היריון? רק לא עכשיו

ילדת? מזל טוב. את בוודאי עייפה, מותשת מהלילות, בקבוק או מוצץ ביד אחת, תינוק בשניה ואולי עוד אח אחד או שניים בבית, שדורשים את תשומת לבך. אם הדבר האחרון שבא לך זה להרות שוב, כדאי שתקראי הלאה.

מרבית הנשים פונות לבדיקת רופא 6 שבועות לאחר הלידה , אולם למעשה כדאי להתחיל אמצעי מניעה מוקדם יותר.

אצל נשים שאינן מניקות הביוץ עלול להופיע כבר כ- 4 שבועות לאחר הלידה ובנשים שנטלו כדור להפסקת ייצור החלב לאחר הלידה הביוץ אף עלול להופיע מוקדם עוד יותר, כ-3 שבועות לאחר הלידה. לכן, נשים שאינן מניקות ומעוניינות לקיים יחסי מין מספר שבועות לאחר הלידה, כדאי שיפנו לרופא הנשים ליעוץ עוד בטרם חלפו 6 שבועות מהלידה על מנת להיבדק ולקבל יעוץ לגבי אמצעי מניעה.

לעומת זאת, הנקה (בתנאי שמדובר בהנקה מלאה) מהווה אמצעי מניעה בטוח בשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה. אם האם משתמשת בתחליף חלב או שתדירות ההנקה פוחתת מומלץ להשתמש באמצעי מניעה נוסף. מעבר לשלושה חודשים , הנקה מלאה מפחיתה סיכויים להרות אך אינה מהווה אמצעי מניעה בטוח כמו בשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה. לכן,  גם אם את עדיין מניקה הנקה מלאה מומלץ לשקול אמצעי מניעה נוסף.

קיים מגוון רחב של אמצעי מניעה. איך תדעי מה הוא אמצעי המניעה הכי מתאים לך לאחר הלידה?
גלולות : מרבית הגלולות מכילות את שני הורמוני המין העיקריים, אסטרוגן ופרוגסטרון, ופועלות על ידי מניעת ביוץ. יש להן יתרונות נוספים מעבר למניעת הריון כגון הסדרת מחזור הוסת, מניעה של אקנה ושיעור יתר, מניעת ציסטות שחלתיות, הפחתת כאבי מחזור ועוד. נשים שאינן מניקות יכולות ליטול גלולות משולבות המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון , אולם נשים מניקות לא יכולות ליטול גלולות משולבות, שכן ההורמון אסטרוגן עלול להפחית את ייצור החלב. לכן, נשים מניקות יכולות ליטול גלולות המכונות "מיני פיל" ומכילות את ההורמון פרוגסטרון בלבד, כך שייצור החלב אינו נפגע. עם הפסקת ההנקה ניתן להמשיך עם גלולות ה"מיני פיל" או לעבור לגלולות משולבות.

יש לציין כי קיימים אמצעי מניעה הורמונליים המכילים כמו גלולה משולבת את ההורמונים אסטרוגן + פרוגסטרון ומאפשרים ליהנות מכל יתרונות הגלולה ללא צורך בנטילה יומיומית. יש בכך יתרון עבור נשים לאחר לידה, שגם ככה עסוקות במהלך היום והלילה ולעיתים עלולות לשכוח.

אחד מאמצעי המניעה האלו היא הטבעת הנרתיקית - טבעת גמישה, שהאישה מחדירה לנרתיק באופן עצמוני למשך 3 שבועות, מוציאה לשבוע הפסקה ולאחריה מחדירה חדשה (אמצעי מניעה חודשי). ההורמונים נספגים ישירות מהנרתיק לדם.

.

מדבקה: קיימת גם מדבקה שמהווה אמצעי מניעה שבועי, שהאישה מחליפה אחת לשבוע במשך 3 שבועות, כאשר השבוע הרביעי חופשי ממדבקה. ההורמונים נספגים ישירות מהמדבקה לדם דרך העור. בנוסף, יש גם זריקות פרוגסטרון הניתנות אחת לשלושה חודשים.

התקנים תוך רחמים: ניתנים לשימוש גם בנשים מניקות וגם בנשים שאינן מניקות. שם כולל להתקנים קטנים וגמישים, בדרך כלל בצורת T, שהרופא מתקין בתוך חלל הרחם במרפאה. ניתן להתקינם כבר 6 שבועות לאחר לידה. ההתקנים עובדים למעשה כמו "גוף זר" בחלל הרחם ומונעים השתרשות של הריון. קיימים התקני נחושת, שאינם הורומונליים, העלולים בחלק מהנשים לגרום לווסת להיות ארוכה או קשה יותר, לכן לא יתאימו לנשים שמראש סובלות מווסתות קשות וממושכות. כמו כן, קיימים התקנים המשחררים הורמון פרוגסטרון בתוך חלל הרחם וגורמים לירידה בכמות הדימום הווסתי ובחלק מהנשים אף להעדר ווסת.

קונדום: יחסית בטוח, אולם יש הרבה זוגות המעדיפים להימנע משימוש באמצעי מניעה זה לאורך זמן.
שיטת הימים הבטוחים: שיטה בה נמנעים מקיום יחסי מין סביב הביוץ. שיטה לא יעילה בייחוד לאחר לידה, תקופה שבה הביוצים אינם סדירים וקשים לאיתור בייחוד בנשים מניקות.

בשורה התחתונה, מגוון אמצעי המניעה הוא רחב. כל אחת יכולה למצוא את אמצעי המניעה המתאים לה, כזה שיהיה לה הכי קל ונוח לשימוש

***הכותבת היא ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה, בית חולים איכילוב, מרכז רפואי תל אביב