הילד שלכם בגובה דשא? יש פתרונות

הורמון הגדילה הופך בשנים האחרונות לפתרון אופנתי בטיפול בבעיות גובה. הוא אמור לשפר את הגובה הסופי שלנו ואפילו לדחות את זקנתנו, כמעין סם "נעורי נצח". ההורמון הסינתטי, הדומה בדיוק למקור שבגופנו, אכן חולל מהפכה ביכולת שלנו לעזור לנמוכי קומה להגיע לגובה סופי גבוה מהצפוי. אבל, יש לזכור, שהמחקרים בדקו בעיקר את השפעתו של הורמון הגדילה על ילדים נמוכי קומה, שהוכח מעבדתית שרמת הורמון הגדילה שלהם נמוכה ולא נבדק מספיק על "משפרי הקומה".

גובה הילדה או הילד מעסיק את ההורים ואת רופאי הילדים שלהם לא מעט. כחלק מהשגרה אנחנו מודדים את המטופלים- גובה ומשקל, אוספים את הנתונים ומקבלים גרף ממוחשב - המשווה את הילד/ה לבני/בנות הגיל באוכלוסייה - ואלו בעצם האחוזונים המפורסמים.

נתון נוסף חשוב שנאסף ומחושב הוא קצב הגדילה השנתי. מרבית הילדים בגילאי 3-10 (רוב המטופלים) צומחים בין 6-8 ס"מ לשנה, כך שניתן מיד לראות במדידה זו מי לא "משגשג" - גדל בשפת הרופאים.

גובה ההורים הביולוגים הוא מרכיב נוסף בחישוב פוטנציאל הגובה הסופי. קיימות נוסחאות לחישוב הקומה הצפויה אבל רמת דיוקן לא הוכחה ולכן לא כדאי להסתמך רק עליהן.

צילום רנטגן של כף יד שמאל עוזר לחישוב גיל העצמות ומאפשר לנו להעריך יחד עם נתוני גובה ההורים וקצב הגדילה השנתי את הקומה הסופית הצפויה. מובן מאליו שיש הבדלים משמעותיים בין ההורים השונים. בעוד שלהורה מסוים מספיק שבנו יהיה בגובה סופי של 172 ס"מ האחר רוצה 180 ס"מ. אח"כ מגיעות בדיקות הדם המקיפות, כולל טסט דינמי לבדיקת חסר הורמון גדילה, כשלב אבחוני משמעותי.

מי שמנתח את הנתונים של עקומת הגדילה, גיל העצמות, גובה ההורים ובדיקות המעבדה הוא מומחה באנדוקרינולוגיה של ילדים. הוא גם המוסמך להמליץ האם המקרה מתאים לטיפול בהורמון גדילה ע"פ הקריטריונים שקבעה ועדה ארצית להורמון הגדילה.

לצער כולנו הרבה ילדים נמוכים אינם מתאימים לקריטריונים וכרופא אני מכיר הורים רבים הפונים לרפואה פרטית ומממנים בעצמם או דרך ביטוח פרטי את אלפי השקלים הרבים שעולה ההורמון בשנה.

בילדות ונערות ישנו גורם נוסף החשוב להחלטה טיפולית - ההתבגרות המינית. הורמון האסטרוגן משפיע על הקדמת תום הצמיחה לגובה ולמעשה בנות גובהות מהר מבנים, אך מפסיקות לגבוה 3-4 שנים לפניהם. דרך דחיית תהליך ההתבגרות בעזרת זריקה אחת כל 4 שבועות אנו לעיתים מאפשרים לבנות זמן רב יותר של צמיחה לגובה והגובה הסופי מושפע מאד כלפי מעלה. תהליך זה נמשך חודשים רבים ואף שנים ובהחלט מהווה לעיתים תחליף לזריקות הורמון הגדילה.

ילדים וילדות הסובלים ממחלת הצליאק לא "ישגשגו" מספיק בטרם מצבם מאובחן והם צורכים גלוטן. למעשה, קומה נמוכה היא לעיתים סימן ראשון ויחיד לצליאק ובירור נכון ובזמן לקומה נמוכה עשוי לעזור להתחיל מוקדם ככל האפשר בתזונה נטולת גלוטן ולאפשר גדילה אופטימלית לגובה.

תת תזונה מכל סיבה שהיא עלולה לעכב את הצמיחה. תינוקות המוזנים בחסר או לא סופגים את המזון מסיבות מגוונות מפסיקים לעלות במשקל. בחסר קשה יותר יפגע אורכם/ גובהם ואח"כ תפגע התפתחות המח והיקף הראש של התינוקות. לכן, אבחון, טיפול ומניעת תת תזונה ותת ספיגה חשוב אף יותר מבדיקות וצילומים.

לסיכום:

קומה נמוכה היא מושג יחסי ומדעי כאחד. מה שלאחד נמוך לאחר בסדר גמור. אבל, המדע מנסה למצוא קריטריונים מדויקים למטרות סטטיסטיות וטיפוליות גם יחד. לא צריכה להיות התנגשות ויחד עם זאת יש לדעתי לבצע בירור יסודי בטרם מחליטים על טיפול תרופתי הורמונלי.