באיזה יזם בחרו סטודנטים ישראלים כמודל לחיקוי עבורם ?

יותר מ-300 סטודנטים ענו לסקר מיוחד שבחן את מצבה של ישראל כאומת סטארטאפ והייטק. אז כמה חולמים על סטארטאפ ומה הסקטור שהכי קוסם לסטודנטים? הנה התשובות

סטארטאפ
סטארטאפ | צילום: pixabay

לקראת פתיחת אירוע 'שבוע אורקל 2017' - האירוע הלימודי המרכזי והגדול ביותר של קהילת ה-IT וההייטק בישראל שיתקיים ב-19-23 בנובמבר - ערכה חברת ג'ון ברייס הדרכה מקבוצת matrix , סקר בקרב 307 סטודנטים הלומדים בקורסים של החברה ובחנה את תמונת המצב של ישראל כאומת סטארטאפ והייטק.

 

הנשאלים, שטווח גילם נע ברובו בין 35-20, גברים ונשים כאחד, התבקשו להשיב על מספר שאלות מייצגות. מן הסקר עולה נטייה חזקה ליזמות אישית בקרב הסטודנטים למקצועות המחשבים והטכנולוגיה: 77% חולמים על סטארטאפ משלהם, מתוכם 34% ענו תשובה חיובית ישירה ועוד 43% שוקלים זאת לשנים הקרובות. החסם מספר 1 לדעתם הוא "למצוא רעיון שיתפוס" (33%), ואחריו מדורגים: חוסר ביטחון כלכלי (25%), מציאת משקיעים מתאימים (14%), ושיווק המוצר (10%).

 

אמנון שעשוע, מנכ
אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי | צילום: רויטרס

הסטודנטים בחרו בצמד היזמים פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, מייסדי מובילאיי כיזמים הישראלים המהווים מודל עבורם (22%), מה שאינו מפתיע לאור האקזיט הענק של כ-15 מיליארד $ לאינטל. אחריהם דירגו את יזם ההייטק הוותיק דב מורן (19%) ואת גיל שוויד מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט (16%) באחוז שווה עם ד"ר אורנה ברי סגנית נשיא Dell-EMC, ויזמת בעברה.

בתשובה לשאלה על תרבות האקזיט בארץ, ואם נכון לישראל כמדינה להמשיך בה, ענו רוב של 86% שתרבות האקזיט תמשיך, מתוכם 43% מהנשאלים סבורים כי כך נכון לעשות, כיוון שזהו ה-DNA הישראלי ואילו 43% אחרים סבורים שזה ימשיך כיוון שקשה להצמיח בארץ חברה גלובלית וגדולה.

סקר 2017 מלמד גם מהם הסקטורים הקוסמים ביותר לסטודנטים כתחום פעילות לסטארטאפ. במקום הראשון (22%) דירגו הסטודנטים את תחום הסייבר שממשיך לרתק ולייצר התלהבות , 18% בחרו במובייל, ו-13% ב- Gaming. ביג דאטה ו-IoT - כל אחד 8%, פינטק ומדעי החיים כל אחד 7%, רובוטיקה 6%, ועוד.

רוב הסטודנטים סבורים שעדיף שליזם הייטק יהיה רקע טכנולוגי, כאשר 27% חשבו שהוא חייב רקע כזה, 40% ענו שלא חייב אבל זה מאוד עוזר, 25% ייחסו לרקע טכנולוגי חשיבות בינונית, ואילו 8% חושבים שאפשר להצליח כיזם הייטק ללא רקע טכנולוגי בכלל.

עד שיהיה להם סטארטאפ, נשאלו הסטודנטים אם היו רוצים לעבוד בחברת סטארטאפ או בחברה גדולה. 50% בחרו לעבוד בחברה גדולה משיקולים כמו: לרכוש ידע מעובדים בעלי נסיון, ללמוד ולהתפתח ו-50% בחרו בסטארטאפ או גם וגם, כשהשיקולים הם: להשפיע יותר, להיות חלק אמיתי מפיתוח של מוצר, לראות משהו צומח מהתחלה, להוציא מעצמם יותר, וגם - להגיע לתפקיד בכיר בלי לעבוד בחברה 20 שנה. על רקע ההכרה הגוברת בעולם בהתאמתם של חלק מהאנשים עם אוטיזם לענף ההייטק, ראו רוב מוחלט (95%) של הסטודנטים חשיבות בשילוב אנשים עם אוטיזם בתעשייה. 79% מנשאלי הסקר אף מאמינים כי אותם אנשים יכולים לתרום לתעשיית ההייטק. משתתפי שבוע אורקל השנה אף יתרמו לעמותת אלו"ט דרך הרגליים, ויתבקשו לפדל על אופני כושר שיוצבו בארוע כאשר כל קילומטר הוא תרומת של "שבוע אורקל" לאלו"ט - האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם.

 

לדברי זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומייסד שותף ל'שבוע אורקל 2017: "אנחנו שמחים לראות שהסטודנטים רואים לנגד עיניהם כמודל לחיקוי גם יזמים שעשו אקזיט וגם יזמים שהצמיחו את החברה הישראלית שלהם והפכו אותה לחברה גלובלית גדולה. משמח גם לראות, שהיזמות והתשוקה להקים סטארטאפ חיה ובועטת בקרב הסטודנטים. אנו בטוחים שמגמה זו תביא בסופו של דבר להקמת עוד הרבה מאוד סטארטאפים מוצלחים בישראל. גם אני, כמו הסטודנטים מסכים שה-DNA הישראלי הוא כזה שמתאים ליצירת אומת הסטארטאפ, וגם בלי אקזיט אפשר להצליח בדומה להצלחה של צ'קפוינט או סייברארק, ומצד שני, להצליח בדומה לזיו אבירם ופרופ' שעשוע במובילאיי, או אורנה ברי עם EMC."

 

השנה מציין "שבוע אורקל" 24 שנים להיווסדו, ולקראת המאורע הכינו שם 6 סרטונים החושפים צד אחר של המרצים בארוע. במקום להציג את עצמם בשיטה הקונבנציונלית מול המשתתפים והמוזמנים לארוע המקצועי-טכנולוגי, המרצים בחרו להציג את עצמם דרך מה שהם עושים בשעות הפנאי. הנה דוגמה אחת:

 

 

מה השורה התחתונה? אנשי המחשבים והתוכנה הם אמנם גיקים, אך מסתבר שגם להם גם תחביבים וצדדים מדליקים.