איך מסבירים לילדים על גל השריפות?
אם לכם קשה להתמודד עם גל השריפות, תארו לכם מה מרגישים ילדיכם. כך תעזרו להם להתמודד עם רגעי המשבר
מאת: גילת מלכאן סטיקלרו, פסיכולוגית קלינית
לאור המצב המבהיל שפוקד את מדינתנו בימים האחרונים, חשוב לשוחח עם הילדים, הן עם אלו שביתם נפגע, והן עם הרחוקים שאולי שמעו על האסון באמצעי התקשורת. עלינו, ההורים, לנהל עמם שיחה מכילה ומרגיעה, בה ניתן מקום לכל תחושותיהם, ונעביר את המסר שאנו "הכתובת" בעבורם גם בנושאים מסוג זה.
כשהורה מבוהל או מגונן ונמנע מלשוחח עם ילדו על דברים קשים ועל רגשות מכאיבים, הילד למד שלא לחשוף רגשות אלה למול ההורה, ונותר בבדידותו עם הפחדים והדאגות.
יש לקיים עם הילד שיחה באווירה רגועה. לברר עמו האם שמע את שהתרחש והאם מבין מה קרה. חשוב להבין מה הילד הבין ומה הוא מרגיש בעקבות זאת. מומלץ להסביר את שהתרחש בלא להרבות בתיאורים גרפים מפורטים, ולהסביר שזה אירוע חריג שלא סביר היה שהתרחש.
לילדים קל יותר להתמודד עם חדשות רעות כשהם מבינים שהם רחוקים מהם וסביר שלא ישנו. יש להדגיש כי יש מי שמגן עלינו ופועל בכדי לכבות את השריפות ולמנוע את התפשטותן.
מה אומרים אחרי שהבית נשרף, מה כן ומה לא לומר?
המראה של בית שרוף הוא מראה קשה לנו המבוגרים ועל אחת כמה וכמה לילדים. לכן מומלץ לא לחשוף אותם למראות קשים אלו, וכדאי להסתפק בדיבור על שקרה והתמקדות בעתיד להיות, תוך ניסיון להקנות לילד וודאות ויציבות. להסביר שיש מי שיתקן ויעזור לבנות מחדש את ההריסות, ולהבהיר היכן נגור בינתיים ומה צפוי לקרות. במידת האפשר כדאי להעביר לילד משחקים וחפצים שנצלו מהשריפה, כדי שיהיו עמו בתקופת ביניים זו. רצוי להימנע ממשפטים בנוסח: "אין ממה לפחד", או "לא קרה כלום", אלא לתת מקום לפחד ולעצב של הילד, תוך חיזוק האמונה שדברים ישתפרו מעתה.
גילת מלכאן סטיקלרו, היא פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילדים ובמשפחה ומנהלת מרכז תקשורת בונה