7 טיפים ללמד את הילדים לאכול נכון בקיץ
רגע לפני הקיץ והחופש כאשר הפיתויים בחוץ גדולים, איך בכל זאת יכולים הורים לעזור לילדיהם לפתח מודעות, לקחת אחריות ולסגל אורח חיים בריא ומשקל תקין. 7 טיפים
הקיץ כבר כאן ואיתו הדיאטות שמעסיקות את המבוגרים אך לא פוסחות על הילדים. המתבגרים יביאו הם את העיסוק בעניין אך גם אצל ילדים צעירים יש כבר מודעות או לחץ מכיוון ההורים.
הורים רבים חוששים ודואגים לילדיהם, דואגים לבריאותם, דואגים שמה יחוו עלבונות מילדים אחרים, דואגים שמה יגדלו להיות מבוגרים שמנים ומתקשים לעמוד נוכח עודף המשקל של ילדיהם.
ההורים היום מודעים לחשיבותה של תזונה נכונה ואורח חיים בריא ובמקביל חשופים לאידיאל יופי לא מתפשר וסטנדרטים גבוהים מצד החברה.
כל אלה מביאים את ההורים לא פעם להפעיל לחץ על הילדים. האם הלחץ הוא שיקדם את הילדים? האם איסורים נוקשים יובילו לשינוי? ככל הנראה לא.
אז איך בכל זאת יכולים הורים לעזור לילדיהם לפתח מודעות, לקחת אחריות ולסגל אורח חיים בריא ומשקל תקין?
לעוד כתבות בהורים וילדים:
הילדים שלכם בגובה דשא? מה עושים?
7 טיפים לכבוד הקיץ שבפתח:
דוגמא אישית- הכלי החינוכי המשמעותי ביותר הוא המודל ההורי. אם נהיה אנחנו מודל לאכילה בריאה ומאוזנת ולשמירה על אורח חיים בריא הילדים שלנו יספגו זאת מאיתנו לאורך השנים. הילדים צופים בנו אוכלים, עושים ספורט, מכבדים ושומרים על גופנו ,זה מסר משמעותי בפני עצמו שמחלחל לאווירה המשפחתית עוד לפני שהתחלנו לדבר על הנושא. זכרו כי בעניין דימוי גוף יש העברה בין דורית ולא רק בשל הגנטיקה. אם ההורים מוטרדים ומושקעים במשקל, במלחמה במשקל הילדים נחשפים לכך (גם אם נדמה לנו שלא) ומאמצים לעצמם התנהגויות דומות.
דברו על "בריא" במקום על "יפה"- למעשה אנחנו מדברים על הקניית הרגלים. חלק נכבד מהחינוך שלנו עוסק בהקניית הרגלים שמשמעותיים לנו. חשוב שהמסרים שנעביר לילדינו יהיו על הרגלי אכילה בריאים, על מה נכון לגוף שלנו ולא על מה יפה יותר או יפה פחות.
בלי עלבונות- הורים רבים משתמשים בעלבונות או הפחדות על מנת לדרבן את הילדים. העלבונות פוגעים בתחושת הערך של הילד וההפחדות מולידות לחץ שלפעמיים אף מגביר את הצורך באכילה רגשית. בחינוך בכלל אנו מאמינים בעידוד, חיזוקים חיובים ומאמינים שהם הדרך ללקיחת אחריות והגברת המוטיבציה. אם נחזק את תחושת הערך של ילדינו סביר שנראה את התגייסותם ובכלל נלמד אותם לאהוב את עצמם ואת גופם.
הם רק ילדים- זכרו שמדובר בילדים והימנעו משינויים קיצוניים או הגבלות חמורות שייגרמו לילדים לחץ או כמיהה. אוכל צריך להיות עניין שבשגרה, עניין שהוא כלל לא עניין. יכולות כמובן להיות הגבלות אך חשוב שאלו יהיו הגיוניות ולא יפגעו בחוויות הילדות. כל דרישה קיצונית מידי מקטינה את הסיכוי שהילד יתמיד לאורך זמן ויהפוך הרגל זה לדרך חיים. חשוב לזכור שהקניית הרגלים היא ריצה למרחקים ארוכים ואל לנו לשבור את רוחם.
שיתוף והתייעצות- אם מצאתם לנכון לשנות את התפריט, את חוקי הבית, את סדר היום של הילדים חשוב שנשוחח על כך עם הילדים. שתפו אותם ברצון שלכם להכניס שינויים מתוך דאגה לבריאותם של כל בני הבית ועשו תהליך חשיבה משותף. אפשרו להם בחירה מתוך סל אפשרויות, תכנון תפריט שבועי ובקשו מהילדים רעיונות לכריכים או מאכילים שהם אוהבים ומתאימים לתפריט החדש.
זמן איכות הוא גם זמן בריאות- נצלו את שעות הערב או שעות הבוקר המוקדמות כמו גם את סופי השבוע לזמן איכות עם הילדים במהלכו אתם עושים יחד פעילות ספורטיבית משותפת. אפשר לצאת לטיול אופניים, לעשות צעידה בערב, לשחק יחד משחקי כדור או כל ספורט אחר שהוא גם בריא וגם מקרב לבבות.
בלי מאבקי כוח- בכל הנוגע לגופם של ילדינו חשוב שלא להיכנס למאבקי כוח. חלק נכבד מהרגלי האכילה ודימוי הגוף יושב על מקומות רגשיים, תחושת ערך וצורך בשליטה. עוד לפני שמדברים על מה אוכלים וכמה אוכלים חשוב שההורים יבינו שילד זקוק לתחושת שליטה, זקוק לבחירה ואפשור ולא רק בכל מה שנוגע לאוכל. תנו לילדים לקחת אחריות גם בתחומי החיים האחרים, תנו להם להרגיש שאתם סומכים עליהם ומאמינים בהם, עשו תהליכי חשיבה משותפים ואל תפעילו יותר מידי לחץ וכוח. במלחמות יש רק מפסידים.
***הכותבת היא, גליה אלכסנדר, מנחת הורים בכירה בגישת אדלר
