מיכל ינאי מספרת על החיים הלא קלים לאחר הלידה
למרות מה שאתם רואים באינסטגרם ובפייסבוק של מיכל ינאי, החיים שלה הם לא דבש וסילאן. הצצה לחיים האמיתיים אחרי לידה. הכינו את הממחטות
שבועיים אחרי הלידה אני מתחילה לראות את האור בקצה המנהרה. אתמול בלילה יובלי כבר ישן ב״סטים״ של שלוש שעות רצופות ולא קם בוכה כל 20 דקות כדי לינוק.
לא קל. כבר שכחתי את העייפות הזאת, את חוסר האונים כשהוא בוכה ואין לך מושג למה, או את השפריצים של הפיפי שלו בעין שלך בארבע לפנות בוקר כשאת ממש לא מוכנה לארוע.
מגוללת באינסטגרם בלילות תוך כדי הנקה. אלה שעדיין בהריון חוגגות. בר רפאלי מעלה תמונה ממסיבה סוערת, אור דניאל זוהרת בפיליפינים, ונטלי דדון בפוזת כוסית על חלל עם בטן הריונית יפיפייה.
מודה, גם אני משתפת פעולה עם הרשתות החברתיות. כשחזרתי מחופשתי בתאילנד בחודש השמיני, כל מי שניזון מהאינסטגרם שלי היה בטוח שניצחתי את המערכת, שאני חיה כמו מלכה, ושהיה לי טיול פגז. מי שמכיר אותי מקרוב יודע שהמילה סיוט הייתה הגדרה עדינה לאירוע.
אני מנסה להבין למה לא מרגיש לי/לנו נוח להעלות תמונות סלפי מקיאות את הנשמה בהריון או סתם בוכות בהתקף הורמונלי? למה בעצם אין לנו אומץ לחשוף גם את הרגעים הפחות נוצצים? על איזה פאסון אנחנו מנסות לשמור?
30 שניות אחרי הלידה כשבן הסתכל על הבטן שלי ואמר- ״יו, יש לך עדיין בטן״, רציתי לכתוב סטטוס על נשים שלא ניחנו בכוחות על, אבל לא עשיתי את זה.
יומיים אחרי הלידה, כשהרגשתי הכי חלשה בעולם, כאובה ולא הפסקתי לבכות מההורמונים שהשתלטו על גופי בלי לרחם ומהרחם שהתכווץ בכאב איום עם כל הנקה, גם אז לא הצלחתי לשתף.
לפני שהשתחררתי מהמלונית, רציתי לצלם את הדמעות שיורדות לי כשעמדתי מול המראה, התאפרתי ועשיתי בייביליס כדי שאראה לפאפראצי זוהרת. הבכי התחלף בהתקף צחוק מטורף, כי זה הזוי שעוד שניה אצא מחייכת ואף אחד לא ידע כמה כואב לי הגוף וכמה מתפוצצים לי הציצים מרוב חלב וגושים שעוד לא למדו להבין מי נגד מי.
גם את זה שמרתי לעצמי.
ואני שואלת למה???
אז הנה, מוציאה החוצה את כל מה ש״פוליטיקלי קורקט״ לשמור בפנים. כי אין שום רע בלהודות שקשה, בלהראות שמורכב ושהחיים לא רק דבש וקינמון. גם אם אתה מפורסם.
אז אני רוצה לפתוח את זה, שבאופן כללי עוטפים אותך בהריון כדי שתרגישי טוב, ועוטפים אותך בלידה, כי חוששים לך ולעובר. אבל ימים ספורים אחרי, שנראה שהכל עבר כשורה, ואחרי המתנות והביקורים כולם חוזרים לשגרת חייהם ואת? לא ברור.
יש מעין ציפייה כזאת שאת אמורה לזרוח עכשיו, כי הרי נולד תינוק ורק אושר ממלא את חייך מרגע זה. אבל בלילה הרביעי כשאת שוב קמה בשלוש בלילה להניק בפעם השביעית מאז חצות, כי גם הוא עוד לא התרגל לסטטוס החדש - תינוק, את מרוטה, גמורה, שבורה מעייפות ואת בעיקר - סוג של לבד. העייפות משבשת את המוח, וכל ההכנות שעשית לא באמת מכינות למה שמגיע.
אני בטוחה שעוד יגיעו רגעי אושר רבים ושאני אשכח את הלילות האלה והמוח שלי יפסיק להיות פירה, אבל כרגע הולכת לעלות לאינסטגרם תמונה של איך שאני מרגישה - ושימות העולם.
***הכותבת היא השחקנית מיכל ינאי, אמא לאלכס (6), יהלי (5) ויובל (בקושי חודש)