הבא אחריו: כיצד להתכונן לילד שני במשפחה?

"ילד ראשון נולד לבני זוג והופך אותם לשלישיה. בעוד שילד שני נולד לתוך משפחה". את המשפט הזה טבע אלפרד אדלר, אבי הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, שבעצמו היה ילד שני להוריו.

ואולם, ככל שלידתו של ילד שני היא אירוע משמח למשפחה. החיים משתנים. מה שבטוח - האיזון המשפחתי,  שהיה קיים עד עכשיו, מופר, וכל ארבע הדמויות מחפשות מחדש את מקומן במשפחה.

 

"מקובל לחשוב, שלכל ילד 'מגיע' להיות התינוק הבלעדי של אמא ואבא בשנתיים הראשונות לחייו. אחרים טוענים שהפרש גילאים של שלוש שנים, בין ילד ראשון לשני - הוא אידיאלי. כידוע, לא תמיד החיים מתנהלים לפי הספר. פרמרטרים רבים קובעים את מועד הולדתו של הילד השני. ובהם, גיל ההורים: הורים מבוגרים ימהרו להביא לעולם את הילד השני, ואילו הצעירים יעדיפו מרווח של כמה שנים בין הראשון לשני.  גם שיקולים כמו מוכנות נפשית ורגשית ויכולת כלכלית מכתיבים לבני הזוג את ההחלטה על הרחבת המשפחה. ולפעמים זה פשוט קורה, פנצ'ר. וילד שני נולד, גם ללא תכנון מוקדם", אומרת חופית אורנשטיין ייעוץ והדרכת הורים במכון "אדלר".

 

עיקר הדאגה והמחשבות של הורים לקראת לידתו של ילדם השני, נתונות  דווקא לילד הראשון.  "המלך", "הנסיך", שהוא "מרכז עולמם וחייהם".

 

""אחת החוויות הבולטות בזמן ההריון היא החשש של ההורים (במיוחד של האם), שמא הם לא יצליחו לחלוק את האהבה העוצמתית שהם רוחשים לילד הראשון - עם הצטרפותו של השני", מסבירה אורנשטיין, "כי בנוסף לפיזיולוגיה המשתנה והשתוללות ההורמונים בהריון, תקופת ההריון  מלווה בלחץ ומחשבות טורדניות, כגון: כיצד תעבור הלידה? ומה יהיה עם הבכור כשהיא תלך ללדת? איך להכין אותו לקראת בוא האח (אחות) החדש? ים של רגשות ותחושת אשמה שפוקדים את האשה ההרה עוד בטרם נולד הילד השני, שהיא בכלל לא מכירה אותו, עדיין".

 

על פי התיאוריה של אדלר - עם לידתו של הילד השני, חווה הילד הבכור חוויה עוצמתית אותה הוא מגדיר בשם: "הנפילה מגן עדן". עולמו מתהפך בבת אחת. הוא כבר לא יחיד ובלעדי להוריו.

כבר במהלך ההריון של אמו הוא מרגיש בשינוי. סוג של "הרעה בתנאים". בתחילת ההיריון אמא לא מרגישה טוב, אינה מתפקדת או מגיבה אליו כרגיל.

 

בהמשך עם גדילת ההריון, כשהיא נמנעת מלהרים אותו על הידיים - הילד חווה זאת כריחוק של אמו ממנו. הבטחות ההורים, המנסים לייפות בעבורו את המציאות - שיהיה לו אחד וחבר לכל החיים לא עוזרות. אבל כשהתינוק נולד, עד מהרה הוא מגלה שכל המבטים המתמוגגים שעד כה היו שמורים רק לו - מופנים עכשיו אל האח הקטן, והוא זוכה לאינטימיות הייחודית שנוצרית בין האם לתינוק, למשל בזמן ההנקה.

האח הקטן שלא מזמן בא לעולם, גורר בעקבותיו שינוי במעמדו של הבכור שהופך אוטומטית להיות האח הגדול.

 

בעקבות זאת חלה רגרסיה בהתנהגותו. גם הוא רוצה להיות קטן. הוא מדבר בשפה תינוקות, רוצה לחזור למוצץ, לבקבוק, דורש שיערסלו אותו כמו את אחיו התינוק, חוזר להרטיב במכנסים ועוד.

 

 

האם גילו של הבכור משפיע על אופן התמודדותו עם לידתו של הילד השני?

"בסביבות גיל שנתיים, שאז ברבות מהמשפחות מגיע לעולם הילד השני, זה גם הגיל בו הילד הבכור עובר תהליך של ספרציה (נפרדות) ואינדיבדואציה (יחודיות) במהלכו מתעצבת ומגבשת האישיות שלו, תהליך הכרוך בתופעות של מרד וכעס. זהו תהליך התפתחות טבעי אבל כשהוא קורה ביחד עם לידת האח הקטן - הוא מקבל עוצמות חזקות ומצטרף לבלבול שהילד עם השינוי במעמדו.

הורים רבים נבהלים מהתגובות של הילד הבכור, מרגישים אשמה ורחמים כלפי הבכור שמתמודד עם מציאות חדשה".

 

מה עליהם לעשות?

"ראשית, לא לרחם על הבכור. נכון עם לידת האח/ות,  הוא עובר שינוי גדול, אבל קרה לו משהו טוב וחיובי. הוא קיבל את אחת המתנות הנפלאות שיכול היה לקבל מהוריו. זהו רווח אמיתי. מעכשיו הבכור גדל במשפחה מורחבת יותר. הוא מקבל שיעור חשוב ואמיתי לחיים: שכן, גם אם  לא תמיד יהיה במרכז, הוא  לומד לחלוק את 'המשאב ההורי' עם עוד מישהו היקר להוריו.

כמו בחיים האמיתיים, בקבוצת השווים שלו בגן או בבית הספר, שם אף אחד לא ממליך אותו או מציב אותו במרכז, כך גם בבית.

אריק איינשטיין שר  'יש לי אח קטן שלא מזמן בא לעולם', נכון. אבל זה לא סוף העולם. יש ילדים שחווים את המעבר ביתר קלות. ואילו אצל אחרים, כל שינוי מערער את עולמם. במיוחד אם הילד השני הוא תינוק תובעני שדורש תשומת לב רבה מהוריו.

 

כך או כך, הבכור אינו מסכן ולא צריך לרחם עליו. רחמים מאשרים לו שהוא אכן מסכן.

הנחת יסוד קובעת שלילדים יש חיישנים רגישים מאד, והם יודעים היטב מה עובר על הוריהם. האם הם  חשים רגשות אשמה ורחמים כלפיו, או האם הם מסוגלים להכיל את רגשותיו נוכח השינוי  ולהעביר לו מסר בטוח ומרגיע שלידת אח היא אירוע משמח וטבעי שקורה במשפחות רבות?".

 

 

 

מה מקומו של הילד השני?

"ילד ראשון נולד לבני זוג עם ציפיות ופנטזיות רבות על ההורות עוד בטרם חוו אותה. לילד הבכור יש אפשרות בחירה בכל הטריטוריות. הוא יכול להיות מרצה או מרדן, למשל.

כשהילד השני מגיע אחת הטריטוריות או יותר כבר תפוסה בידי אחיו הבכור -  והוא יצטרך לבחור לו טריטוריה משלו. על ההורים לתת לילד מקום במשפחה. לא 'לשכוח' אותו, בגלל רגשות אשמה כלפי הבכור.

במציאות החדשה, כשהתינוק רעב ובוכה, למשל,  סדר העדיפויות צריך להיות ברור. אמא צריכה להניק את התינוק גם אם זה אומר להפסיק את המשחק עם הבכור.

המציאות החדשה היא זאת  שמכתיבה לעתים את ההתנהלות של האם (האב) שמעכשיו צריכה לחלוק את אותו הזמן עם שני ילדים".

 

איך ניתן לעבור את השינוי?

"בעקבות השינוי המשפחתי הבכור חש שהוא נמצא במצב של היעדר שליטה ומה שיחזיר לו את תחושת האיזון והשליטה - זה הידע.

 

כבר בהריון מומלץ להכין אותו לקראת לידתו של האח הקטן. להסביר מה יהיה כשאמא תלך לבית חולים ללדת. היכן או עם מי הוא יהיה בשלושת הימים האלה (סבתא וסבא יבואו לשמור עליך). לא ליפות עבורו את המציאות, אלא לתאר את המצב כמות שהוא ואת מה שצפוי. לאפשר לו לבקר את אמא בבית החולים לאחר הלידה.כשהאם מניקה: להסביר  כיצד התינוק יונק מציצי של אמא. לא להרחיק אותו מהתינוק אלא לתת לו להתקרב וליצור קשר עם התינוק.

בעניין השינה: להבהיר לו שבחודשים הראשונה התינוק צריך לישון בחדר של אבא ואמא בגלל שהוא קטן ויונק בלילה. וכשיגדל יעבור לישון אתך בחדר.כשהילד כועס, מתוסכל, עצוב. אולי הוא עלול גם להגיד דברים קשים כמו:"תחזירו את התיוק לבית חולים', או "הלוואי שהוא ימות". לא להיבהל ולא להיפגע שמא הפנטזיה ההורית, בדבר חברות בין האחים מתנפצת. זה אך טבעי שהילד הבכור ירצה לחזור למעמדו ולמצבו הקודם.

 

תפקיד ההורה להכיל את הרגשות הסוערים שלו, לתת להם שם ולהגיד:

"אני רואה שאתה כועס/עצוב/מקנא". כשההורים מתמללים את רגשותיו, הילד חש שאבא ואמא רואים אותו ומבינים מה הוא מרגיש, מה שיפחית את עוצמת הרגש. אפשר גם לספר לו  על התקופה שלו כתינוק קטן.

בנוסף, גם ההורים צריכים לדאוג לעצמם ולהיענות בחיוב לעזרה מוצעת. לנצל זמן פנוי למנוחה ולשינה  כדי שיוכלו לתפקד טוב יותר. כי עם שני ילדים קשה יותר יש פחות זמן ופניות.

 

חשוב לזכור, שמדובר בתקופת הסתגלות הן של הילד הבכור לאחיו הקטן וגם של ההורים למצבם החדש כהורים לשניים. לעתים התקופה נמשכת יותר מהרגיל, אבל לרוב היא חולפת כעבור כמה חודשים והבית חוזר לאיזון".