
מה ניתן לעשות כשההורה הלא משמורן מפר את הסדרי השהות שלו עם ילדיו?
קיימים הורים רבים אשר חרף הקביעה המפורשת של זמני שהות עם ילדיהם, מגלים זלזול מוחלט בכלל אשר נקבע ולא מגיעים לקחת את הילדים. הם אינם מעורבים בחייהם באופן שפוגע בילדים ומטיל נטל פיזי וכלכלי כבד על ההורה המשמורן המוצא עצמו "אובד עצות" בכל פעם מחדש.
אף אחד אינו יכול להכריח הורה לרצות להיות בקשר רצוף וקבוע עם ילדיו ומדובר בזכות שאמורה להיות טבעית ולא חובה שיש לכפות. יחד עם זאת, בשנים האחרונות הולכת וגוברת מגמת בתי המשפט לפיה הורה מפר צריך לדעת שלאקט כוחני שכזה של אי קיום הסדרי שהות יש מחיר אותו ידרש לשלם.
במצבי הפרה שכאלה, פתוחות בפני ההורה המשמורן מס' אפשרויות, ביניהן:
פניה למשטרת ישראל בתלונה על הפרת הסדרי הראיה.
על ההורה הנפגע להצטייד לצורך כך בהסכם או בפסק הדין נאמן למקור. המשטרה תפתח תלונה, תזמן את הצד המפר לחקירה ותזהירו ובמקרים קיצוניים אף תגיש כתב אישום. בדרך כלל, מדובר במקרים בהם ההורה הלא משמורן לא מחזיר את הילדים במועדים שנקבעו לו ועושה בהם כאוות נפשו. אני חייבת לומר, כי כלי הפניה למשטרה איננו כלי חזק שיביא לפתרון הנדרש בנסיבות מתמשכות של הפרות וללקוחותיי אני ממליצה לפנות בתביעה/בקשה לבית המשפט כמפורט להלן.
פניה לבית המשפט
בנוסף או במקביל, רשאי ההורה המשמורן לפנות לביהמ"ש בבקשה לנקיטת סנקציות כלכליות כנגד ההורה הלא משמורן. זאת בגין כל ביטול והפרה ואף לבקש להטיל על ההורה המפר לשאת בעלות מטפלת ו/או בייביסיטר וכן בהוצאות הנגרמות לו בגין שהות הילדים עימו בשעות בהן אמורים הם לשהות עם המפר.
פניה להגדלת סכום המזונות
במקרים קיצוניים של התמשכות ההפרות עד כדי הפיכתן לשגרת חיים - יכול ההורה המשמורן לפנות לביהמ"ש בתביעה להגדלת סכום המזונות החודשי באופן קבוע. שכן, בגין הפרות נמשכות אלו גודלות הוצאותיו, נגרמים לו נזקים רבים לרבות במקום העבודה והן בבית, בין היתר בגין עלות מטפלות, הפסד ימי עבודה, אוכל, בילויים ועוד.
צמצום הסדרי הראיה
כמו כן, יכול הצד הנפגע לפנות בבקשה לביהמ"ש להורות על צמצום הסדרי הראיה ולבקש במסגרת זו למנות פקידת סעד שתחווה דעתה באשר לנזקים שנגרמים לילדים עקב כך. בבקשה שכזו מקופלים מס' היבטים ובכללם הטענה כי הפרת הסדרי הראיה והיותם לא קונסיסטנטיים, גורמת לילדים לנזק נפשי, וצמצומם למינימום יפחית עד כמה שניתן את הנזק הנגרם להם.
מגמה הולכת ומתחזקת זו של ביהמ"ש להטלת סנקציות כלכליות על המפר הובילה גם לשינוי בניסוחם של הסכמי גירושין, כשעורכי דין רבים בתחום מכלילים בהסכם סעיפי סנקציות כלכליות בגין כל ביקור שהופר ואף פיצוי מוסכם בגין התנהלות שכזו על הצד המפר.
מה ניתן לעשות כשהורה המשמורן מפר את הסדרי השהות של ההורה הלא משמורן עם הילדים?
הסדרי שהות לא חייבים להיות מופרים רק על ידי ההורה הלא משמורן. מצידו השני של המתרס קיימים מקרים בהם הצד שמפר את הסדרי השהות הינו לא אחר מההורה המשמורן שמנכס לעצמו את הילדים, מסית אותם כנגד ההורה הלא משמורן וגורם להפרת הסדרי השהות של הילדים עם ההורה האחר.
יותר ויותר שומעים אנו על משמורנים רבים שעושים שימוש בכוח שניתן להם בכלי המשמורת וגורמים להסתה וניכור הורי של הילדים, להפרת הסדרי השהות שלהם עם ההורה האחר, הכל חרף פסק דין או הסכם מפורש.
דוגמא לכך יכולה להיות בהימנעות מהעברת הילדים להורה הלא משמורן בזמנים שנקבעו בטענות דוגמת: "הילד לא בבית", "הילד הלך לחבר", הילד "לא רוצה ללכת" וכיו"ב, הסתות ואמירות לא ראויות הגורמות להפרת המפגשים עם ההורה האחר ודחיקתו.
בדומה למקרים האחרים, החוק היבש אינו כופה על הורה למלא אחר הסדרי השהות שנקבעו. עד אשר יתמודד החוק עם תופעה זו, בתי המשפט/בתי הדין הרבני הולכים כברת דרך ונוקטים בסנקציות כלכליות וקנסות כבדים כנגד ההורה המשמורן המפר בגין כל ביקור שלא מתקיים ובמקרים קיצוניים אף בהוראה על העברת המשמורת להורה הנפגע.
במצבים אלו באפשרותו של ההורה הנפגע לפנות למשטרת ישראל בהגשת תלונה על כל הפרה, ולצורך כך עליו להצטייד עם פסק הדין נאמן למקור. משטרת ישראל אמורה לפתוח בחקירה ואף להזהיר את ההורה המפר לבל תישנה התנהלותו. ניתן לפנות לבית המשפט בתביעות לפי פקודת ביזיון בית המשפט במסגרתן מתבקש ביהמ"ש להטיל על ההורה המפר קנס כספי משמעותי הן בגין כל הפרה והן בגין ההתנהלות בכללותה. קיימות פסיקות רבות בעניין זה ורק לשם ההדגמה, אספר כי רק לאחרונה קבע בית משפט לענייני משפחה במקרה בו טיפלתי כי אם שגרמה וגורמת להפרת הסדרי השהות של האב עם הילדים ומונעת מהאב מלראות אותם, תשלם לאב בגין כל לביקור שלא יקויים סך של 1,000 ₪ וקיימות פסיקות חמורות אף יותר.
במקרים קיצוניים במיוחד - ניתן גם לפנות לביהמ"ש או לביה"ד בתביעה להעברת המשמורת ונטילתה מאת ההורה המפר, שכן תפיסת היסוד בעניין זה היא כי הורה שלא מכבד הסדרי שהות עם ההורה הלא משמורן, מסית ומנכר את הילדים - מטיל דופי כבד במסוגלותו ההורית אותה יש לבחון מחדש.
עוד וכחלק ממגמה זו, מוציאים אנו תביעות נזיקיות רבות המוגשות על ידי הורה הנפגע כנגד ההורה המפר, כשרק לשם ההדגמה הוגשה לביהמ"ש לענייני משפחה לאחרונה תביעה נזקית של אב לחיוב אם משמורנית מפרה בסך של מיליון ₪ על כך שמנעה ממנו במשך 6 שנים מלראות את ילדיו.
בדומה לסוגיות אחרות הנוגעות ליחסים שבין בני משפחה, קל וחומר כשעסקינן בקטינים, כל מקרה שונה ממשנהו ובתי המשפט בוחנים כל מחלוקת לגופה ובהתאם לנסיבותיה.
