אמא, מה זה אלוהים?
אף אחד לא יודע באמת אם יש או אין אלוהים. יתכן ולתהות ביחד עם הילדים זו הדרך שהם יבנו את האמונות לעצמם
מאת: איה שמידט
אורי הלומד בכתה א' למד בבית הספר את השיר של עוזי חיטמן "אלוהים שלי".
"אלוהים שלי, רציתי שתדע
חלום שחלמתי בלילה במיטה
ובחלום ראיתי מלאך
משמיים בא אלי ואמר לי כך
באתי משמיים, עברתי נדודים
לשאת ברכת שלום לכל הילדים
לשאת ברכת שלום לכל הילדים"
כששב הביתה שאל את אמא שלו – אמא, מי זה אלוהים?
[youtube_embed youtube_id='O_E9cjwpIk4']
זו שאלה מאוד קשה. יש הרבה דברים שאיננו יודעים עליו. למשל, אנחנו לא יודעים איך הוא נראה. לא יודעים אם הוא שמן או רזה, אם הוא גבוה או נמוך, אם בכלל יש לו גוף או אין לו גוף. לא יודעים איפה הוא גר.
אנחנו המבוגרים הרבה פעמים משתמשים במילה אלוהים כי אנחנו מאמינים שהוא מישהו שאנחנו יכולים לבקש ממנו שיעזור לנו כשקשה לנו. למשל, אנחנו אומרים דברים כמו: "אוי אלוהים, רק לא זה...." , כשמשהו מפחיד אותנו, או כשמשהו טוב קורה אז אנחנו אומרים - "תודה אלוהים, אמן. כשאנחנו רוצים משהו חזק חזק אז אנחנו מתפללים "אלוהים, רק שזה יצליח לי....". אבל באמת אנחנו לא יודעים.
מאוחר יותר, העלתה האם את השאלה לפני הילדים ששיחקו בגינת המשחקים, וכל אחד מהם סיפר מה הוא יודע על אלוהים:
"אני יודע שכשאני רוצה משהו אני מבקש ממנו בלילה, לפני שאני הולך לישון שזה יקרה". עינת בת השבע סיפרה שפעם ילדה אחת מאוד הציקה לה בבית הספר אז גם היא התפללה לאלוהים שיעניש אותה, זה אמנם עוד לא קרה, אבל הילדה הזאת הפסיקה להציק לה. ילד אחר אמר שכשהוא עצוב ולבד, הוא מספר לאלוהים את כל מה שקורה לו, כמו לחבר.
"כשאני הייתי ילד", סיפר אבא של אחד הילדים, "גנבתי מסטיק מהמכולת ואחר כך פחדתי נורא שאלוהים יעניש אותי".
אבל אף אחד לא יודע באמת אם יש אלוהים או אין אלוהים. אי אפשר לראות אותו, אולי זה רוח, אולי זה משהו אחר. בהרצאה של ד"ר קן רובינסון סיפר, שבמהלך שיעור ציור בכתה א' נגשה המורה אל אחת התלמידות ושאלה אותה : "מה את מציירת?" הילדה ענתה לה : "אני מציירת את אלוהים." אמרה לה המורה. "אבל אף אחד לא יודע איך נראה אלוהים". הילדה השיבה לה: "בעוד רגע יידעו."
כשאני חושבת על כל אלו, נדמה לי שלא כל שאלה מחייבת תשובה. יתכן ולתהות ביחד עם הילדים ולהעלות עוד ועוד שאלות זו הדרך להתייחס לחלק מהדברים. נדמה לי שבמהלך החיים כל ילד מפתח לעצמו את הדימויים שלו והתשובות שלו למושגים המופשטים הללו, כמו "מה זה או מי זה אלוהים" , על פי האמונות והערכים שהוא בונה לעצמו. (כמובן שלבית ולבית הספר יש השפעה בלתי מבוטלת על צביונן) .
אולי אם ניתן תשובות חד משמעיות, נהיה אנחנו אלו שנגביל את מרחב מוחם ודימיונם הצעיר בדרכינו הנוקשות והמפוכחות.
איה שמידט, היא פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתי ויועצת חינוכית.